חשבון נפש אישי שלי,
ראשית, הייתי אומר בשם החברים כולם- תקווה גדולה יצאה לעולם, היא לצערי, לא פגשה את המציאות כפי שתכננה, המציאות טפחה על פנינו, לרעיון יש מקום גדול, אך במבחן התוצאה של אחוז החסימה כשלנו. נלמד, נפיק לקחים, נשתפר להבא ונבוא נכונים יותר. לאלה שתמכו תודה, מאלה שאכזבנו סליחה, כוונותינו היתה ועודנה לטובה.
ועכשיו אנסה בשמי לכתוב מספר מילים
1. לא הייתי חלק מהמפלגה באופן רשמי, לא ביקשתי תפקיד ולא הובטח לי דבר. גם לא שכר. פעלתי מתוך אמונה בדרך, למרות המחירים ששילמתי ושאשלם… אמונתי נשענה על מה ששמעתי במעגלים רחבים של חברים ובמילואים הארוכים, על היכרותי וחברותי ארוכת השנים עם עופר, ועל תחושתי הפנימית שאחרי 7/10 אי אפשר לחזור לחיים כרגיל.
עשיתי מאמצים גדולים ליצור חיבורים שונים, לפני שעופר וינטר הקים את המפלגה וגם לאחר מכן, אך לא הצלחתי, ייתכן שהייתי צריך להשקיע יותר. להבנתי, גם ניסיונות לחיבורים עם עוד מפלגות לא צלחו. אני חושב שכל יוזמה ראויה לבחינה, ושכולנו היינו צריכים להתאמץ יותר למצוא דרך משותפת ומאפשרת.
2. הציבור שעמך ישראל זיהתה קיים- יש ציבור ימני מאוכזב שאינו מוצא את מקומו במפלגות הקיימות. אפשר לחלוק על הפתרון שוינטר הציע, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. להערכתי, אילו לא היה מתמודד, חלק ממצביעיו היו עוברים להנדל/לזליכה ומסייע להם לעבור את אחוז החסימה.
כתבתי זאת גם במהלך ההתמודדות, וזו הסיבה שחשבתי שעופר לא צריך לפרוש ולא לתת להם במתנה מנדט או יותר שחסרו להם.
3. חיבורים בלי לאבד עצמאות- לא כל חיבור פוליטי משרת את אותה מטרה. אילו וינטר הצטרף לסמוטריץ, הוא לא היה מצליח למשוך מצביעים ששקלו להצביע לבנט או להנדל/לזליכה.
המסגרת המגוונת שהוא בנה אפשרה לו לפנות לציבור רחב יותר. בכל זאת, וככל שזה יהיה על הפרק, אם יהיה עוד סבב, אציע לו להתמודד ולחבור לסמוטריץ, האתגר ליצור חיבורים בלי לאבד את העצמאות ואת היכולת להעביר ביקורת. הוא לא פשוט ומורכב. וייתכן שטעיתי כשחשבתי שזה אפשרי.
4. נתניהו הוא ראש הגוש. ומותר לבקר ולהציע תיקון- אני ימני, מתיישב, שורשי ואידיאליסט ככל יכולתי. אני פועל שנים למען ההתיישבות מתוך אמונה בצדקת דרכה, גם כאיש מקצוע בתחום, ושמח לייעץ ולסייע לרבים שפונים אליי באופן תדיר בתחומי המקרקעין והתכנון ועוד. אני חושב שנתניהו הוא מנהיג מחנה הימין, ושבעת הזאת הוא עדיף על איזנקוט.
זו עמדתי, וכך התבטאתי. לצד ההכרה בהישגיו ובמציאות. יש לי ביקורת על התנהלותו לפני 7/10 וגם לאחריו, על אחריותו וחלקו בקונספציה, על חיסול פוליטי של כל מבקריו מבית, על התנהלותו בסוגיות הגיוס, על ניהול הרפורמה המשפטית וההתמודדות עם חמאס בעזה וסיפור ההגירה. וגם על מסמוס כל ועדה רצינית שחייבים שתהיה כאן ושתשפוט גם את החלטות בג"ץ. תמיכה בהנהגתו אינה מחייבת שתיקה, וביקורת עליו אינה הופכת אדם לשמאלני או לקפלניסט.
לא יכול להיות שכל ביקורת עליו זוכה לתיוג קפלניסט שמאלן, זו משוואה פסולה ולא נכונה שלנתניהו יש אחריות מלאה על קיומה ותחזוקתה. ההאשמות האלה הוטחו בי ובעמך ישראל ללא הרף, גם מצד שופרות ונציגים של ערוצי תקשורת ימניים ומגמתיים מאוד. הופתעתי לרעה מההתבטאויות הקשות, מגילויי שנאה וביזוי, גם מצד אנשים שאני מחשיב לרציניים. השתדלתי לנמק את עמדותיי, לסנגר ולדבר בכבוד, באופן מנומק ומהותי, יצאתי נגד הרל"בים ונגד תפיסתו של איזנקוט.
כך גם עופר וינטר, שהקדיש עשרות שנים לביטחון ישראל וביקש להמשיך לתרום ולתקן. מבחינתי, היה ברור שהוא לא יחבור לגוש השמאל והמפלגות הערביות ולא יעשה מעשה בנט.
5. שאלה להנהגת הימין הקיימת- נתניהו וסמוטריץ זיהו גם שיש מצביעי ימין מאוכזבים. (כך נראים גם התוצאות של ירידה מהפעם הקודמת) במקום לתקוף את מי שניסה לתת להם מענה, אפשר היה לבחון כיצד לרתום אותם למחנה. עופר וינטר צמצם במודע את פעילותו בהתיישבות והתמקד בעיקר בגוש דן, בדרום ובצפון. גם אני לא ניסיתי לשכנע מצביעי סמוטריץ' או ליכוד לעזוב אותם, ורבים יכולים להעיד על כך.
עד כה לא ברור לי מדוע בחרתם להיאבק במהלך בתקיפות כזאת, ולעיתים גם בחוסר כבוד, במקום להבין את הצורך ולתת לו מקום. היינו מרוויחים 4 מנדטים לגוש "ובזכות פעילותכם הנגדית והנחושה" הוא הוריד לכם רק מנדט וחצי וגם מנע את עלייתו הנדל/זליכה, לא היה עדיף אחרת? זו שאלה על שיקול דעת פוליטי, על היכולת להרחיב את המחנה ועל היחס לאנשים שביקשו לתרום, גם אם אינם בדיוק כוס התה שלכם.
המקום שאתם נותנים למגוון דעות ואנשים חייב להיות רחב יותר, גם במינויים שאתם עושים וגם בחיבורים עם אנשים טובים וראויים ומוסרי נפש, שחולקים על הדרך המדויקת שלכם. טעיתי כשהערכתי שתבינו זאת. אני מבין שהיו לכם גם שיקולים נוספים שלא הבאתי בחשבון. בהצלחה רבה למדינה.