
דודי דרור, מנכ"ל ומייסד מכון המחקר אסקריא המתמחה בציבור החרדי, התייחס לקראת הבחירות לכנסת ה-26 למגמות ההצבעה במגזר, לסיכוייה של מפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר ולפערים בין תוצאות הסקרים לבין ההצבעה בפועל.
בשיחה עם גולשים בקבוצת הוואטסאפ של העיתונאי קובי ישראל הסביר דרור כיצד עורכים סקרים בציבור החרדי, מדוע מפלגות קטנות מתקשות לממש את מלוא התמיכה בהן ומה עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות.
בתשובה לשאלה עד כמה הסקרים משקפים את התוצאות הצפויות בקלפיות, הדגיש דרור כי יש להבחין בין סקר לבין תחזית בחירות.
"צריך לזכור דבר אחד, סקר זו תמונת מצב, זה לא תחזית", אמר, והסביר כי הסקר משקף את עמדות הציבור במועד שבו נערך ולא בהכרח את ההחלטות שיתקבלו ביום הבחירות.
לדבריו, מכון אסקריא ערך יותר מ-25 סקרים בארבעת החודשים האחרונים, ומהם עולה מגמה של ירידה בשיעור המתלבטים לצד התחזקות יהדות התורה.
דרור ציין כי על פי הנתונים המשוקללים במסגרת הסקרים שנערכו בשיתוף חדשות 13, יהדות התורה עומדת על כשמונה מנדטים וש"ס על שבעה עד שמונה מנדטים.
עם זאת, הוא הדגיש כי ש"ס היא מפלגה שהסוקרים מתקשים לעיתים להעריך את כוחה, ולכן ייתכן שתשיג תוצאה גבוהה יותר. לדבריו, הגעה של ש"ס לתשעה מנדטים אינה תרחיש רחוק.
הוא הוסיף כי מדגם הבחירות שיתפרסם לאחר סגירת הקלפיות שונה מסקר רגיל, משום שהוא מבוסס על דיווחי מצביעים על הצבעתם בפועל, ולא על כוונות הצבעה.
דרור התייחס לקושי לדגום ציבור מגוון, שחלקים גדולים ממנו אינם משתמשים באינטרנט ובטלפונים חכמים. לדבריו, מכון אסקריא, הפועל בתחום מאז 2016, משלב סקרים טלפוניים ואינטרנטיים כדי להגיע לקבוצות שונות בתוך הציבור החרדי.
הוא הסביר כי המדגם נבנה לפי משתנים ובהם מגדר, גיל, זרם, מקום מגורים, הכנסה והשכלה, לצד חלוקה לקהילות ולחסידויות מרכזיות. אחד המדדים שבהם משתמשים במכון הוא שיעור משקי הבית שבהם הבעל אברך. לדברי דרור, במכון מצפים ששיעורם במדגם יהיה כ-45%.
מדד נוסף הוא סוג הטלפון שבו משתמשים הנשאלים. לדבריו, שיעור המשתמשים בסמארטפונים בציבור החרדי מוערך בכ-30% עד 35%, ולכן מדגם הכולל שיעור גבוה מדי של בעלי טלפונים כשרים עלול להציג תמונה שמרנית יותר מזו הקיימת בפועל.
דרור ציין כי במחקר שערך המכון נמצא שכ-37% מהנשאלים בציבור החרדי דיווחו על שימוש בוואטסאפ בשלושת החודשים שקדמו לסקר.
לדבריו, כאשר המדגם אינו תואם במדויק את מאפייני האוכלוסייה, נעשה שימוש בשקלול סטטיסטי כדי לתקן את הפערים.
דרור נשאל גם על הפער בין 32 המנדטים שקיבל הליכוד בבחירות הקודמות לבין סקרים המעניקים לו כ-22 מנדטים. הוא הבהיר כי מכון אסקריא סוקר את הציבור החרדי בלבד, וכי תשובתו בנושא מבוססת על שיקולים מתודולוגיים ולא על פרשנות פוליטית.
לדבריו, ירידה של עשרה מנדטים בסקרים אינה מלמדת בהכרח על מעבר של מאות אלפי מצביעים לגוש היריב. חלק מהמצביעים עשויים לעבור בין מפלגות בתוך אותו מחנה, בין היתר משיקולים אסטרטגיים הנוגעים לאחוז החסימה ולרצון לחזק מפלגה מסוימת.
גורם נוסף הוא מצביעים מתלבטים או כאלה המסרבים להשיב לסוקרים. דרור הסביר כי אופן הטיפול בקבוצות אלה, לרבות חלוקתן לפי הצבעתן הקודמת, עשוי להשפיע על תוצאות הסקר.
