שר התפוצות עמיחי שיקלי מותח ביקורת חריפה על עופר וינטר, יממה לפני הבחירות לכנסת, ומזהיר כי החלטתו להתמודד באופן עצמאי עלולה להוביל לאובדן קולות מכריע בגוש הימין.
בריאיון באולפן ערוץ 7 טען שיקלי כי וינטר דחה שורה של אפשרויות לחיבורים פוליטיים, התעלם מאזהרות של גורמים מנוסים והעמיד את המחנה כולו בסיכון.
"אני חושב שווינטר, שאני מעריך את פועלו בצה"ל, נושא באחריות מלאה לעמדה המאוד מאוד בעייתית שאליה הוא הגיע בשלב הזה", אמר שיקלי. לדבריו, הוצעו לווינטר אפשרויות לחיבורים עם מפלגות ואישים שונים בימין, ובהם הציונות הדתית, עוצמה יהודית וזהות, אך הוא בחר שלא לממש אותן.
שיקלי טען כי וינטר לא הפיק את הלקחים ממערכות בחירות קודמות, שבהן מפלגות שנראו מבטיחות בסקרים לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. הוא הזכיר את הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד ואת מפלגת זהות של משה פייגלין בבחירות 2019, וטען כי המקרים הללו היו צריכים להבהיר למועמדים חדשים את הסיכון שבהתמודדות עצמאית.
"מישהו חשב ב־2019 שבנט ואיילת שקד, שעומדים על שישה־שבעה מנדטים בכל סקר אפשרי, לא יעברו את אחוז החסימה? אף אחד לא חשב את זה", אמר. הוא הזכיר גם את ההיערכות של מפלגת זהות לכניסה לכנסת, שבסופו של דבר לא התממשה.
לדבריו, וינטר קיבל אזהרות ברורות מאנשים בעלי ניסיון פוליטי, אך בחר שלא להקשיב להן. "אנשים שהם כן בתוך המערכת אומרים לך: תתחבר, זה אירוע קשה לעבור אחוז חסימה. תהיה אחראי", אמר.
שיקלי לא הסתפק בביקורת על ההחלטה הפוליטית, אלא תקף גם את אופן קבלתה. "אני חושב שהוא לקח פה הימורים עם הרבה מאוד שחץ ועם הרבה מאוד גאווה", אמר. "ואני חושב שהגאווה היא מידה רעה מאוד".
בהמשך העריך כי מפלגתו של וינטר לא תצליח לעבור את אחוז החסימה. "אני מעריך בסבירות גבוהה מאוד" שהיא תתרסק, אמר, והוסיף כי במקרה כזה עלול להיגרם נזק משמעותי לגוש הימין. "מאוד יכול להיות שאם ההתרסקות" תתרחש, גם המחנה כולו ישלם את המחיר, הזהיר.
שיקלי קשר את הדברים למאבק בין הגושים לקראת הבחירות. לדבריו, מדובר במערכת בחירות צמודה במיוחד, שבה לכל קול עשויה להיות חשיבות. הוא סיפר כי בכוונתו לנצל את השעות האחרונות של הקמפיין לפעילות שטח, בעיקר באזור הצפון, במטרה להגדיל את שיעור ההצבעה לליכוד.
כשנשאל אם השימוש החוזר במונח "בחירות גורליות" אינו מוגזם, השיב כי בעיניו חל שינוי מהותי במערכת הפוליטית הישראלית. הוא הציג הבחנה בין מפלגת העבודה של העבר, שלדבריו הייתה מפלגה ציונית מובהקת, לבין המחנה הפוליטי שמוביל כיום יאיר גולן.
שיקלי האשים את גולן בהעדפת שותפות עם מפלגות ערביות על פני שותפות עם מפלגות ציוניות מהימין. הוא כינה את העמדה הזאת "פשיטת רגל ציונית מוחלטת", וטען כי היא מבטאת שינוי עמוק בסדר העדיפויות של השמאל הישראלי.
לדבריו, הבעיה אינה מסתכמת בזהות השותפים האפשריים לקואליציה. הוא תקף גם מועמדים ואישים המזוהים עם המחנה של גולן, ובהם סומיה בשיר, שלטענתו השוותה בין תורים לחלוקת מזון בעזה לבין אושוויץ, וכן פעילים שלדבריו היו מעורבים בקריאות לסרבנות בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
שיקלי טען כי אנשים אלה לא חזרו בהם מעמדותיהם, וכי חלקם אף הבהירו שיהיו מוכנים להשתמש שוב בסרבנות ככלי לקידום מטרות פוליטיות. את הדברים הציג כאחת הסיבות לכך שהוא רואה בבחירות הנוכחיות הכרעה בעלת משמעות מיוחדת.
