הרב אחיה בן פזי
הרב אחיה בן פזיצילום: ברוך גרינברג

בבחירות השבוע הושג תיקו. מי שאומר אחרת אינו מספר את האמת, אלא מהנדס תודעה, או משקר לעצמו. חי בסרט, בבועה, שמהדהדת אליו את חלומותיו, דמיונותיו והרהורי ליבו.

אומרים שהסוקרים טעו, שעליהם לערוך חשבון נפש. הלוואי. הם בסך הכל עשו את עבודתם - סיפרו לקהל שלהם את מה שהוא רצה לשמוע. המדגם האמין הקודם נערך כאן לפני ארבע שנים, וחמש, ושש. אנחנו בתיקו מתמשך כבר חמש מערכות בחירות.

חסד ה' עלינו הוא שבמערכה הקובעת, זו שהשפיעה על ניהול המלחמה, במקום הכרעה הטילו הגורלות בקלפי את המפלגה הקיצונית השמאלית מעט מתחת לאחוז החסימה, ובמקום לקבל 60-60 קמה ממשלה, והתאפשרה הובלה. התפקיד ההיסטורי של ממשלת המערכה ההיא הסתיים, וחזרנו לשגרה. אל המציאות שבה רוב העם רוצה רוב הזמן להגיע להסכמות יחד, אבל המיעוט בקצוות מלבה דווקא קיטוב ופחד - אחד מהשני, לא מהאיום הקיומי.

נכון שהייתה מעורבות חיצונית בהצבעת אזרחי ישראל הערבים. אך אסור לנו להסתנוור מהשוחד. יש לפעול כנגד מי שנתן אותו, כנגד מי שקיבלו אותו, ובעיקר כנגד מי שחיברו ביניהם. אבל לא לטעות, זו לא העובדה העיקרית במערכת הבחירות שחלפה. השוחד הזה לא היטה את הבחירות, ולא העניק כוח למי שלא היה לו. הוא רק הבליט את כוחם של ערביי ישראל. אם נתעורר לפעול בהתאם לכוחם האמיתי ולא על פי דמיונות וצירופי נסיבות שפועלים בינתיים להשהיית האיום הרדום, אפשר שהבחירות האלה יהיו מתנת השכמה עבור הציבור בישראל.

בתוכנו, יש מי שממשיך גם כעת בקמפיין, בכל הצדדים אגב. הוא רוצה לנצח את האחים שלו, אלה שבצד השני של הכביש או הכיכר, או מהעבר האחר של הקו הירוק, או גדלו בתנועת הנוער המתחרה. שוכח מהר כי שמיני עצרת תשפ"ד, שבעה באוקטובר 23', בא על כולנו מיד אחרי מאבקי יום כיפור בכיכר דיזנגוף. כשנקרענו שם אחד מהשני, צמחה בינינו חומה, וקיר ההגנה שלנו מפני האויב החיצוני התמוטט.

עכשיו אלו החיים עצמם, ומה שאתה רואה מולך זה העם. אין לנו ארץ אחרת, גם בשעה שהאדמה בוערת, ובעיקר אין לנו עם אחר, ולא עתיד בלעדי היחד של כל שבטי ישראל.

השורות הבאות מופנות אל מי שליבו ער, ובתוכו עדיין יוקדות אהבה ואחווה. לפעול מעט ובהסכמה רחבה

פעולותיה של ממשלה צרה, ואפילו כזו שיש לה רוב דחוק, יכולות להיות גדולות ומכריעות. היא יכולה לתת פירות, אבל שורשיה אינם עמוקים, והתוקף של ההחלטות והמעשים עלול להיות קצר. ממשלה הנשענת על הסכמה רחבה, תהיה איטית יותר בקבלת ההחלטות, אבל משהתקבלו ובוצעו, התוקף שלהן יצוק בסלע.

נבחרי הציבור, יש לכם מנדט להסכמות, לכו לאט וביחד תגיעו רחוק. אין צורך ולא כדאי לחכות ל-7 באוקטובר הבא, זה שמתרגש עלינו מעבר לגבולותינו ומרעיד את האדמה שכולנו עומדים עליה יחד. בכל מקרה אתם תידרשו להתקרב ולעבוד כתף אל כתף, או שתעשו זאת מיוזמתכם ובבחירתכם מוקדם, או שתידחפו לכך בעל כרחכם ושלא בטובתכם לנוכח איום סכנה ומלחמה. היו גיבורים, גלו אחריות ומנהיגות, והגיעו להסכמה.

זכרו, למרות מה שמהדהד בתוך הבועה שלנו לפעמים ובמיוחד בזמן קמפיין, לא נבחרתם בזכות שנאה והשלכת רפש אחד על השני, בחרנו בכם למרות הקיטוב והבידול ששידרתם. האמנו בכם שבחיים האמיתיים תדעו להתעלות מעל כל אלה, ובכוח אמנות האפשר תבחרו לחבר.

לא חייבים להתחיל מהמשימה הגדולה ביותר, הקמת ממשלה. אפשר להתחיל דווקא בהחלטות הקטנות. בחרו את נציגי המפלגות המתאימים לכך, והקימו ועדת הסכמות. קבלו על עצמכם את העקרונות הפשוטים להבנה, למרות הוויתור הכרוך בהם - לא לגנוב סוסים, לא לחפש עריקים, להיות גלויים, לחתור להסכמות, וכך לקבל החלטות. יש אפשרות לשקם את האמון. צריך לרצות בכך.

אנשי התקשורת, תנו הזדמנות, הביטו בעין טובה על יוזמה של התקרבות. יחדו את הדיבור על המקומות שבהם ניתן לראות את אלומת האור של היחד. במילואים, בהתנדבות אזרחית, וכן, גם בעשייה ציבורית, ואפילו במסדרונות הכנסת. הקדישו פינה קבועה בכל תוכנית להוסיף טוב, לקרבה ולאחווה. אתם תופתעו, לא תפסידו רייטינג. להפך, הטוב מביא טוב. ביחד יהיה פה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

ואנחנו, כולנו, בואו ונחזק את הקשרים בינינו. נשב יחד עם בני המשפחה והחברים שלנו, גם אלה שחושבים אחרת ומצביעים אחרת, ניזכר במוסכם על כולנו. נהדק קשרים בינינו, נוסיף אחווה. זה הזמן לקמפיין מדלת לדלת - לפגוש ולהעמיק היכרות, להפחית ניכור ותחושת זרות. לחנך לאחווה, להרבות קרבה, להתנצח באהבה.

יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך, למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום בינינו, אחים כל ישראל, ונאמר אמן.

הכותב הוא רב היישוב עפרה