פריצת דרך בתחום השתלות הריאה בישראל: בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית בוצעה לראשונה השתלת ריאה באמצעות רובוט כירורגי, ללא צורך בפתיחה מלאה של בית החזה.
הניתוח, שנערך בחודש שעבר באמצעות מערכת דה וינצ'י, מצטרף לכ-20 השתלות דומות שבוצעו עד כה ברחבי העולם, ומציע גישה ניתוחית שנועדה להפחית את הכאב והסיבוכים המלווים את ההחלמה.
במקום הניתוח המסורתי, המחייב ניסור ופתיחה של בית החזה ופישוק הצלעות, השתמשו המנתחים בחתכים זעירים שדרכם הוחדרו זרועות הרובוט. באמצעותן הצליח הצוות לחבר את הריאה המושתלת לכלי הדם ולסימפונות, תוך הימנעות מפגיעה נרחבת במבנה בית החזה.
ההבדל בין שתי השיטות משמעותי במיוחד עבור מטופלים העוברים השתלת ריאה. הניתוח המסורתי, שנמשך בדרך כלל בין שמונה לעשר שעות, כרוך בכאבים עזים לאחר הניתוח. הכאבים עלולים לגרום לנשימה שטחית ולקושי להשתעל ולפנות הפרשות מהריאות, ובכך להגדיל את הסיכון לזיהומים ולהאריך את תקופת ההתאוששות לשבועות.
הגישה הרובוטית נועדה לצמצם את הפגיעה ברקמות, בשרירים ובעצבים, ולאפשר למטופלים לנשום ולהשתעל ביתר קלות לאחר ההשתלה.
מי שהוביל את הניתוח הוא ד"ר יורי פייסחוביץ, מנהל המחלקה לכירורגיית חזה בבילינסון, המגדיר את ההישג כנקודת מפנה בתחום.
"השתלת הריאות הרובוטית היא נקודת מפנה בהשתלות הריאה בישראל", אמר. לדבריו, לאחר עשרות שנים שבהן התבססו ההשתלות על פתיחה נרחבת של בית החזה, הצליח הצוות להביא לישראל שיטה המאפשרת לבצע את ההליך באמצעות דיוק רובוטי וחתכים קטנים.
פייסחוביץ הציב גם יעד להמשך: "אנו שואפים שבתוך חמש שנים ניתוח רובוטי ללא פתיחת בית החזה יהיה הסטנדרט המקובל בהשתלות ריאה".
ההשתלה הרובוטית הראשונה בעולם בוצעה לפני כשלוש שנים בספרד. מאז נערכו בעולם כ-20 ניתוחים מסוג זה בלבד, במספר מצומצם של מרכזים רפואיים.
כדי להצטרף למרכזים הללו נדרשה בבילינסון היערכות ממושכת, ששילבה את הניסיון שנצבר בבית החולים בהשתלות מורכבות עם הכשרה ייעודית להפעלת הרובוט.
בניתוח השתתפו עשרות אנשי צוות מתחומים שונים, ובהם כירורגים, מרדימים, מפעילי מכונת לב־ריאה, אחיות חדר ניתוח, רופאי ריאות, אנשי היחידה לטיפול נמרץ לב וחזה וצוות המעבדה לסיווג רקמות.
אחד האתגרים המרכזיים היה הצורך להיערך למצבי חירום בזמן שהזרועות הרובוטיות פועלות בתוך בית החזה ומגבילות את הגישה הישירה למטופל.
ד"ר שי פיין, מנהל מערך ההרדמה וחדרי הניתוח בבילינסון, הסביר כי הצוותים נדרשו לתכנן מראש את מערכות ההנשמה, הניטור והשליטה במצבו ההמודינמי של המטופל, וכן את המענה שיינתן במקרה של התפתחות סיבוך במהלך הניתוח.
לדבריו, ההכנות כללו סימולציה ייעודית שבה השתתף צוות חדר הניתוח כולו. כחלק מההיערכות חובר המטופל מראש למכונת לב־ריאה, כדי לאפשר תגובה מיידית במקרה הצורך.
הדרך לניתוח הרובוטי עברה גם דרך שלב מקדים. כחודש לפני ההשתלה בוצע בבילינסון ניתוח השתלת ריאה בגישה חדשנית ללא פתיחה מלאה של בית החזה, אך עדיין ללא שימוש ברובוט.
באותו ניתוח הסתפקו המנתחים בשני חתכים קטנים, אחד מעל הבטן ואחד באזור החזה, במקום החתך הרחב המקובל בשיטה המסורתית.
הצלחת ההליך אפשרה לצוות לצבור ניסיון בגישה המצומצמת ולהתקדם לביצוע ההשתלה הרובוטית כחודש לאחר מכן.
לדברי הרופאים, שמירה על השרירים והעצבים של בית החזה מאפשרת טיפול יעיל יותר בכאב ומקלה על המטופל בנשימה, בשיעול ובפינוי הפרשות מהריאות. יכולות אלה חשובות במיוחד לאחר השתלת ריאה, בשל הסיכון להתפתחות דלקות ריאה, זיהומים וסיבוכים נוספים במהלך ההחלמה.
ד"ר אסנת ליבנה־שטרייכמן, מנהלת המכון למחלות ריאה ואלרגיה בבילינסון, ציינה כי הניתוח נשען גם על הניסיון הרב שצבר המרכז הרפואי לאורך השנים.
"בזכות עבודת צוות נרחבת, עם למעלה מ-1,000 השתלות ריאה שבוצעו במרכז הרפואי בבילינסון צברנו מיומנות, ידע וניסיון שהביאו אותנו להעניק את הטיפול המתקדם ביותר לחולים המתאימים", אמרה.
לדבריה, בית החולים ממשיך לפעול להנגשת טיפולים וטכנולוגיות חדשות למטופלים, וההליך החדש מציב אותו לצד מספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם שכבר ביצעו השתלת ריאה רובוטית.
אחד הממצאים המעודדים ביותר הגיע דווקא לאחר שהניתוח הסתיים. לדברי הצוות הרפואי, התאוששותו של המטופל הייתה מהירה מהצפוי, והוא כמעט שלא נזקק לטיפול במשככי כאבים.
ד"ר דן גורפיל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב וחזה בבילינסון, הסביר כי הפחתת הכאב הייתה אחת המטרות המרכזיות של המעבר לשיטה הרובוטית.
במקרה הנוכחי נרשמה התאוששות שונה מזו שהצוות רגיל לראות. "ההתאוששות של המטופל שנותח עם הרובוט עלתה על כל הציפיות, כמעט ולא נדרש לנוגדי כאב למעט פראצטמול".
לדבריו, ההתאוששות המהירה והצורך המצומצם במשככי כאבים אפשרו לקצר את משך שהותו של המטופל הן ביחידה לטיפול נמרץ והן בבית החולים.