
האם מותר לפוליטיקאי להפר הבטחת בחירות בשם טובת המדינה, והאם הציווי "מדבר שקר תרחק" מחייב מנהיגים באותה מידה שהוא מחייב כל אדם?
בשיחה עם ערוץ 7 מתייחס הרב יובל שרלו, ראש אגף האתיקה בארגון רבני צהר, לדילמות המוסריות שמלוות את המערכת הפוליטית, ומבהיר כי הבעיה מתחילה לא פעם עוד לפני הפרת ההבטחה - בעצם ההבטחות שהפוליטיקאים מפזרים לציבור.
לדבריו, שאלת האמת והשקר בפוליטיקה מורכבת יותר מכפי שנדמה. "זו שאלה הלכתית ואתית רחבה יותר, שעלתה גם בפרשת השבוע כאשר רבש"ע שינה מפני השלום, וחז"ל מדגישים שזו מצווה לשנות מפני השלום. כלומר שמצד אחד אמירת שקר היא הדבר היחיד שהתורה אמרה עליו 'תרחק', ומצד שני אנחנו מצווים גם על שלום והחובה לשמור על האומה הישראלית, מה שהופך את השאלה לכללית ורחבה הרבה יותר משאלת אמת ושקר".
אלא שלדברי הרב שרלו, המורכבות הזאת אינה מעניקה לפוליטיקאים היתר לפזר הבטחות ולאחר מכן להתלבט אם לקיימן. להפך, היא מחייבת אותם לחשוב מראש על משמעות דבריהם.
"אסור להם להבטיח הבטחות שמראש ידוע להם שלא ניתן לקיים. כלומר, הם לא צריכים להגיע להכרעה אם עליהם להיות נאמנים לאמת או לחובת הצלת המדינה. לא משם מתחילים. מלכתחילה אל תגידו דברים שיביאו אתכם למקום של הפרת הבטחות ושקר".
ומה באשר לפוליטיקאי שמבטיח לבוחריו שתי הבטחות סותרות? האם האחריות עוברת לציבור, שאמור להבין בעצמו שלא ניתן יהיה לקיים את שתיהן?
הרב שרלו מבחין בין תמרונים פוליטיים, שהבוחרים מבינים כי הם חלק מהמשחק, לבין הבטחות מהותיות שעל בסיסן הם מעניקים את קולם למועמד.
"אם אלו תמרונים פוליטיים, כל מצביע יודע שהוא לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו, וההלכה מכירה בכך שאם מלכתחילה יודעים שההבטחה לא תוכל להתמלא, הדבר קיים גם במסחר ומשא ומתן ועל כך יש הלכות בחושן משפט, אבל זה לא נכון לגבי הבטחות מהותיות". כדוגמה להבטחות מהותיות מזכיר הרב שרלו את הצהרתו של יצחק רבין לפני הבחירות בנוגע לרמת הגולן ואת אמירתו של אריאל שרון על עתיד נצרים.
"כמו הצהרתו של רבין שבועיים לפני בחירות ש'מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר את ביטחון ישראל', או הבטחתו של שרון ש'דין נצרים כדין תל אביב', שם זה סיבוב פרסה ולא תמרון פוליטי. על זה היו הבחירות, וכאן הפוליטיקאי צריך לחזור לציבור ולשאול אם זה תמרון טקטי או הבטחה מהותית".
הרב שרלו סבור כי מערכת הבחירות לוותה בעיוותי אמת רבים, וכי יש צורך ממשי לשקם את המחויבות לאמת בחיים הפוליטיים. לדבריו, אמירות שנועדו להמריץ פעילים לצאת לרחובות, הצגת מציאות שאינה נכונה ופרסום סקרי שווא אינם בגדר תמרון פוליטי לגיטימי, אלא שקרים אסורים.
הוא מדגיש כי גם מבחינה פוליטית מדובר ברווח קצר מועד. מי שמשיג יתרון באמצעות הבטחות שווא עלול לגלות בהמשך כי איבד את אמון הציבור. לדעתו, אובדן האמון הוא גם אחד המחירים הכבדים שמשלמת המערכת הפוליטית, והוא שמונע כיום הקמת ממשלת אחדות.
"התיקון הגדול הוא לא להגיע לכך מלכתחילה. אפשר לנהל פוליטיקה שיש בה תמרון וויתור שהם לגיטימיים, אבל עם שני עקרונות, לא מבטיחים מה שאין סיכוי שיעמדו בו והוא בגדר הבטחה מהותית, והדבר השני הוא שלא מרמים ויוצרים אמירות שקריות וסקרי שווא".
בהקשר זה מותח הרב שרלו ביקורת גם על שימוש בהבטחות רוחניות כדי להשפיע על הצבעתם של בוחרים, ובמיוחד כאשר הדברים נאמרים מפי דמויות דתיות.
"בעיקר לא על ידי אנשים יראי שמיים כמו הבטחות שווא שניתנות על ידי אדמו"רים שטוענים שהם יודעים לפתוח שערי שמיים עבור המצביעים. זה שוחד בחירות אסור כי הוא שקר". אבל מה קורה כאשר היריב הפוליטי אינו מקפיד על אותם כללים? האם הדבקות באמת אינה מעניקה יתרון דווקא למי שמוכן לשקר כדי לנצח?
הרב שרלו משיב באמצעות המפגש בין יעקב ללבן. הוא מזכיר את שאלתה של רחל ליעקב, על פי המדרש, אם ראוי להתמודד עם רמאותו של לבן בדרכים דומות, ואת התשובה המבוססת על הפסוק "עם נבר תיתבר ועם עיקש תתעקש".
"במצבים מסוימים, כשהצד השני נוהג בצורה כזו, אסור להיות טהרן, כי הטהרן מפנה את המגרש לנבל לנצח. הפתרון הוא לקבוע את סדר היום בענייני אמת ושקר ולנהוג בצורה אחראית ונכונה".
לקראת סיום השיחה שאלנו את הרב שרלו אם ניתן להצדיק הפרת הבטחת בחירות בטענה שהייתה נכונה בשעתה. כלומר, שהפוליטיקאי אכן התכוון לקיים את הבטחתו, אך תוצאות הבחירות לא העניקו לו את הכוח הדרוש לכך.
הרב שרלו דוחה גם את ההצדקה הזאת. לדבריו, פוליטיקאי שמבקש את אמון הציבור חייב להבהיר מראש שהיכולת לממש את תוכניותיו תלויה בכוח הפוליטי שיקבל. "כי מלכתחילה היית צריך להגיד שהדברים תלויים בקבלת הכוח, וכגודל הכוח שיהיה לי אעשה את מה שאוכל. זה גם אמיתי וגם יכול גם להוסיף מצביעים".
הוא דוחה גם את הטענה המוכרת שלפיה המציאות נראית אחרת כאשר מגיעים לעמדת הנהגה. "המושג של 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן' הוא תפיסה לא נכונה. מה שרואים משם רואים מכאן, אבל יש מי שמעדיף להתכחש להם". לדבריו, הדרך לשקם את אמון הציבור אינה מתחילה בהסברים שניתנים לאחר הפרת ההבטחה, אלא ביושר כלפי הבוחרים עוד לפני הבחירות.
"התיקון הוא להגיד את האמת מלכתחילה, להבהיר שאני מתכוון לעשות את הדברים במידה ותתנו לי את הכוח לכך. כעת, תנו לי את הכוח לעשות את המירב הזה. מה רע באמירת האמת?", שואל וחותם הרב שרלו.
