כמה מילים שיעזרו להבין את הסיכון שבהצבעה למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה. הדברים מיועדים במיוחד למי שמתלבט אם להצביע לווינטר, לנעם או למפלגה קטנה אחרת, מתוך אמונה שהיא תצליח להיכנס לכנסת.
כדי להבין עד כמה קשה לעבור את אחוז החסימה, כדאי להניח לרגע לסיסמאות ולהיכנס למספרים הקטנים. לא להסתפק בהצהרות של מועמדים ותומכיהם, אלא לבדוק כמה קולות נדרשים בפועל כדי לקבל ייצוג בכנסת.
אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. לצורך החישובים הבאים נניח שרף החסימה בבחירות הקרובות יהיה כ־170 אלף קולות. זהו אומדן ולא מספר קבוע, שכן הרף המדויק תלוי במספר הקולות הכשרים שייספרו בבחירות.
נתחיל ממה שאנחנו מכירים.
בבחירות הקודמות קיבלה מפלגתה של איילת שקד כ־50 אלף קולות. כדי להגיע לרף משוער של 170 אלף קולות, וינטר יצטרך להשיג מספר קולות הגדול פי 3.4 מזה שקיבלה מפלגתה של שקד. במילים אחרות, על כל מצביע שהצביע אז למפלגתה של שקד, יידרשו כעת יותר משלושה מצביעים כדי להגיע לאחוז החסימה.
נמשיך לבחירות שבהן התמודדו נפתלי בנט ואיילת שקד במסגרת הימין החדש. המפלגה קיבלה אז כ־139 אלף קולות ולא עברה את אחוז החסימה. כדי להגיע לרף של 170 אלף קולות, נדרשים עוד כ־31 אלף קולות מעבר למספר שהשיגה הימין החדש באותן בחירות.
כמובן, אין פירוש הדבר שכל מי שהצביע בעבר לשקד או לימין החדש יצביע כיום לווינטר. מדובר במערכות בחירות שונות ובמועמדים שונים. אבל ההשוואה ממחישה את סדרי הגודל: גם מפלגה שהצליחה לגייס כמעט 140 אלף מצביעים נותרה מחוץ לכנסת.
עכשיו נעשה את החשבון מוחשי יותר.
ניקח לדוגמה יישובים גדולים ביהודה ושומרון, כמו עפרה, אלון שבות, קדומים ועלי. לצורך ההמחשה נניח שבכל אחד מהם יש בין 2,000 ל־3,000 בעלי זכות בחירה, וששיעור ההצבעה עומד על כ־80%.
במצב כזה, בכל יישוב יצביעו בפועל בין 1,600 ל־2,400 איש. אפילו אם כל המצביעים באותם יישובים ייתנו את קולם לווינטר, יידרשו לו עשרות רבות של יישובים נוספים שבהם יגיע להישגים דומים. כדי להגיע ל־170 אלף קולות בתמיכה מלאה, נדרשים כ־71 עד 107 יישובים בסדר גודל כזה.
אבל ברור שלא כל תושבי עפרה, אלון שבות, קדומים או עלי יצביעו לאותו מועמד. לכן נבחן תרחיש מתון יותר.
נניח שווינטר מקבל 20% מהקולות ביישוב שבו מצביעים 2,000 איש. מדובר ב־400 קולות. כדי להגיע ל־170 אלף קולות, הוא יצטרך להשיג תמיכה בהיקף הזה ב־425 יישובים.
425 יישובים שבהם 400 בני אדם מצביעים לאותה מפלגה. זה כבר מספר שממחיש את גודל האתגר.
נרחיב את המבט ליהודה ושומרון כולה. לצורך הדוגמה נניח שיש באזור, לרבות הערים הגדולות והיישובים החרדיים, כ־250 אלף מצביעים. אפילו אם וינטר יצליח לקבל 20% מקולותיהם, הוא יגיע ל־50 אלף קולות בלבד.
בתרחיש כזה יידרשו לו עוד 120 אלף קולות ממקומות אחרים בארץ כדי להגיע לרף המשוער של אחוז החסימה. כלומר, גם הישג משמעותי ביהודה ושומרון לא יספיק כשלעצמו כדי להכניס אותו לכנסת.
