הרב יואל קטן
הרב יואל קטןצילום: באדיבות המצולם

לפני כשבועיים כתבתי על גבי במה זו תגובה לדברי ידידי מנוער הרב אלי בזק שליט"א, מחשובי רבני הר המור, שקבע בין השאר שההחלטה של נשיא הישיבה ומנהיג מפלגת 'נועם לישראל' שליט"א להמשיך את ההתמודדות 'עד הסוף' למרות הסיכוי האפסי של המפלגה לעבור את אחוז החסימה היא החלטה 'רציונלית'.

כתבתי שאפשר להסתכל על ההחלטה הזו מכמה צדדים, אבל 'רציונליות' אין כאן, כי הנזק לעם ישראל מהמהלך הזה כמעט ודאי, והתועלת שאולי תגיע ממנו מאוד מסופקת.

כתבתי שם שמי שהוא תלמיד מובהק של הרב טאו שליט"א והולך אחר דעתו בכל ענייניו אין לי אליו טענה, כמו שאין לי טענה על חסיד גור שמצביע [או לא מצביע...] בדיוק כפי שמורה לו האדמו"ר שליט"א. אבל מי שאינו שייך לתלמידיו המובהקים ורוצה להצביע ל'נועם' צריך לדעת שהוא עלול ח"ו לגרום נזק אדיר לעם ישראל ולמדינת ישראל ולארץ ישראל ולתורת ישראל בהצבעתו, ושאסור לו להשתתף בנקיבת חור בסירה של כולנו.

כצפוי קיבלתי תגובות רבות על הדברים ממגוון רחב של מגיבים, כולל תלמידי חכמים חשובים, רובם יישרו את כוחי והודו לי על הדברים, ורבים אחרים התנגדו לדבריי ואף זעמו על כך שהעזתי לחלוק על תלמידי חכמים רבים וטובים ממני. ברוכים יהיו לה'. בינתיים זכיתי גם לכבוד המפוקפק שאחד מחתניי היקרים והמתוקים היה כנראה הראשון בעולם שהצביע עבור מפלגת 'נועם' - הוא משרת עתה בלבנון, והכניס את הפתק 'ני' לקלפי כבר ביום רביעי שעבר בבוקר מוקדם...

אולם עתה, לקראת היְשורת האחרונה, אני מרגיש חובה להדגיש לאלו שנוטים אולי בכל זאת להצביע עבור 'נועם לישראל' שני דברים: ראשית, אפילו בין גדולי הרבנים בישיבת הר המור יש לא מעטים שמתנגדים לחלוטין למהלך הזה, ובעניין זה אינם מרגישים חובה לכוף את דעתם לדעתו של נשיא הישיבה שליט"א.

חדי עין בוודאי שמו לב ששמות כמה מראשי ישיבת הר המור ורבנים אחרים חשובים מישיבות הקו לא הופיעו במודעות התמיכה שבהן היו חתומים כל ה'מי ומי' מבין רבני הקו, והיעדרם מרשימת הרבנים הזו צועקת עד לב השמים. גם הם הבינו שהצעד הזה הוא צעד אחד יותר מדי.

שנית - היום התפרסמו דבריו של ידידי מנוער הרב יוסף קלנר שליט"א, שכנראה בלחץ רבותיו חזר בו מהתנגדותו הקודמת לריצת 'נועם לישראל' לבדה לכנסת, ובהם הוא אומר בפירוש, שבניגוד לדברי השקר של אלפי הטלפָּנים ועשרות הדוברים בשם המפלגה - אכן אין ולא היה ל'נועם' שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה, ושההצבעה עבורה אינה הצבעה ערכית-חינוכית טהורה, מנותקת משיקולים ציבוריים וקואליציוניים, כפי שנטען.

הוא קובע בקולו שההחלטה ש'נועם' תלך 'עד הסוף' גם במחיר של שריפת מנדט או שניים לציבור הימני והתורני היא, ואני מצטט: 'תרגיל פוליטי אגרסיבי, שבא להגיד - אם לא לבחירות האלה אז לבחירות הבאות - אל תתעסקו איתנו'!

יצא המרצע מן השק: לא מצביעים ל'נועם' בגלל ש'ערכים גוברים על פוליטיקה קטנה' כמו שהצהירו השכם והערב דוברי המפלגה, ולא בגלל הביטחון שבניסי ניסים המפלגה תעבור את אחוז החסימה (כ-170,000 מצביעים!), אלא שלדעת ראשי המפלגה בגלל חשבון פוליטי-טכני-ציני, שאולי יועיל להם בבחירות הבאות ואולי לא, מותר וכדאי לסכן עכשיו את עם ישראל כולו. אתם מבינים את זה?

לסיום אני חוזר שוב על התפילה שכתבתי בסוף המאמר הקודם, ואני חוזר עליה בכוונה כמה פעמים ביום, שתורתם הגדולה של רבני ותלמידי ישיבת הר המור וישיבות הקו תזָכה אותם לכך שמצביעי 'נועם' יהיו מתי מעט, ושהם לא יצליחו להזיק לדורות לתורה ולעם ולארץ.

רבותיי הקוראים הנכבדים, אל תצביעו ל'נועם'. זה מסוכן, זה מסכן את כולנו.