האם תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 עלולות להשתנות גם לאחר פרסומן הרשמי?
ברקע החשדות להתערבות זרה בבחירות, הנבדקים בשירות הביטחון הכללי בעקבות פנייתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מתעוררת השאלה מה קובע החוק במקרה שבו מתברר כי קולות הושגו באמצעים בלתי חוקיים או שתוצאות הבחירות הושפעו מזיופים.
התשובה נמצאת בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת, המאפשר להגיש ערעור על תוצאות הבחירות ואף מעניק לבית המשפט סמכות לבטל בחירות, להורות על הצבעה חוזרת או לשנות את חלוקת המנדטים.
עם זאת, החוק מציב תנאי מרכזי: לא די בעצם גילויה של עבירה. על המערער להראות כי הפגם הנטען השפיע על תוצאות הבחירות.
סעיף 86 לחוק קובע שלוש עילות מרכזיות להגשת ערעור על תוצאות הבחירות: כאשר הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, כאשר חלוקת הקולות או המנדטים לא נעשתה כחוק, או כאשר קולות שניתנו לרשימת מועמדים הושגו באמצעים בלתי חוקיים.
כלומר, החוק אינו עוסק רק בטעויות בספירת הקולות. הוא מאפשר לערער גם במקרים שבהם נטען כי קולות הושגו באמצעות עבירות, ובכלל זה שוחד בחירות, אם הוכחה השפעתן על התוצאות.
החוק מעניק זכות ערעור לשורה של גורמים, בהם חברי ועדת הבחירות המרכזית והוועדות האזוריות, סיעות הכנסת הנבחרת, חברי הכנסת, רשימות מועמדים שהשתתפו בבחירות, מועמדים שנכללו בהן והיועץ המשפטי לממשלה.
הערעור מוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בתוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.
בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט להאריך את המועד. הערעור עצמו יידון בפני הרכב של שלושה שופטים.
מכאן גם החשיבות של לוחות הזמנים בפנייתו של סולברג לראש השב"כ דוד זיני. יו"ר ועדת הבחירות ביקש לקבל ממצאים בתוך שבוע, ככל שיימצאו, כדי לאפשר בחינה של החשדות במסגרת התקופה הקבועה בחוק להגשת ערעורי בחירות.
אם בית המשפט יקבל ערעור על תוצאות הבחירות, סעיף 86 מעניק לו שלוש סמכויות משמעותיות. האפשרות הדרמטית ביותר היא ביטול הבחירות כולן והוראה על קיומן מחדש במועד שיקבע בית המשפט.
אפשרות נוספת היא ביטול ההצבעה בקלפי מסוימת בלבד והוראה על עריכת בחירות חוזרות באותה קלפי, מבלי לבטל את הבחירות בכל המדינה.
האפשרות השלישית היא תיקון התוצאות ללא הצבעה חוזרת: בית המשפט רשאי לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין הרשימות, לשנות בהתאם את חלוקת המנדטים ואף להכריז כי אדם שנבחר לכנסת לא נבחר, וכי מועמד אחר נבחר במקומו.
אחת הדמויות המופיעות במפורש בהליך הערעור היא שר הפנים.
סעיף 86(ג) קובע כי המשיבים בערעור יהיו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים, וכן נציגי הסיעות וחברי הכנסת שהערעור נוגע להם.
אלא שכיום תפקיד שר הפנים אינו מאויש, וסמכויות המשרד מצויות בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המצב הזה עשוי ליצור נסיבות חריגות אם יוגש ערעור על תוצאות הבחירות, שכן ראש הממשלה עומד גם בראש הליכוד, אחת המפלגות המרכזיות במערכת הבחירות.
על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית, אם נשיא בית המשפט העליון נתן לכך רשות. הערעור יוגש בתוך 30 ימים ממתן פסק הדין.
אולם במקרה שבו בית המשפט מורה על ביטול הבחירות בכל המדינה, החוק מעניק זכות ערעור רחבה יותר, שאינה מותנית בקבלת רשות. במקרה כזה ידון בית המשפט העליון בערעור בהרכב של חמישה שופטים לפחות, או בהרכב אי-זוגי גדול יותר, בהתאם להחלטת נשיא בית המשפט העליון.
אם יוחלט על קיום בחירות חוזרות, ועדת הבחירות המרכזית תהיה אחראית להתאמות הנדרשות ולפרסום מועד ההצבעה. פנקס הבוחרים יהיה זה ששימש בבחירות המקוריות, בניכוי בוחרים שנפטרו מאז.
גם אם מוגש ערעור על תוצאות הבחירות, הכנסת אינה נדרשת להפסיק את פעילותה. החוק קובע במפורש כי הגשת ערעור לא תעכב את עבודת הכנסת, וכי תוצאות הערעור לא יפגעו בחוקיות ההחלטות שהתקבלו על ידה עד להכרעה.
האפשרויות הקבועות בחוק מקבלות משמעות מיוחדת לנוכח פנייתו של סולברג לראש השב"כ דוד זיני, בעקבות חשדות למימון זר שנועד להשפיע באופן פסול על הבחירות.
על פי המידע שפורסם, בשב"כ נבדקים בשבועות האחרונים נתיבי העברת כספים מגורמים זרים, ובהם גורמים מקטאר ומטורקיה, לגופים הפועלים לעידוד הצבעה בחברה הערבית. לפי החשדות, חלק מנתיבי העברת הכספים דומים לאלה ששימשו בעבר להעברת כספי טרור.
במקביל, המשטרה הודיעה כי אין בידיה תימוכין חקירתיים או מודיעיניים לטענות הליכוד בדבר זיופים נרחבים בקלפיות בחברה הערבית. מדובר בטענות נפרדות מהחשדות למימון זר שבדיקתם עומדת במוקד פניית סולברג.