הרב יצחק אסיאל
הרב יצחק אסיאלצילום: באדיבות המצולם

"אנחנו עדיין לא יודעים אם היינו המטרה העיקרית של המחבל", כך אומר הרב יצחק אסיאל, נציג תנועת המזרחי בסרביה, בעקבות סיכול פיגוע דקירה סמוך לשגרירות ישראל בבלגרד.

לאחר הודעת המשטרה המקומית על האירוע, שבו תקף צעיר המזוהה עם דאעש שוטר וחוסל, מדגיש הרב כי למרות חומרת המקרה, תחושת הביטחון של הקהילה היהודית במדינה נותרה גבוהה יחסית למדינות אחרות באירופה.

בריאיון לערוץ 7 מספר הרב אסיאל כי הקהילה היהודית בסרביה נהנית מאבטחה משמעותית ומשיתוף פעולה הדוק עם רשויות הביטחון המקומיות. לדבריו, היחסים עם המשטרה ועם השלטונות היו טובים במיוחד בתקופת השלטון הקודם, שהתאפיין בעמדה פרו-ישראלית מובהקת.

"אנחנו מרגישים בסדר בסך הכול, לעומת מה שקורה בשאר אירופה", הוא אומר. "יש לנו אבטחה חזקה ויחסים מצוינים עם השלטונות והמשטרה".

עם זאת, האירוע האחרון מעורר שאלות שטרם קיבלו מענה. לדברי הרב, בשלב זה לא ברור אם הצעיר שהגיע למקום התכוון לפגוע בשגרירות ישראל, במוסד יהודי או בשוטר שהותקף. "אנחנו לא יודעים האם היינו מטרה עיקרית של המחבל או לא. נדע לאחר החקירה", הוא אומר.

הרב אסיאל מציין כי האירוע מזכיר תקיפה שהתרחשה בבלגרד לפני כשנתיים. לדבריו, גם אז היה מדובר בתוקף סרבי שהתאסלם, והחקירה העלתה כי הגיע תחילה לבית הכנסת לפני האירוע שהסתיים בחיסולו בידי שוטר סמוך לשגרירות ישראל.

"מה שקרה הלילה דומה לאירוע שקרה לפני כשנתיים", הוא אומר. "אז ידענו שהוא הגיע לבית הכנסת קודם, ועכשיו אנחנו לא יודעים אם זה מה שקרה. החקירה צריכה לענות לנו על השאלה מי היה המחבל ומי עמד מאחוריו".

למרות האירוע, הרב אסיאל מתאר את סרביה כמדינה שבה יהודים וישראלים יכולים לקיים שגרת חיים בטוחה יחסית. לדבריו, ישראלים רבים מתגוררים במדינה או מגיעים אליה לצורכי עבודה וביקורים. "יש הרבה ישראלים שגרים ובאים לסרביה", הוא אומר. "מאז השבעה באוקטובר כל מועדוני הספורט משחקים בסרביה. זה מקום הרבה יותר בטוח מצרפת, בריטניה, גרמניה או בלגיה".

הוא מספר כי רבים מהישראלים המתגוררים במדינה הם בעלי עסקים, וכי מרכז חב"ד משמש מוקד מפגש מרכזי עבורם.

לצד הקהילה הישראלית קיימת בסרביה גם קהילה יהודית ותיקה. לדברי הרב אסיאל, הקהילה המקומית מונה כ-2,000 משפחות, ורבים מחבריה מבוגרים מגיל 60. הדור הצעיר נוטה לעזוב את המדינה, בעיקר לטובת עלייה לישראל או הגירה לארצות הברית ולקנדה.

למרות השינויים הדמוגרפיים, הוא מתאר קהילה פעילה ובעלת מעמד מכובד בחברה הסרבית.

כדוגמה ליחסים בין הקהילה היהודית לסביבתה, הוא נזכר בהשתתפותו לפני כמה שנים בשידור טלוויזיה משותף עם איש דת מוסלמי וכומר נוצרי. לדבריו, המפגש זכה לתגובות חיוביות ולכבוד מצד הציבור.

אלא שמאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, גם בסרביה החלו להופיע ביטויים של מחאה אנטי-ישראלית. הרב אסיאל מספר כי בתחילת התקופה הבחין בנוכחות משטרתית שהגבילה גילויי מחאה מסוימים.

"בשבעה באוקטובר התחילו הפגנות. ראיתי שמישהו הביא דגל פלסטין, ומיד ניגשו אליו שוטרים ואמרו לו להוריד את זה", הוא מספר.

בהמשך, לדבריו, המסרים האנטי-ישראליים קיבלו ביטוי נרחב יותר בהפגנות, בין היתר בהשתתפות מפגינים מהאזור המוסלמי בדרום סרביה. "לאט לאט חדר הנרטיב של עזה", הוא אומר. "יש אזור של מוסלמים בדרום סרביה, והם הצטרפו להפגנות והביאו את כל הנרטיב האנטי-ישראלי".

עם זאת, הוא מדגיש כי להערכתו התופעה נותרה מוגבלת יחסית ולא הגיעה לממדים שנראו בחלק ממדינות אירופה.

סוגיה נוספת שמעסיקה את הרב אסיאל ואת הקהילה היהודית היא השינוי הפוליטי בסרביה. לדבריו, השלטון הקודם הפגין יחס חיובי במיוחד כלפי ישראל, וכעת, בעקבות ניצחון האופוזיציה בבחירות כפי שהוא מתאר, עדיין יש לבחון כיצד ייראו היחסים עם ההנהגה החדשה.

"אנחנו צריכים לראות מה יהיה יחס השלטון החדש כלפי ישראל", הוא אומר. "לפי מה ששמעתי עד כה, ההערכה היא שלא יהיה שינוי, אבל אנחנו צריכים לראות מה יתרחש בפועל".

בינתיים, לדבריו, שיתוף הפעולה עם הרשויות נמשך, והקהילה אינה חווה את רמת האיום המאפיינת, להערכתו, מדינות אחרות באירופה.