לצד זאת, הוא ציין כי אירועי השנים האחרונות, ובהם מתקפת שבעה באוקטובר והמאבק סביב הרפורמה המשפטית, השפיעו על עמדות הציבור ועל התמיכה בליכוד.
אחת השאלות המרכזיות שהופנו לדרור עסקה במפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר, ובשאלה האם מדובר בתופעה אלקטורלית משמעותית או במפלגה שכוחה מוגבל.
דרור סיפר כי בתחילת הדרך זכתה המפלגה לתמיכה של כ-1.5% עד 2% מהציבור החרדי בסקרי המכון. בהמשך עלתה התמיכה לכ-3%, ולאחר מכן הגיעה בשיאה לכ-7% עד 7.5%. לדבריו, בנתונים האחרונים התמיכה התייצבה סביב 5% מהציבור החרדי.
כדי להמחיש את משמעות הנתון, התייחס דרור להערכת מספר בעלי זכות הבחירה החרדים, וציין כי במכון משתמשים לצורך חישובים בהערכה של כ-630 אלף איש.
על בסיס הערכה זו, תמיכה של 5% משקפת כ-31,500 בעלי זכות בחירה. בהנחת שיעור הצבעה של 80%, מדובר בכ-25 אלף קולות מהציבור החרדי. עם זאת, דרור הדגיש כי מדובר בחישוב המבוסס על הנחות, וכי התמיכה בפועל עשויה להשתנות.
לדבריו, אחת התופעות המקשות על הערכת כוחה של המפלגה היא קיומם של מצביעים חרדים שאינם מוכנים להצהיר בפומבי על כוונתם לתמוך בה, ולעיתים אף אינם משתפים בכך את בני משפחתם.
מנגד, הוא ציין כי מופעל לחץ ציבורי משמעותי נגד הצבעה למפלגה, שעשוי להשפיע על החלטות הבוחרים בקלפי. "אני לא אופתע לשני הכיוונים", אמר דרור בהתייחס לתוצאה האפשרית.
הוא הוסיף כי כאשר נשאלים בוחרים כיצד היו מצביעים אילו אחוז החסימה היה נמוך יותר, או אילו הובטח להם שהמפלגה תעבור אותו, התמיכה במפלגת הציבור החרדי עולה באופן משמעותי ואף מגיעה בחלק מהסקרים לכ-9% מהציבור החרדי.
לדבריו, המפלגה נהנית מתמיכה גם מחוץ לציבור החרדי, בין היתר בקרב מצביעים דתיים-לאומיים ויוצאים בשאלה.
בהתייחס למפלגת "צבע שחור", הסביר דרור כי בסיס התמיכה שלה שונה מזה של מפלגת הציבור החרדי.
לדבריו, בעוד שמפלגתו של לייטנר מושכת גם מצביעים בעלי מאפיינים מודרניים יותר, התמיכה ב"צבע שחור" מגיעה בעיקר מקבוצות שמרניות יותר בציבור החרדי. דרור ציין כי השפעת הפלג הירושלמי גדלה על רקע סוגיית העריקים מצה"ל, אך בסקרי המכון התמיכה במפלגה עדיין נמוכה. לדבריו, הנתונים מצביעים על תמיכה של כ-0.3% עד 0.4% מהציבור החרדי.
לסיום נשאל דרור אם ניתן להעריך כמה מנדטים מביא משה פייגלין לאיחוד עם בצלאל סמוטריץ', וכמה מצביעים מגיעים מהציונות הדתית עצמה. לדבריו, קשה מאוד לבצע חלוקה כזו באופן מדויק, משום שהרכבי המפלגות השתנו לאורך השנים ומצביעים עברו בין רשימות שונות.
הוא הסביר כי ניתן לנסות לנתח תוצאות עבר לפי יישובים וקלפיות, אך מדובר בנתונים שאינם מאפשרים בהכרח להפריד באופן אמין בין קהלי המצביעים.
דרור הוסיף כי מניסיונו, שילוב של שני מנהיגים בולטים במפלגה עשוי להיות מוצלח מבחינה אלקטורלית, בעוד שריבוי דמויות מובילות אינו בהכרח מוסיף לכוחה.
עם זאת, הוא הבהיר כי אין בידיו נתונים המאפשרים לקבוע כמה מנדטים מביא כל אחד מהשותפים לאיחוד.
בסיכום דבריו שב דרור והדגיש כי למרות המגמות העולות מהסקרים, ההכרעה הסופית תתקבל רק בקלפיות, וכי התנהגותם של המתלבטים והמצביעים האסטרטגיים עשויה להשפיע על התוצאות.

