עומר רחמים (מימין) עם סמוטריץ' ונתניהו
עומר רחמים (מימין) עם סמוטריץ' ונתניהוצילום: באדיבות המצלם

מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' מסיימת את הבחירות לכנסת ה-26 עם שישה מנדטים, לאחר שבתחילת מערכת הבחירות הצביעו הסקרים על כך שהיא נמצאת מתחת לאחוז החסימה.

אחד האנשים המרכזיים מאחורי הקמפיין הוא עומר רחמים, מקורבו של יו"ר המפלגה השר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, שנכנס לתפקידו לפני כחצי שנה.

בשיחה עם ערוץ 7 מתארים מקורביו את האסטרטגיה שהוביל ואת המהלכים שנועדו לחזק את המפלגה, למנוע זליגת מצביעים ולבסס את מעמדה לקראת המשא ומתן הקואליציוני.

לדברי המקורבים, העבודה החלה עוד לפני ההכרזה הרשמית על הבחירות, בניסיון לקבוע את הנושאים שיעמדו במרכז השיח הציבורי. בקמפיין בחרו להבליט את החשש מפינוי יישובים, מהקמת מדינה פלסטינית ומסגירת המכינה בעלי, כחלק מהצגת ההשלכות האפשריות של הקמת ממשלת שמאל.

המסרים הללו הפכו לאחד הצירים המרכזיים בקמפיין. תחילה הוביל אותם סמוטריץ', ובהמשך אימץ גם ראש הממשלה בנימין נתניהו קו דומה.

"מהלך נוסף התמקד בהבלטת ההבדלים בין הגושים הפוליטיים. במטה הבחירות ביקשו לצמצם מעבר של מצביעי ימין למפלגות בראשות אביגדור ליברמן, נפתלי בנט וגדי איזנקוט, באמצעות הדגשת האפשרות לשיתוף פעולה ביניהן לאחר הבחירות", סיפרו המקורבים.

לשם כך קידמה המפלגה את המסר "ממשלת איזנקוט-ליברמן-גולן", שהופץ בקמפיין תקשורתי וברשתות החברתיות, לצד מודעות ופרסומים בעיתוני סוף השבוע. בסביבת רחמים סבורים כי המהלך סייע להרתיע מצביעי ימין ממעבר למפלגות הללו.

במקביל גובש גם המסר החיובי של הקמפיין. איש הקריאייטיב אור רייכרט הציע את הסיסמה "כן סמוטריץ'", ורחמים החליט לאמץ אותה כמסר מרכזי של המפלגה.

הסיסמה ליוותה את פעילות הציונות הדתית במשך כשלושה חודשים. לדברי גורמים בקמפיין, מטרתה הייתה להפוך את ההצבעה לסמוטריץ' לבחירה טבעית עבור קהל היעד של המפלגה, ולעודד מצביעים נוספים להצטרף אליה.

לקראת סגירת הרשימות לכנסת הוביל רחמים מהלך פוליטי נוסף: איחוד עם משה פייגלין ומפלגת זהות. רחמים ניהל את המשא ומתן מול אנשיו של פייגלין, ובתמיכת נתניהו הושג ההסכם בין הצדדים.

במטה הציונות הדתית ראו באיחוד דרך לחיזוק המפלגה ולצמצום הסיכון לאובדן קולות במחנה הלאומי בשל פיצול בין רשימות.

לאחר סגירת הרשימות התמקד הקמפיין בשני מסלולים מקבילים. הראשון עסק בהצגת פעילותו של סמוטריץ' כשר האוצר וכחבר הממשלה, בדגש על ההתיישבות, הכלכלה והביטחון.

לצורך הצגת ההישגים השתמשו במפלגה בין היתר בכלי בינה מלאכותית ייעודי וברשימת הישגים מפורטת, שנועדה להנגיש למצביעים את פעילותו של השר.

המסלול השני התמקד בהצגת הסיכונים שלדעת ראשי הקמפיין טמונים בהקמת ממשלה בראשות מפלגות המתנגדות לנתניהו. במסגרת זו חזרו במפלגה לעסוק באפשרות לפינוי יישובים, הקמת מדינה פלסטינית וסגירת ערוץ 14 והמכינה בעלי. מדובר בתרחישים שהציג הקמפיין כחלק ממסריו הפוליטיים, ולא בהחלטות שהתקבלו.

מרכיב מרכזי נוסף במערכת הבחירות היה שיתוף הפעולה בין נתניהו לסמוטריץ'. לדברי מקורבי רחמים, הקשר בין השניים התפתח למהלך אסטרטגי משותף, שבו היו מעורבים גם רחמים ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ.

במטה המפלגה ביקשו להבליט את האמון ההדדי בין נתניהו לסמוטריץ', שלדבריהם התבסס במהלך הדיונים הביטחוניים בקבינט ולאורך שנות המלחמה. שיתוף הפעולה נועד גם לסייע בהנעת מצביעים לקלפיות ולחזק את מעמדו הציבורי של יו"ר הציונות הדתית.

בשלב האחרון של מערכת הבחירות החליף הקמפיין דגש ועבר למסר "לא מהמרים". הסיסמה נועדה לפנות למצביעים ששקלו לתמוך ברשימות אחרות, תוך הצגת הסיכון שבהצבעה למפלגה העלולה שלא לעבור את אחוז החסימה.

המסר הופנה בין היתר כלפי מצביעים פוטנציאליים של מפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר. במטה הציונות הדתית ביקשו לשכנע אותם שלא לסכן את קולם בהצבעה לרשימה שסיכוייה להיכנס לכנסת אינם מובטחים.

בסופו של דבר קיבלה מפלגתו של וינטר כ-1.7% מהקולות ולא עברה את אחוז החסימה, בעוד הציונות הדתית הצליחה להגדיל את כוחה ולהגיע לשישה מנדטים.