מסר פשוט המזכיר לצעירים אמריקאים כי רוב הציבור בארצות הברית רואה באנטישמיות תופעה בלתי מקובלת עשוי לשפר את יכולתם לזהות תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות ולעודד אותם לדווח עליהם -כך עולה ממחקר חדש של המרכז לחקר אנטישמיות בליגה נגד השמצה וארגון Boundless.
המחקר בחן את השפעתם של מסרים חינוכיים שונים על עמדותיהם ותגובותיהם של צעירים לתוכן אנטישמי ומצא כי מבין שישה מסרים שנבדקו, דווקא המסר שהדגיש את ההתנגדות החברתית הרחבה לאנטישמיות הניב שיפור מובהק סטטיסטית בחלק ממדדי הזיהוי והדיווח.
המשתתפים גויסו מרחבי ארצות הברית וחולקו באקראי לקבוצות שנחשפו למסרים קצרים על אנטישמיות, לצד קבוצת ביקורת שלא נחשפה למסר מקדים.
לאחר מכן הוצגו למשתתפים דוגמאות אמיתיות של פוסטים אנטישמיים מרשתות חברתיות. הדוגמאות כללו ביטויים קלאסיים ועכשוויים של אנטישמיות, המזוהים עם הימין, עם השמאל או ללא השתייכות אידיאולוגית ברורה.
הממצא המרכזי היה השפעתו של מסר המדגיש כי התנגדות לאנטישמיות היא הנורמה החברתית המקובלת. בקרב המשתתפים שנחשפו למסר זה נרשמה עלייה של 6.1% בסבירות לזהות פוסט אנטישמי עכשווי ללא זיקה פוליטית, ועלייה של 5.6% בסבירות לדווח עליו, בהשוואה למשתתפים שלא נחשפו למסר.
בנוסף, נרשם שיפור של 6.9% בסבירות להבין מדוע יהודים עלולים להיפגע מפוסט אנטישמי עכשווי המזוהה עם הימין.
השפעת המסר ניכרה גם בתגובה לביטויים מסורתיים יותר של אנטישמיות: הסבירות לדווח על פוסט אנטישמי קלאסי המזוהה עם השמאל עלתה ב-5.9%, ואילו הסבירות לדווח על פוסט אנטישמי קלאסי ללא זיקה פוליטית עלתה ב-5.7%.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה העולמית, ג'ונתן גרינבלט, אמר כי ממצאי המחקר מצביעים על אפשרות מעשית לשפר את ההתמודדות עם אנטישמיות במרחב הדיגיטלי.
"צעירים נתקלים באנטישמיות ברשת מדי יום, ולעיתים קרובות מדי הם אינם מזהים אותה כפי שהיא", אמר גרינבלט. לדבריו, עצם התזכורת ששנאת יהודים אינה מקובלת על רוב האמריקאים יכולה לעודד אנשים לזהות ביטויים אנטישמיים ולהגיב אליהם.
גרינבלט הוסיף כי מדובר בכלי שאפשר להפעיל בהיקף רחב באמצעות אנשי חינוך, פלטפורמות דיגיטליות ומנהיגים קהילתיים.
לצד ההשפעה החיובית של המסר, המחקר חשף קושי משמעותי בזיהוי אנטישמיות גם במקרים שבהם התוכן הוגדר כאנטישמי באופן מובהק.
בקרב המשתתפים שלא נחשפו למסר מקדים, בין 22% ל-29% לא הסכימו כי פוסטים שכללו אנטישמיות קלאסית הם אכן אנטישמיים.
הקושי היה גדול עוד יותר כאשר הוצגו ביטויים עכשוויים של אנטישמיות, ובפרט כאלה שכללו שפה הקשורה לישראל ולציונות. במקרים אלה, בין 32% ל-37% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת לא הסכימו שמדובר בתוכן אנטישמי.
מייסדת־שותפה ומנכ"לית Boundless, אביבה קלומפס, הדגישה כי היכולת לזהות ביטויים אנטישמיים היא תנאי להתמודדות עימם.
"אנשים אינם יכולים להתמודד עם אנטישמיות אם אינם מזהים אותה", אמרה. לדבריה, צעירים אמריקאים רבים מתקשים לזהות אנטישמיות ברשת, בעיקר כשהיא מופיעה בשיח הנוגע לישראל ולציונות.
קלומפס קראה להשקיע בתוכניות המבוססות על ממצאים מחקריים, שיסייעו לציבור לזהות אנטישמיות בצורותיה העכשוויות ולהתמודד עם תאוריות קונספירציה, מידע כוזב וניסיונות מניפולציה.
המחקר בחן גם הבדלים בין קבוצות גיל. בני דור המילניום הפגינו יכולת מעט טובה יותר מבני דור ה-Z בזיהוי פוסטים אנטישמיים. עם זאת, בקרב משתתפים שכבר זיהו תוכן כאנטישמי, בני דור ה-Z נטו יותר להצהיר כי ידווחו עליו.
77% מבני דור ה-Z שזיהו פוסט כאנטישמי אמרו שידווחו עליו, לעומת 68% מבני דור המילניום.
לדברי מאט ויליאמס, סגן נשיא המרכז לחקר אנטישמיות בליגה נגד השמצה, ההשפעה שנמצאה במחקר אמנם מתונה, אך העובדה שניתן להפיץ את המסר בקלות עשויה להעניק לו חשיבות מעשית.
"ההשפעה של מסר קצר שלפיו רוב האמריקאים רואים באנטישמיות תופעה בלתי מקובלת הייתה מתונה, אך כאשר לוקחים בחשבון עד כמה קל ומהיר להפיץ מסר כזה בהיקף רחב, מדובר בתוצאה פורצת דרך", אמר.
ויליאמס ציין כי גם שיפור של כ-6% בזיהוי ובדיווח עשוי להיות משמעותי כאשר מדובר במסרים המגיעים למיליוני משתמשים.
עם זאת, מרבית המסרים האחרים שנבדקו במחקר לא הובילו לשיפור מובהק בזיהוי אנטישמיות או בנכונות לדווח עליה.
בין המסרים הללו היו הצגת מידע ניטרלי על אנטישמיות, הצגת נקודת מבט יהודית, פנייה לתחושת ההשפעה האישית של המשתתפים והסברים על מידע כוזב.
חריג מסוים נמצא בקרב משתתפים שהגדירו את עצמם כעצמאיים מבחינה פוליטית. בקבוצה זו, מסר שהסביר כיצד אנטישמיות יכולה לשמש כלי למניפולציה ולהפצת מידע כוזב העלה בכ-11% את הסבירות לזהות פוסט אנטישמי קלאסי המזוהה עם הימין.
אותו מסר העלה גם בכ-10% את הסבירות להבין מדוע יהודים עלולים להיפגע מביטויים עכשוויים של אנטישמיות, הן מהימין והן מהשמאל.