
על רקע מה שהוגדר כהצלחה חסרת תקדים של המפלגות הערביות בקלפיות, שוחחנו עם ד"ר ת'אאר אבו ראס, מומחה לפוליטיקה הערבית בישראל, חוקר במכון ון-ליר, על הסיכוי שההישג אכן ינוצל לשילובן בקואליציית איזנקוט.
על עצם גודלו של ההישג אומר ד"ר אבו ראס כי הופתע מאחוזי ההצבעה הגבוהים, לאחר שהאופטימיים בחברה הערבית חזו לכל היותר 70-72 אחוזי הצבעה ברחוב הערבי, ובוודאי לא תוצאות גבוהות הרבה יותר מכך. לשאלתנו אם אין באחוזים הללו כדי לחזק את הטענה להליכים בלתי כשרים, סבור אבו ראס כי מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לייצר דה-לגיטימציה לקול הערבי, לנוכח ההבנה של נתניהו שרק איחוד בין איזנקוט למפלגות הערביות יביא להדחתו מכהונת ראש הממשלה.
לדבריו מוסיף אבו ראס עקיצה כאשר הוא אומר שאם אכן אחרי השבעה באוקטובר נכנסו מיליוני שקלים מקטאר לישראל, הרי שהדבר מצריך ועדת חקירה, וכולנו יודעים מי אינו חפץ בהקמתה של ועדת חקירה שכזו.
באשר למאזן הכוחות בין רע"מ לרשימה המשותפת, אבו ראס אינו רואה בכוחה של הרשימה המשותפת עדות למגמה מוגדרת של המצביעים, מאחר שמדובר בשילוב של שלוש מפלגות, כאשר רע"מ התמודדה לבדה, ובפועל קיבלה מספר מנדטים גבוה מזה של כל אחת ממפלגות הרשימה המשותפת, לו נפצל את המנדטים ונחלק אותם ביניהן.
בנוסף, מציין ד"ר אבו ראס את המצביעים החופשיים שאינם שייכים לאחת המפלגות, מצביעים שלא המתינו למדרבנים שיגיעו להוציא אותם לקלפיות ויצאו באחוזים גבוהים להצבעה, ומטבע הדברים קולותיהם התווספו וחיזקו את שתי מפלגות המגזר.
להערכתו של ד"ר אבו ראס, הגורם לאחוזי ההצבעה הגבוהים הוא השאיפה להביא לנפילתה של הממשלה אותה, שהוא מגדיר כ"הגרועה בתולדותינו", ומציין את מספר הנרצחים בחברה הערבית בתקופת בן גביר כשר לביטחון לאומי לעומת התקופה שקדמה לכהונתו. לשאלתנו אודות הירידה הנרשמת במספר הנרצחים בחברה הערבית בתקופה האחרונה בשל כניסת השב"כ לאירוע, אומר אבו ראס כי אמנם קיימת ירידה, אך גם לאחר ירידה זו הנתונים עדיין גבוהים מאלה שבתקופה שקדמה לכהונת בן גביר.
בהתייחס למעורבות השב"כ שהובילה לירידה בנתוני הרציחות במגזר הערבי, סבור ד"ר אבו ראס כי מדובר בשלב בהתפתחותה של מדינת משטרה, כהגדרתו. "תפקיד השב"כ הוא להגן מגורמים חיצוניים ולא מתוך מדינת ישראל, ואם תתמסד מעורבות השב"כ בקרב ערביי ישראל זה יפתח דרך למדינת משטרה, מה שלא יהודים ולא ערבים מעוניינים בו".