בהמשך תקף את נפתלי בנט ואת יאיר לפיד, שלטענתו מוכנים לאפשר את התחזקותו של גולן כדי להקים ממשלה חלופית. "בנט ולפיד אלה חשופיות פוליטיות", אמר. "האידיאולוגיה שלהם זה לשבת בכיסאות של שררה ושל שלטון, ומעבר לזה שום דבר לא מעניין אותם".
את הביקורת החריפה ביותר כלפי בנט מיקד שיקלי בשינוי עמדותיו בנושא מערכת המשפט. הוא הזכיר כי בעבר תמך בנט בשינויים נרחבים במערכת, לרבות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וקידום פסקת התגברות, ואילו כיום הוא מבטיח לבטל את החקיקה שקידמה הקואליציה בתחום.
לדברי שיקלי, השינוי הזה אינו נובע מתפיסה אידיאולוגית חדשה אלא משיקולים פוליטיים. "כל מה שמעניין את בנט זה שיקראו לו ראש הממשלה", טען. הוא חזר גם אל הקמת ממשלת בנט־לפיד ושאל מדוע בנט התעקש לעמוד בראשה אף שמפלגתו החזיקה במספר מצומצם של מנדטים.
כאשר המראיין העלה את הטענה כי גורמים ימניים בגוש המתנגד לנתניהו יוכלו לרסן את עמדותיו של יאיר גולן, דחה שיקלי את האפשרות הזאת. לדבריו, גולן צפוי להיות גורם בעל השפעה משמעותית בכל ממשלה שתישען על תמיכת מפלגתו.
"אין דבר כזה. יאיר גולן עתיד להיות בעמדת כוח רבה", אמר. שיקלי תקף גם את האפשרות שממשלה כזאת תישען על מפלגת רע"ם. הוא הזכיר אמירות שייחס לבכירים במפלגה, ובהן התבטאות שלדבריו הציגה את חמאס כארגון צדקה, וטען כי אין להתעלם מהשקפת עולמם של נציגי המפלגה בעת בחינת האפשרות לשתף עימם פעולה.
השר חזר לתקופת ממשלת השינוי והאשים אותה בהפסקת האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בנגב ובפגיעה בפעולות המדינה באזור. לטענתו, חזרתם של אותם גורמים לעמדות כוח עלולה להביא להחלשת האכיפה בנגב ובגליל ולפגיעה במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.
"אנחנו נראה את הנגב הופך לאוטונומיה ערבית, ואת הגליל הופך לאוטונומיה ערבית", הזהיר. הוא הוסיף כי להערכתו עלולים להינקט גם צעדים נגד החוות ביהודה ושומרון, ואף להיפתח מחדש דיונים על פינוי יישובים.
מדובר בתחזיות ובהערכות שהשמיע שיקלי במסגרת הריאיון, ולא בצעדים שהוצגו כתוכניות רשמיות של המפלגות שעליהן מתח ביקורת.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחה הייתה האפשרות להקמת ממשלה רחבה לאחר הבחירות. המראיין הזכיר את דבריו של השר איתמר בן גביר, שלפיהם נתניהו עשוי לפנות תחילה דווקא לגדי איזנקוט לצורך משא ומתן קואליציוני.
שיקלי דחה את ההערכה הזאת והבהיר כי העדיפות מבחינתו היא להקמת ממשלה המבוססת על מפלגות המחנה הלאומי. עם זאת, הוא הדגיש כי הליכוד אינו פוסל מראש שותפות עם מפלגות נוספות.
"אנחנו לא מחרימים", אמר. "לא שמעת מאיתנו אמירות שבשום פנים ואופן אנחנו מחרימים את X". לדבריו, "ברור שהעדפה היא לממשלה לאומית מובהקת", אך אם ניתן יהיה להרחיב ממשלה כזאת, הדבר יהיה רצוי.
ביחס לאיזנקוט עצמו השמיע שיקלי ביקורת חריפה. הוא כינה אותו איש שמאל וטען כי במהלך המלחמה קידם פתרונות מדיניים וביטחוניים שלא היו מספקים מענה הולם לאיומים על ישראל.
שיקלי התייחס בין היתר להצעות שייחס לאיזנקוט בנוגע להסדר בגבול לבנון ולסיום המלחמה בעזה. הוא טען כי אין מדובר בגורם טבעי להובלת ממשלה לאומית, ולכן אינו מעריך שנתניהו יבחר בו כשותף הראשון למשא ומתן.
