האם יהדות התורה עשויה למצוא את עצמה בממשלה בראשות גדי איזנקוט, לצד יאיר גולן ורע"מ, ואולי אף בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת? האפשרות הזו, שנראית כמעט בלתי נתפסת לנוכח הפערים האידיאולוגיים, עומדת במרכז הניתוח שמציג העיתונאי והפרשן החרדי ישראל כהן בראיון לערוץ 7.
לדבריו, למרות הברית ארוכת השנים בין החרדים למחנה הלאומי, יש סוגיה אחת שעשויה לגרום להנהגה החרדית לשקול גם אפשרות פוליטית אחרת: הסדרת מעמדם של לומדי התורה.
"החרדים אומרים שבממשלת ימין מלא לא קיבלנו את הבסיס", מסביר כהן. לדבריו, דווקא ממשלה שאינה מזוהה עם הימין עשויה, לפחות מבחינת התקווה החרדית, להצליח לקדם הסדר גיוס מקל יותר. "אולי דווקא כשהצעות יבואו משמאל מערכת המשפט ובג"ץ יעלימו עין וניתן יהיה להגיע להסדר יותר מקל", הוא אומר.
כהן מגדיר את ההתלבטות הזו כמאבק על "יבנה וחכמיה" - השאיפה להבטיח את המשך לימוד התורה ואת מעמדם של בני הישיבות, גם אם הדבר יחייב פשרות פוליטיות כואבות. "ייתכן שבסוף ההנהגה הרוחנית תגיד תנו לי יבנה וחכמיה, אם אי אפשר לדאוג לעם ישראל כולו, לפחות שנוריד מעלינו את סיפור 110 אלף העריקים".
אלא שהדרך למהלך כזה רחוקה מלהיות פשוטה, ולא רק מבחינת החרדים. כהן מזכיר כי איזנקוט הציב לבוחריו שלוש התחייבויות מרכזיות: לא לשבת עם נתניהו, לא לשבת עם הרשימה המשותפת ולא לאפשר פטור מגיוס לחרדים. כעת, לדבריו, ניצבת בפניו השאלה על איזו מההתחייבויות הללו יוכל לוותר, אם בכלל.
הדילמה מורכבת עוד יותר לנוכח הרכב מפלגתו של איזנקוט, הכוללת גם אנשי ימין ומרכז־ימין. אפשרות אחרת היא הקמת ממשלת אחדות עם נתניהו, אך כהן מתקשה לראות כיצד מהלך כזה יזכה להסכמתם של בנט ולפיד. עם זאת, הוא אינו שולל אפשרות שהמציאות הפוליטית תשתנה בעקבות התערבות של הנשיא האמריקאי.
כהן מצביע גם על שינוי מסוים בשיח התקשורתי סביב סוגיית הגיוס. לדבריו, אנשי תקשורת מרכזיים, ובהם ספי עובדיה ורביב דרוקר, כבר אינם מציגים בהכרח את גיוס החרדים כחזות הכול, ואף מעלים שאלות באשר לצורך של הצבא בגיוס אוכלוסייה חרדית רחבה, שעשויה לשנות את אופיו.
להערכתו, גם איזנקוט מושפע מהשיח התקשורתי, במיוחד כאשר הדברים משתלבים עם רעיונות ואפשרויות שכבר נמצאים על שולחנו. כהן מציין כי לפי שעה לא נשמעה התנגדות מצד בנט ולפיד לאפשרות של צירוף החרדים לקואליציה בראשות איזנקוט, אך הוא מדגיש כי המרחק בין היעדר התנגדות לבין הסכמה על הסדר גיוס עדיין גדול.
כדי להמחיש את הקושי, הוא מזכיר כי גם חוק הגיוס שהוצע במסגרת ממשלת הימין לא הצליח לעבור את התנגדותם של יולי אדלשטיין, יואב גלנט ודן אילוז. לדבריו, קשה לראות כיצד דווקא ממשלה שתישען על מפלגות גוש השינוי תצליח להסכים על הסדר שיהיה מקובל על החרדים.
