כ-3,200 שנה לאחר שהוקמה, מצודה קדומה מתקופת השופטים חוזרת לקבל מבקרים: קרן קימת לישראל ורשות העתיקות חונכות היום (חמישי) מחדש את מצודת גלאון שביער גוברין, לאחר השלמת עבודות חפירה, שימור, פיתוח והנגשה בהשקעה של כ־400 אלף שקלים.
המצודה, המתוארכת לאמצע המאה ה-12 לפני הספירה, נחשבת לעדות ארכיאולוגית לתקופה של מאבקים על השליטה בארץ כנען, שבה פעלו באזור הכנענים, הישראלים והפלשתים.
האתר נפתח לראשונה לציבור לפני כשש שנים במתכונת ראשונית, וכעת, לאחר עבודות שדרוג מקיפות, הוא נפתח מחדש במתכונת המאפשרת למבקרים להתרשם משרידי המצודה ומהנוף שסביבה.
לדברי ד"ר סער גנור וד"ר איתמר וייסביין, שחפרו את האתר מטעם רשות העתיקות, מיקומה של המצודה מלמד על חשיבותה האסטרטגית בתקופה שבה השתנה מאזן הכוחות באזור.
"מצודת גלאון מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, שבה נאבקו הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה", הסבירו החוקרים.
לדבריהם, בתחילת המאה ה-12 לפני הספירה עדיין הייתה ארץ כנען נתונה לשליטה מצרית, ותושביה נחשבו לבני חסותה של מצרים.
אלא שבאותה תקופה החלו להתבסס באזור שתי קבוצות נוספות: הישראלים והפלשתים. השינוי הוביל למאבקים טריטוריאליים ולניסיונות לבסס שליטה על דרכים ואזורים אסטרטגיים.
"נראה, שמצודת גלאון הוקמה במיקום אסטרטגי, הצופה על הדרך הראשית שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה, מתוך ניסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש", ציינו החוקרים.
מצודת גלאון ממוקמת בלב יער גוברין, המשתרע על פני כ-4,400 דונם. נטיעת היער החלה בשנת 1963, והוא כולל עצי מחט, עצים רחבי עלים וחורש ים-תיכוני, לצד אזורים המתאפיינים בפריחה עונתית.
במסגרת העבודות שביצעה קק"ל בשיתוף רשות העתיקות שומרו וחודשו שרידי המצודה, וחלקי המבנה צופו בחומר משמר שנבחר להשתלב בנוף ובאופיו ההיסטורי של האתר.
בנוסף, הודגשו חדרי המצודה וקווי המתאר של המבנה, כדי לאפשר למבקרים להבין טוב יותר כיצד נראה המקום בתקופה שבה שימש כמצודה.
לצד השימור הארכיאולוגי הוסדרו חניה ודרך גישה, הוקם חניון פיקניק, נוספו מקומות חניה נגישים, נסלל שביל נגיש אל המצודה והוצב מערך שילוט חדש.
יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, אמר כי חידוש האתר הוא חלק מהמאמץ לשמר את המורשת ההיסטורית ולהנגיש אותה לציבור. "שימור אתרי המורשת של ארץ ישראל הוא חלק מהחיבור שלנו לשורשים ומהאחריות שלנו להעביר את הסיפור של הארץ לדורות הבאים", אמר.
לדבריו, "מצודת גלאון מאפשרת לציבור לפגוש מקרוב פרק מרתק בתולדות הארץ, בתוך נופי יער גוברין".
אוסטרינסקי הוסיף כי שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות מאפשר להפוך אתרים בעלי ערך היסטורי למקומות נגישים ומשמעותיים עבור הציבור.
עמי שחר, סמנכ"ל שימור ברשות העתיקות, הדגיש כי העבודה הארכיאולוגית אינה מסתיימת עם חשיפת הממצאים. "מבחינתנו, הארכיאולוגיה לא מסתיימת בחשיפת השרידים; חשוב לא פחות להבטיח שהאתרים שרשות העתיקות חושפת יישמרו לאורך שנים, ושהציבור יוכל להמשיך וליהנות מהם גם בעתיד", אמר.
שחר הזמין את הציבור להגיע לאתר המחודש, לטייל בין השרידים וליהנות מהשילוב בין היסטוריה, טבע ונגישות.
שר המורשת, ח"כ עמיחי אליהו, התייחס למשמעות ההיסטורית של האתר וקשר בין המאבקים שהתחוללו באזור בתקופת השופטים לבין המציאות הביטחונית הנוכחית. "בימים שבהם מדינת ישראל נדרשת לעמוד על ביטחונה, מצודת גלאון מזכירה לנו שהמאבק על הארץ איננו סיפור חדש", אמר אליהו.
לדבריו, "כבר בימי השופטים התמודדו כאן קבוצות ישראליות עם מציאות של עימותים מול עמים שכנים, וממש כמו היום - מתוך מציאות מורכבת, הלכה והתבססה אחיזה ישראלית איתנה במרחב".
השר הוסיף כי הביקור במצודה מחבר את המבקרים לשורשי ההיסטוריה של הארץ ומחדד את האחריות לשימורה.
עם פתיחתה המחודשת, מצטרפת מצודת גלאון לאתרי המורשת הנגישים למטיילים ביער גוברין, ומאפשרת להכיר מקרוב שרידים מתקופה שהתרחשה לפני יותר משלושת אלפים שנה.