בהמשך נשאל השר על דיווחים בדבר מתיחות בין הדרג המדיני לבין בכירי צה"ל סביב אפשרות לתקיפה ישראלית באיראן, ועל טענות שלפיהן מהלך כזה עשוי להיות קשור גם לשיקולים פוליטיים ערב הבחירות.
שיקלי הביע ספק בדיווחים וטען כי הפרשה עצמה נראית לו בעלת אופי פוליטי. עם זאת, הוא הדגיש כי לא ראה הודעה רשמית של הרמטכ"ל המאשרת את הדברים שיוחסו לו.
"למיטב ידיעתי זו ידיעה שנאמרת על מה שהרמטכ"ל חושב, ולא ראיתי איזושהי הודעת עיתונות פורמלית שהרמטכ"ל מתייחס במילותיו שלו לפרשה לכאורה הזאת", אמר.
לדבריו, בימים הסמוכים לבחירות ראוי שבכירי מערכת הביטחון יימנעו ככל האפשר מהודעות שעלולות להתפרש כהתערבות פוליטית.
כאשר נשאל אם גם הצהרותיהם של ראש הממשלה ושר הביטחון על איראן אינן עלולות ליצור תחושת בהלה, השיב כי אין להקל ראש באיום האיראני. הוא תיאר את הנהגת איראן הנוכחית ככזאת שנשענת, להערכתו, על גורמים רדיקליים במשמרות המהפכה.
שיקלי טען כי תפיסת העולם של חלק מהגורמים האלה היא דתית־משיחית וכי יש להביא אותה בחשבון בעת הערכת האיומים. "לא הייתי ממהר לזלזל באזהרות של ראש הממשלה", אמר. "גם אם זה נראה לנו לא סביר, כולנו למדנו שלפעמים מה שנראה לא סביר הופך לסביר".
בחלקו האחרון של הריאיון התייחס שיקלי לעתיד הרפורמה המשפטית. הוא הבהיר כי מבחינתו מדובר במהלך חיוני שיש להמשיך לקדמו, אף שלא התחייב באיזו עוצמה או באיזה קצב תתחדש החקיקה לאחר הבחירות.
"אני לא יודע לומר על עצימות", אמר. "אנחנו התחלנו לקדם רפורמה שבעיניי היא רפורמה הכרחית".
שיקלי הציג את הרפורמה ככלי לשינוי מדיניות שלטענתו מפלה לרעה יהודים בתחומים שונים. הוא טען כי קיימים פערים בתנאי הקבלה ללימודי רפואה, בהקצאת מעונות ובאפשרות לרכוש מגרשים, וכי צעירים יהודים, ובהם מי ששירתו בצבא, נפגעים מן המצב הקיים.
לדבריו, מערכת המשפט מונעת תיקון של המדיניות הזאת, ולכן שינוי במערכת הוא תנאי לקידום מהלכים שהוא רואה בהם חיוניים.
השר נשאל גם על החשש מחזרה למחאות הרחבות שליוו את קידום הרפורמה המשפטית לפני מתקפת שבעה באוקטובר. הוא השיב כי להערכתו, חלק מן הציבור שינה את עמדתו בעקבות המלחמה והבין כי התגובה לרפורמה הייתה קיצונית.
שיקלי תקף את הקריאות לסרבנות שהושמעו בתקופת המחאה וטען כי הן היו בלתי מידתיות ביחס להצעות החקיקה שעמדו אז על הפרק. הוא השתמש בביטוי "פסיכוזת המונים" כדי לתאר את האווירה הציבורית באותה תקופה.
"אני חושב שיש מי שהתעורר מהפסיכוזה הזו ותפס את עצמו ואמר, רגע, לאן הלכתי?", אמר.
במקביל תקף את היועצת המשפטית לממשלה ואת התנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשות הנוגעות למשפט נתניהו. הוא טען כי עדויות שנשמעו במשפט מעוררות שאלות קשות בנוגע לאישור החקירות ולהתנהלות הגורמים המשפטיים, וקרא להמשיך בבירור הטענות.
בסיום דבריו שב שיקלי אל הרפורמה המשפטית והבהיר כי עמדתו בנושא לא השתנתה. "אני חושב שיש ציבור שמבין שמה שהיה מטורלל זה לא הרפורמה המשפטית, אלא התגובה לרפורמה המשפטית", אמר. "הרפורמה המשפטית היא רפורמה משפטית נחוצה, ואני חושב שחשוב מאוד שנמשיך בה".