אי אפשר להפריז בחשיבות ההשתתפות בבחירות הקרובות, בעזרת ה', מן הבחינה המעשית. המאבק כאן ועכשיו הוא על דמותה היהודית של מדינת ישראל ועל קיום מצוות יישוב ארץ ישראל, שמשמעותה ריבונות יהודית בארץ ישראל, כפי שהורנו הרמב"ן במצווה ד'.
יחד עם זאת, זהו גם הזמן והמקום לתפילה: לבקש מה' יתברך על הצלחת עם ישראל במערכה חשובה זו.
כוחה של תפילה
אנחנו, עמך בית ישראל, מאמינים בני מאמינים, ויודעים את כוחה של התפילה. כבר הורה לנו רבי חסדאי קרשקש ז"ל (1340-1411), רבה של סרגוסה, תלמידו של הר"ן וחברו הטוב של הריב"ש, ורבם של רבי יוסף אלבו, בעל "העיקרים", ורבי יוסף חביבא, בעל "נימוקי יוסף", בספרו הגדול "אור ה'" (בחלק השני של המאמר השלישי), כי האמונה שה' שומע את תפילתו של המתפלל והקורא אליו באמת היא אבן הפינה של מצוות התפילה. שכן, אם אין ה' שומע תפילה, אין מקום למצוות התפילה.
התפילה נקראת גם "עתירה", בדומה לעתר המהפך את התבואה ממקום למקום. כך התפילה מהפכת את מידותיו של הקב"ה ממידת הרוגז למידת הרחמים.
מהו יסוד האמונה שה' יתברך נעתר לבקשת המתפלל אליו? משיב רבי חסדאי קרשקש: סוד כוחה של התפילה נעוץ בביטחונו של המתפלל, התולה את ביטחונו בה' "על דרך האמת בלבבו", ככתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת".
ואף אם המתפלל אינו ראוי מצד עצמו שתפילתו תיענה, הרי שבתפילה שתוכה רצוף ביטחון בו יתברך, ישיג את מבוקשו, "אחר שהוא תולה בטחונו בה' על דרך האמת והוא סוד הביטחון כולו".
תפילה על חברו
וכיצד מועילה תפילה כאשר אדם מתפלל על חברו שיתקרב לבו לאביו שבשמים? ובמילים אחרות, כיצד יכולה תפילה להשפיע על רוחניותו של אדם אחר?
ביאר החזון איש (אורח חיים, סוף סימן קנ"ו): "כיוון שהמעשה של התפילה נעשה בבחירה, וכל ישראל כאיש אחד, כאשר מתפלל לפניו יתברך על הקירוב ותפילתו נשמעת, מתייחס הקירוב שעושה הקב"ה לברואיו, כיוון שנעשה ע"י תפילת נברא".
כלומר, מכיוון שכל ישראל כאיש אחד, הרי שהתפילה על חברי היא במובן מסוים גם תפילה על עצמי. ואף שתוצאת התפילה נתונה בידי שמים, היא מתייחסת למעשיי כפעולה של בחירה ופועלת מכוח האחדות הפנימית של כל ישראל.
וראו גם ב"קובץ אגרות" של החזון איש (חלק א', איגרת ע"ד), שם ערך החזון איש נוסח תפילה לאם למען בנה, שאותו תאמר בברכת "שמע קולנו": "יהי רצון מלפניך ד' א' וא"א שתרחם על בני... ותהפוך את לבבו לאהבה וליראה שמך ולשקוד בתורתך הקדושה וכו' כי אתה שומע...".
מה נפלאה רוח האופטימיות הגדולה הנושבת מדבריה של ברוריה לבעלה, רבי מאיר, בנוגע לבריונים שציערו אותו מאוד, עד שרצה להתפלל עליהם שימותו (ברכות י ע"א).
אמרה לו ברוריה: "בקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה ואז יתקיים 'ורשעים עוד אינם'". כלומר, לא שהרשעים עצמם יכלו מן העולם, אלא שרשעותם תחלוף.
ומספרת הגמרא: "ביקש עליהם רחמים וחזרו בתשובה". למדנו מכאן כי בעיניה הצופות למרחוק של ברוריה, לא אבדה תקוותם של אותם מציקים. גם הם יכולים לשוב בתשובה ולשנות את דרכם. רבי מאיר קיבל את דבריה, התפלל עליהם, ותפילתו נענתה.
הצביעו והתפללו!
בד בבד עם מעשה ההצבעה, ראוי מאוד גם להתפלל ולבקש מה' על אחינו בני ישראל, ולהוסיף בברכת "שומע תפילה" בקשה מיוחדת, כגון זו:
"אנא ה', הפוך לבב עמך בית ישראל לאהבה אותך ולקבל עליהם עול מלכותך ולקדש את שמך בארצנו כאשר ציוויתנו בתורתך הקדושה". זוהי הצעה בלבד, וכל אחד יאמר את אשר על לבו בלשונו. "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ".
יריבינו מבקשים להתנתק ולהתערטל מן החזון, תהליך שבסופו עלול עמנו להיות פרוע ופרוץ, חלילה. הבה נתפלל שהחזון של מלכות ה' יתברך בארץ ישראל יתקיים, ושאחרי כל התלאות, הייסורים וההקרבה של אחינו הקדושים, יתקיים בנו הכתוב: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש".
זהו הפסוק המתנוסס על בניין ישיבת פוניבז' בבני ברק, כפי שקבע הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ראש הישיבה ומייסדה, שהיה מורו ורבו של אבי מורי, רבי משה ז"ל. הרב כהנמן, ששרד את השואה וזכה להקים מחדש את הישיבה המפוארת כאן בארץ ישראל, ראה במדינת ישראל חסד מופלא של ה' יתברך לעמו ישראל, המאפשר לו לשוב ולהיבנות בקדושה בציון.