הטרקטורון שנגנב ממשק משפחתו של יוסי טהר ז"ל, לוחם השב"כ שנפל בקרבות 7 באוקטובר, אותר, והמשטרה עצרה חשוד במעורבות בגניבה.
מדובר בהתפתחות משמעותית בחקירת הפריצה לחצר המשפחה במושב ביצרון, אך עבור ארבעת ילדיו של טהר, הסיפור רחוק מלהסתיים. כלי הרכב והציוד שנגנבו אינם רק רכוש יקר, אלא חלק מהדרך שלהם לשמור על הקשר עם אביהם.
"הילד אמר לי 'אני מתגעגע לאבא, אני רוצה לרכב על אופנוע, זה מזכיר לי אותו'", סיפרה ליאת שור, אלמנתו של טהר, לאחר הפריצה. "יוסי היה איש אקסטרים, שטח ואופנועים, ומאז שהוא נהרג זה הקשר של הילדים לאבא שלהם. ההבטחה שלו הייתה לילדים שיהיו להם אופנועים ושהם ירכבו. זאת ההנצחה המשפחתית שלנו".
הפריצה התרחשה במהלך הלילה שבין שישי לשבת, כאשר גנבים נכנסו לחצר המשפחה ולקחו טרקטורון, רכב גולף, אופנוע שטח וציוד רכיבה נוסף. הטרקטורון אמנם אותר, אך יתר הרכוש עדיין לא נמצא, והמשטרה ממשיכה לפעול לאיתורו.
זו גם לא הפעם הראשונה שהמשפחה מתמודדת עם גניבה כזאת. לפני כשנה פרצו גנבים לחצר הבית ולקחו שלושה אופנועים, טרקטורון, רכב גולף, אופניים וציוד נוסף. רק שניים מהאופנועים אותרו והוחזרו למשפחה. בעקבות אותה פריצה הותקנה בבית מערכת אבטחה, אך גם היא לא מנעה את הגניבה הנוספת.
"שמתי מערכת אבטחה בכל הבית, וזה מפחיד אחרי 7 באוקטובר", סיפרה שור. "הם נכנסו לחצר והסתובבו שם 45 דקות". לדבריה, הגניבות באזור הפכו לתופעה מטרידה. "פעמיים בשבוע יש גניבה כאן במושב. בנס זה נגמר רק ברכוש".
לצד תחושת הפגיעה והחשש, שור מספרת גם על הצד האחר שנחשף בעקבות המקרה: אזרחים רבים פנו למשפחה, הציעו לסייע בחיפושים אחר כלי הרכב ואף ביקשו לתרום כסף. "אני מודה לכל עם ישראל. עברנו טלטלות, אבל אני רואה איך רוצים לעזור ומציעים עזרה בחיפושים ובכסף", אמרה.
מאחורי הגניבה עומד סיפורו של אדם שהשטח היה חלק בלתי נפרד מחייו, הרבה לפני שהפך לאחד מלוחמי השב"כ שנפלו ב־7 באוקטובר. יוסי טהר ז"ל, מפקד ביחידה המבצעית בשב"כ, אהב אופנועים, רכיבת שטח ואקסטרים, והעביר את האהבה הזאת גם לילדיו. לאחר נפילתו הפכה הרכיבה עבורם לדרך להמשיך משהו שהיה משותף להם ולאביהם.
טהר, שתמונתו עדיין אסורה בפרסום, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. בבוקר 7 באוקטובר הוקפץ מביתו והגיע ליחידה. על פי התכנון המקורי, הוא היה אמור לנהל את החפ"ק ולא לצאת לשטח, אלא שכאשר נודע לו על לוחם שנפצע באורח קשה, החליט לצאת ולסייע לו.
אביו, אליהו טהר, סיפר בעבר כי יוסי הצליח ליצור קשר עם הלוחם הפצוע, הגיע אליו בשטח, העניק לו טיפול וסייע בפינויו במסוק. חייו של הפצוע ניצלו, אך יוסי לא הסתפק בכך.
כאשר הבין שמחבלים עושים את דרכם לעבר קיבוץ מפלסים, אסף כמה לוחמים ויצא איתם לכיוון הקיבוץ. בדרך נתקלו במחבלים וחיסלו אותם. במהלך הקרבות הצליח טהר לקחת מכשיר קשר מאחד המחבלים ולהעביר באמצעותו מידע מודיעיני חשוב למטה השב"כ. לדברי אביו, באמצעות הקשר של המחבלים הוא גם זיהה כוח גדול שהיה בדרכו למרכז הארץ, ופעל להזנקת כלי טיס בלתי מאויש שתקף אותו.
בתוך הלחימה השמיע טהר משפט שביטא את נחישותו להגן על תושבי הקיבוץ: "לא ימות אף תושב מפלסים".
אביו סיפר כי בנו הצליח לעמוד בהבטחה. "אם יש בי נחמה היא שיוסי הצליח. הפצוע חי, במפלסים לא מת אף אחד, הוא הצליח להרים כטב"ם והרג את המחבלים בדרכם למרכז. זו נחמתי", אמר.
בהקלטה שפורסמה כשנה לאחר נפילתו נשמע טהר כשהוא דוחק בחבריו להתקדם לעבר המחבלים ולא להמתין לתגבורת. "חבר'ה, זה לא יעזור לנו אם נמתין לכוחות. אנחנו צריכים לצמצם אליהם עכשיו!", אמר במהלך הקרב.
טהר נפל באותו יום, לאחר שפעל להצלת חיי אדם ולהגנה על תושבי מפלסים. נפילתו הייתה גם פרק נוסף בשרשרת האסונות שפקדו את משפחתו. הוא נקרא על שם דודו, סגן־אלוף יוסי טהר ז"ל, קצין אג"ם בחטיבת הצנחנים שנהרג במבצע "צלצל" בלבנון. בשנת 2001 נהרג אחיו, סמל רועי טהר ז"ל, בתאונה במהלך שירותו בחטיבת הנח"ל.
מאז 7 באוקטובר מנסים ילדיו של יוסי להמשיך את החיים לצד הגעגוע לאביהם. הרכיבה על אופנועים, שאותה כל כך אהב ושאותה הבטיח לחלוק איתם, הפכה לחלק מהזיכרון המשפחתי. לכן, כשהגנבים נכנסו שוב לחצר ולקחו את כלי הרכב, הפגיעה הייתה עבורם הרבה מעבר לאובדן רכוש.
כעת, לאחר איתור הטרקטורון ומעצר החשוד, המשפחה עדיין ממתינה להשבת יתר כלי הרכב והציוד. מאחורי כל אחד מהם עומדים רגעים עם אבא, ובעיקר הבטחה אחת שהילדים מבקשים להמשיך לקיים. "ההבטחה שלו הייתה לילדים שיהיו להם אופנועים ושהם ירכבו", סיפרה שור. "זאת ההנצחה המשפחתית שלנו".