בחירות האמצע בארה"ב עלולות להחליש משמעותית את הנשיא דונלד טראמפ, להגביל את יכולתו לפעול מול איראן ולהותיר את ישראל במצב ביטחוני ומדיני מורכב במיוחד. כך מזהיר פרופ' זכי שלום, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, שחקר בין היתר את מעורבות מעצמות העל במזרח התיכון.
"הסקרים לא מנבאים לו טוב, ואנחנו לא יודעים כמה לא טוב", אומר פרופ' שלום, הסבור שטראמפ הביא על עצמו את מצבו הפוליטי. לדבריו, הציבור האמריקאי מאבד אמון בנשיא בעיקר בשל התנהלותו הבלתי עקבית.
"מה שפגע בו בצורה הקשה ביותר היה הקפיצות וחוסר האמינות שלו. הליכה לכיוון צבאי, הפסקה, ואז הליכה למשא ומתן, ושוב הליכה לכיוון צבאי, הפסקה ומשא ומתן. הציבור לא אוהב את זה ומעדיף מנהיג נחוש, גם אם זה עולה לו יותר במחירי הדלק".
לדברי שלום, גם אם מטרת המשא ומתן עם איראן הייתה להשיג לגיטימציה ציבורית בארה"ב ובעולם לקראת פעולה צבאית, טראמפ משלם כעת את מחיר הסחבת והזיגזגים במדיניותו. להערכתו, הדבר יבוא לידי ביטוי בבחירות האמצע, ותוצאותיהן עלולות להקשות על הנשיא לקדם מהלכים משמעותיים המחייבים את אישור הקונגרס, ובהם פעולות צבאיות ממושכות ומימוש התחייבויותיו לישראל.
"אנחנו נכנסים לתקופה מאתגרת, בלשון עדינה, ובלשון פחות עדינה מדובר בתקופה רבת סיכונים ומורכבויות", הוא מזהיר.
עם זאת, שלום מבהיר כי גם אם טראמפ יתקשה להשיג את תמיכת הקונגרס, עדיין יעמדו לרשותו אפשרויות לפעולות צבאיות נקודתיות. מהלכים צבאיים רחבים וממושכים, לעומת זאת, עלולים להיתקל בקשיים משמעותיים.
האם ייתכן שגם יריביו הפוליטיים של טראמפ יתעלו מעל המחלוקות ויתמכו בפעולה צבאית ממושכת נגד איראן, מתוך הבנת הסכנה שהיא מציבה לארה"ב, לבעלות בריתה ולעולם כולו? שלום אינו אופטימי. לדבריו, למרבה הצער, הן בישראל והן בארה"ב שיקולים ענייניים אינם תמיד עומדים בראש סדר העדיפויות של מתנגדי השלטון.
בהקשר זה הוא מזכיר את המועמד המוסלמי הצפוי, לדבריו, לנצח במישיגן, כדוגמה לשינויים הפוליטיים שעשויים לבוא לידי ביטוי לאחר בחירות האמצע.
אלא שביקורתו של פרופ' שלום אינה מופנית רק כלפי טראמפ. גם החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להמתין עם הפעולה נגד איראן עד לאחר בחירות האמצע זוכה ממנו לביקורת חריפה.
לדבריו, מדובר בהימור מסוכן מדי. אם טראמפ אכן ייחלש בעקבות הבחירות, ישראל עלולה לגלות שדווקא בשעה שבה תזדקק לסיוע אמריקאי משמעותי מול איראן, יכולתו של הנשיא להעניק אותו תהיה מוגבלת.
שאלנו את שלום אם תקיפה ישראלית לפני הבחירות לא הייתה מעוררת טענות שנתניהו מנסה לגרוף רווח פוליטי באמצעות מבצע צבאי. הוא מסכים שהאשמות כאלה היו נשמעות, אך מדגיש כי מנהיג אינו יכול לאפשר לביקורת פוליטית להכתיב את החלטותיו הביטחוניות.
כדוגמה הוא מזכיר את הפצצת הכור הגרעיני בעיראק, שבוצעה זמן קצר לפני הבחירות בישראל. גם אז, הוא מזכיר, ספג ראש הממשלה מנחם בגין האשמות שלפיהן מטרת התקיפה הייתה להשיג קולות בקלפי.
"ההיסטוריה היא ששופטת בסוף, ומנהיג צריך להתעלם מרעשי הרקע", אומר שלום. "בסופו של יום צריכה להיות איראן ללא נשק גרעיני, ואנחנו עדיין לא במצב הזה. כעת הדבר תלוי ועומד, וייתכן מצב שאיראן תצא כשידה על העליונה. אמנם בארה"ב הנשיא ימשיך בתפקידו ויפעל צבאית, אבל לא בטוח שהפעולה הצבאית שלו תשלים את כל מה שישראל רוצה".
ביקורת נוספת מפנה שלום כלפי התמשכות המערכה. לדבריו, ישראל שחקה את אחד היתרונות החשובים שאפיינו את מלחמותיה בעבר - ממד הזמן.
"אנחנו מנהלים מלחמה כאילו יש לנו את כל הזמן שבעולם", הוא אומר. הקשינו עליו ושאלנו אם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הנמשכת כבר שנים, אינה מלמדת שהעידן שבו מלחמות מסתיימות בתוך שישה ימים חלף מן העולם.
שלום דוחה את ההשוואה. לדבריו, מדובר בשתי מציאויות שונות לחלוטין. להערכתו, לישראל אין קושי צבאי מהותי להתמודד עם חמאס, חיזבאללה ואיראן, והגורמים המעכבים את ההכרעה הם בעיקר שיקולים מדיניים.
"מדובר בבעיה קיומית של ישראל ופעולה צבאית מתבקשת", הוא קובע. "ההיסטוריה מוכיחה שכשהאמריקאים רואים שלא פעלנו מתוך גחמה אלא מתוך דאגה לביטחוננו, הם מעריכים את המעשה שלנו".
לקראת סיום שאלנו את שלום אם ייתכן שלמרות הסקרים והתחזיות הקודרות, טראמפ יצליח להפתיע. אחרי הכול, גם בישראל כבר נרשמו פערים משמעותיים בין תחזיות הסקרים לתוצאות האמת.
"בוודאי שזה יכול להיות", הוא משיב, אך מבהיר שהסקרים אינם המדד היחיד למצבו של הנשיא.
לדבריו, לצד הסקרים מצטברים מדדים נוספים המעידים על שחיקה במעמדו של טראמפ, ובהם מידת האמון שהציבור רוחש לו, תפיסת יכולותיו בתחומי הביטחון והכלכלה, ההתמודדות עם יוקר המחיה ורמת האמינות המיוחסת לו. "המדדים השונים מראים שהציבור לא אוהב את מה שהוא מקבל", אומר שלום. עם זאת, הוא מדגיש כי עדיין לא ברור אם הבוחרים סבורים שהחלופה הפוליטית טובה יותר.
"האם הציבור חושב שהאלטרנטיבה טובה יותר? זו שאלה טובה ואין לנו מדד לכך. נמתין ונראה". אלא שמבחינת ישראל, כפי שעולה מדבריו, ההמתנה עלולה להיות מסוכנת. גם אם טראמפ יישאר בבית הלבן, תוצאות בחירות האמצע עשויות לצמצם את מרחב הפעולה שלו, דווקא בשעה שבה ישראל מבקשת להבטיח שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני.