עמית אסא, בכיר שב"כ לשעבר, מעריך כי בידי שירות הביטחון הכללי כבר קיים מידע מודיעיני מוצק הנוגע לחשדות למעורבות של גורמים זרים במערכת הבחירות במגזר הערבי ולמימון פעולות שנועדו להשפיע על התוצאות.
לדבריו, היקף האירוע המתואר הוא שמפתיע, והחקירה עשויה להוביל להשלכות משמעותיות על טוהר הבחירות.
בריאיון לערוץ 7 הסביר אסא כי יש להבחין בין שני היבטים של הפרשה: עצם העברת הכספים מגורמים זרים לארגונים בישראל, והשאלה אם הכספים הללו שימשו להשפעה פסולה על מערכת הבחירות.
לדבריו, מימון של עמותות וארגונים בישראל בידי מדינות זרות, ובפרט מדינות המוגדרות כמדינות אויב, הוא נושא שמצוי בתחום העיסוק הביטחוני. במקרים שבהם עולה חשד לקשרים עם גורמים עוינים או למימון פעילות הקשורה לטרור, קיימת הצדקה לאיסוף מידע מודיעיני ולבדיקת העברות הכספים.
אסא הזכיר כי בעבר פעלו גם במוסד יחידות שעסקו באיסוף מידע על גורמים המממנים ארגוני טרור ופעילויות הקשורות לטרור. עם זאת, הדגיש כי שאלת השימוש בכספים לצורכי בחירות מחייבת בדיקה נפרדת, הממוקדת בפגיעה אפשרית בטוהר ההליך הדמוקרטי.
בהתייחסו לטענות שהשב"כ נכשל בכך שלא מנע מראש את המעשים החשודים, הסביר אסא כי תחום טוהר הבחירות אינו בהכרח אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של השירות בשגרה.
"אני אגיד בזהירות רבה שזה לא הציר המרכזי של שב"כ בימים אלה", אמר. לדבריו, כאשר מתעורר חשד להתערבות זרה בבחירות, נדרשת הכוונה מתאימה שתאפשר לשירות למקד את פעילותו בנושא.
להערכתו, העובדה שהשב"כ התבקש להעביר ממצאים בתוך פרק זמן קצר עשויה להעיד שהבדיקה אינה מתחילה מאפס, וכי לפחות חלק מהמידע הרלוונטי כבר מצוי בידי השירות.
אסא מנה בין הצעדים שעלולים להיבחן פסילת קלפיות ואף אפשרות של בחירות מחודשות במקרי קיצון.
בהמשך פירט כיצד מתנהלת חקירה ביטחונית מסוג זה, ומה נדרש כדי להפוך מידע מודיעיני לתשתית ראייתית שניתן להציג בפני הגורמים המוסמכים.
לדבריו, השב"כ יכול להסתמך על מגוון מקורות מידע, ובהם אמצעים טכנולוגיים ומקורות אנושיים. במידת הצורך עשוי התהליך לכלול גם חקירת חשודים, שהודעותיהם יכולות להפוך לחלק מן החומר הראייתי.
לשיטתו, השלב המרכזי כעת הוא גיבוש המידע באופן שיאפשר להציג ראיות בפני ועדת הבחירות, ולא רק ממצאים מודיעיניים שאינם ניתנים לשימוש בהליך המשפטי.
לקראת סיום הריאיון נשאל אסא אם מדובר באירוע חסר תקדים של התערבות זרה בבחירות. בתשובתו הבחין בין עצם התופעה, המוכרת ממדינות שונות בעולם, לבין היקף החשדות שעליהם דווח בישראל.
לדבריו, ניסיונות של מדינות להשפיע על מערכות בחירות במדינות אחרות אינם תופעה חדשה, ואף אינם מוגבלים למדינות שבהן המערכת הדמוקרטית חלשה. הוא ציין כי גם במדינות מערביות מתוקנות נרשמו בעבר מקרים של התערבות זרה, לעיתים מצד מעצמות. "לכן עצם ההתרחשות לא מפתיע אותנו - אלא סדר הגודל וההיקף שמדובר פה כרגע הוא זה שמפתיע".
"אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיות מוטרדת קודם כול מעצם האירוע, ודבר שני לטפל בזה במלוא החומרה", סיכם.