ומה באשר ליהדות התורה עצמה? כאן, אומר כהן, ניצב מכשול עמוק לא פחות. הברית בין הציבור החרדי למחנה הימין אינה רק שותפות פוליטית שנולדה בשנים האחרונות, אלא נשענת על תפיסת עולם ערכית וחברתית שהתעצבה במשך עשרות שנים.
כהן מזכיר את עמדתו הנחרצת של הרב שך זצ"ל בדבר השותפות בין הציבור החרדי לציבור המסורתי, תפיסה ששורשיה עוד בימי החזון איש. לדבריו, לאורך השנים הפכה השותפות הזו לאחד היסודות שעליהם נשען הגוש הפוליטי הימני־אמוני, וגם חבר הכנסת יעקב אשר, מבכירי יהדות התורה, מחויב לה.
"העם הלך יותר לכיוון לאומי ימני ומסורתי, בוודאי אחרי השבעה באוקטובר", אומר כהן. לדבריו, מדובר בתהליך שנמשך מאז שנות השמונים והתחזק עם השנים. "מדובר בציבורים שמסכימים על שמונים אחוז מהדברים, החרדים, הציונות הדתית של סמוטריץ', תומכי בן גביר והליכוד".
על הרקע הזה, הוא מתקשה לדמיין שותפות קואליציונית בין המפלגות החרדיות לבין מפלגת הדמוקרטים, שבה חבר גלעד קריב ובראשה עומד יאיר גולן. כהן מצביע על הפערים העמוקים בסוגיות דת ומדינה, ובפרט על עמדות שהוא מייחס למפלגה בנוגע למעמד הדת ולגיוס נשים, לרבות נשים חרדיות.
ובכל זאת, הוא מדגיש, אין להתעלם מהצד השני של המשוואה. אם ממשלת ימין מלאה לא הצליחה להביא לפתרון סוגיית הגיוס, ייתכן שבהנהגה החרדית יידרשו לשאול אם נכון להמשיך להמתין לאותו פתרון במסגרת הגוש הקיים, או לבחון הצעה שתגיע מכיוון פוליטי אחר.
אלא שגם מבחינת כהן, האפשרות הזו אינה הבחירה הראשונה של החרדים. "אין ספק שמלכתחילה יעדיפו ללכת עם נתניהו והמחנה הלאומי", הוא אומר, ומזכיר כי ייתכן שנתניהו יצליח לגייס חברי כנסת שיאפשרו לו להקים ממשלה. מנגד, גם בחירות נוספות אינן מבטיחות לגוש הימין תוצאה טובה יותר.
כאן, לדבריו, עשויה להיכנס לתמונה הצעה מצד איזנקוט. "בבחירות נוספות לא בטוח שהגוש האמוני יקבל יותר, ומנגד אם איזנקוט יגיד שהוא נותן את יבנה וחכמיה, זה מפתה".
כהן מעריך כי שאלת הגיוס תהיה המבחן המרכזי לכל הצעה שתונח בפני יהדות התורה. מעבר להסדרת מעמדם של לומדי התורה, יהיו לכך גם השלכות על סוגיות הנוגעות לתקציבים, למעונות ולארנונה, אך מבחינת ההנהגה החרדית, לב העניין הוא עתידו של עולם התורה.
"הסיפור יהיה יבנה וחכמיה, שמירת מעמד לומדי התורה", הוא מדגיש. לדבריו, זו השאלה שתעמוד בפני הרבנים וההנהגה הרוחנית, שיצטרכו להכריע אם אכן הגיעו למבוי סתום, אם נכון לקחת סיכון וללכת לבחירות נוספות, או להמתין לאפשרות של שינוי בהרכב הקואליציה.
עם זאת, כהן מבקש להבהיר כי בשלב זה מדובר עדיין בתרחיש פוליטי ולא בהצעה מעשית שהונחה בפני החרדים. איזנקוט טרם הציג הסדר שיוכל לספק את ההנהגה החרדית, וגם אם יעשה זאת, יהיה עליו להשיג את הסכמתם של שותפיו האפשריים, ובהם בנט, לפיד ויאיר גולן.
עד אז, הברית בין החרדים למחנה הלאומי נותרת האפשרות המועדפת מבחינתם. השאלה היא מה יקרה אם תגיע הצעה שתבטיח להם את מה שלדבריהם לא הצליחו להשיג גם בממשלת ימין מלאה.