ועכשיו נעשה את זה פשוט עוד יותר.
קחו מפה של ישראל וסמנו עליה 170 יישובים שבהם אתם חושבים שווינטר נהנה מתמיכה משמעותית. כדי להגיע ל־170 אלף קולות, הוא יצטרך לקבל בממוצע 1,000 קולות בכל אחד מהם.
אפשר כמובן לחלק את הקולות אחרת: 340 יישובים שבהם יצביעו לו 500 איש בכל יישוב, או 1,700 יישובים שבהם יצביעו לו 100 איש בכל יישוב.
אפשר גם לחשוב על ריכוזי תמיכה גדולים יותר: עשרה יישובים או ערים שבהם יצביעו לו 17 אלף איש בכל אחד, או חמישה מוקדי תמיכה שבהם יקבל 34 אלף קולות בכל מוקד.
החלוקה יכולה להשתנות, אבל התוצאה הדרושה נשארת אותה תוצאה: כ־170 אלף קולות.
ברור שאין הכרח שמפלגה תשיג את קולותיה במספר שווה של יישובים. היא יכולה לקבל אלפי קולות בעיר אחת, מאות קולות ביישוב אחר ועשרות קולות במקומות נוספים. אבל בסופו של דבר, כל הקולות האלה צריכים להצטבר למספר אחד גדול מאוד.
וכאן בדיוק נמצאת השאלה שכל מי שמאמין שווינטר יעבור את אחוז החסימה צריך לשאול את עצמו: מאיפה יגיעו כל הקולות האלה?
כמה מצביעים הוא צפוי להביא מהציונות הדתית? כמה מהליכוד? כמה ממצביעי מפלגות אחרות? כמה מצביעים חדשים הוא מסוגל לגייס? והאם יש נתונים שמראים שהתמיכה בו אכן מתקרבת לרף הדרוש?
אפשר להאמין בווינטר, להעריך אותו ולרצות מאוד לראות אותו בכנסת. אבל רצון ואהדה אינם תחליף למספרים. מי שטוען שהוא צפוי לעבור את אחוז החסימה צריך להציג בסיס ממשי לטענה הזאת.
לדעתי, כאשר בוחנים את גודל האתגר, קשה לראות כיצד הוא מגיע למספר הקולות הדרוש. עם זאת, החישובים שהצגתי אינם סקר בחירות ואינם מוכיחים לבדם כמה מצביעים תומכים בו בפועל. הם ממחישים את השאלה שעל תומכיו לתת עליה תשובה.
הדברים נכונים גם לגבי נעם ולגבי כל מפלגה קטנה אחרת, לרבות רשימה אפשרית בראשות הנדל וזליכה. לכל מפלגה בסיס תמיכה משלה, ולכן צריך לבדוק את סיכוייה בנפרד, אבל אף אחת מהן אינה פטורה מהחשבון הפשוט של אחוז החסימה.
אז אם החלטתם להצביע לווינטר או לנעם רק משום שאתם מאמינים שהם יעברו את אחוז החסימה, או מפני שאתם משוכנעים שהקול שלכם יהיה זה שיעביר אותם ויציל את כל הקולות האחרים, אני מציע לכם לחשוב שוב ולבדוק את הנתונים.
כדאי להיכנס למספרים, לבדוק כמה בעלי זכות בחירה יש בכל יישוב, לעיין בתוצאות של מערכות בחירות קודמות, לבחון את שיעורי ההצבעה ולהשוות בין תחושת התמיכה במועמד לבין מספר הקולות שהוא צריך לקבל בפועל.
חשוב גם לזכור שקולות הניתנים למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים. לכן מי שמבקש להשפיע על הרכב הכנסת צריך להביא בחשבון גם את האפשרות הזאת.
בסופו של דבר, כל אחד רשאי להצביע למי שהוא מאמין בו. אבל אם ההחלטה נשענת על ההנחה שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה, ראוי שההנחה הזאת תתבסס על נתונים ולא רק על תקוות והבטחות.
לפני שמחליטים למי להצביע, כדאי להפעיל את השכל, לבדוק את המספרים ולא ללכת אחרי אמירות שאין להן בסיס מוכח במציאות