ובחזרה לסוגיה הפוליטית הניצבת בפני המפלגות הערביות. האם, שאלנו את ד"ר אבו ראס, שותפות קואליציונית עם אביגדור ליברמן, מי שנחשב עד לא מכבר כימני שבימניים, היא "צפרדע" שהמפלגות הערביות תוכלנה לבלוע למען המטרה החשובה יותר בעיניהם, סילוקו של נתניהו? "המערכת הפוליטית מחייבת ויתורים, והוויתור הזה כבר נעשה. רע"מ כבר ישבה עם ליברמן. הממשלה ההיא לא נפלה בגלל השותפות היהודית-ערבית אלא בגלל פורשים ממפלגתו של בנט". לטעמו, מאחר שלאיזנקוט ויאיר גולן אין את מספר המנדטים המספיק להקמת ממשלה עם המפלגות הערביות, שיתוף פעולה עם מפלגותיהם של בנט וליברמן בהחלט אפשרי. "במשטר פרלמנטרי צריך לעשות ויתורים למען המטרה היותר גדולה. רע"מ מוכנה לשבת עם ליברמן, המשותפת הכינה מפת דרכים לשיתוף פעולה עם איזנקוט והם יצטרכו לשתף פעולה גם עם ליברמן".
עוד שאלנו את ד"ר אבו ראס על הקושי הנוסף שניצב בפני המפלגות הערביות, אם כי הוא פחות מדובר, עצם שיתוף הפעולה הפוליטי עם מי שהיה רמטכ"ל הצבא הישראלי. האם עד כדי כך חשוב סילוקו של נתניהו?
"כן, כי יש הבדל מהותי בין מה שנתניהו מציע לפוטנציאל שאיזנקוט יכול להציע לנו. איזנקוט לא יהיה בן ברית גדול של הערבים, אבל הממשלה הנוכחית הייתה ממשלה גרועה עבורנו, סמוטריץ' לקח תקציבים שהיו מיועדים לחברה הערבית והעביר אותם למשרד להתיישבות, שלא לדבר על המאחזים הלא חוקיים שהוא רוצה להקים בגליל בשם ייהוד הגליל. יש כאן הבדל מהותי בין שתי הגישות, גם אם הגישה של איזנקוט היא לא ממש לרוחנו".
על הדרישות הצפויות של שתי המפלגות מקואליציית איזנקוט, אומר אבו ראס כי קיים בסוגיה זו הבדל בין רע"מ לרשימה המשותפת. בעוד רע"מ רוצה להיות חברה מלאה ולגיטימית בקואליציה, להחזיר את יואב סגלוביץ' למשרד לביטחון פנים ולמנות את מנסור עבאס לשר ללא תיק שתחת אחריותו הטיפול בחברה הערבית, "כדי שיוכל להזרים תקציבים לפרויקטים בתוך החברה הערבית".
לעומת רע"מ, הרשימה המשותפת חותרת להחלפת יו"ר הכנסת, ביטול חוקי המשפט, העברת חוק ועדת חקירה ממלכתית והגבלת כהונת ראש ממשלה. "המשותפת רמזה על נכונות שלא לקחת חלק בהצבעות אי אמון נגד איזנקוט בשנה הראשונה של ממשלתו, בתקווה שעד אז יהיה אפשר לצרף את יהדות התורה וש"ס. השאלה אם איזנקוט יכול לקבל דבר כזה. אולי עם תוצאות טובות יותר לגוש איזנקוט הייתה לזה יותר לגיטימציה. כרגע אני לא רואה שאיזנקוט, גם אם היה רוצה, היה יכול, אבל עדיין הכול פתוח".
עוד שאלנו את ד"ר אבו ראס אם התבטאויות כמו 'הניצחון מוקדש לתושבי עזה, הגדה וירושלים הכבושה', לא מרחיקים את הסיכוי לכניסה לקואליציה ומקשים על חברים במפלגתו של איזנקוט, כדוגמת מתן כהנא, אליסף פרץ ואחרים, להכיל חבירה קואליציונית שכזו.
בעיני אבו ראס מדובר בשיטה שבה מוצאים התבטאות של אדם אחד ומשליכים ממנה על כל השאר. "זו שיטה מוכרת ומאחר שאין לערבים לגיטימציה בציבוריות הישראלית, משתמשים בכך יותר", אומר אבו ראס ומציע להתמקד ב-99 האחוזים האחרים, שלהבנתו מגמתם הפוליטית היא השפעה למען מטרות אזרחיות אחרי "ארבע שנים קטסטרופליות עבור כולנו", כלשונו.

