יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע כי למרות החקירה המתנהלת בחשד למעשים חמורים ולהתערבות זרה בבחירות, ההליך התנהל באופן תקין ואין עילה לפסול את התוצאות.
אלא שח"כ עמית הלוי מהליכוד, נציג המפלגה בוועדת הבחירות, מתקשה לקבל את שתי הקביעות הללו וטוען כי לא ניתן להכריז על תקינות הבחירות כל עוד החשדות החמורים לא נחקרו עד תום.
"מי שצריך להסביר את הדברים הוא השופט סולברג, אלא אם כן קיבל רוח נבואה. אין אפשרות לגשר על האמירות הללו", אומר הלוי בראיון לערוץ 7.
לדבריו, חומרת הפרשה אינה מסתכמת בחשד לעבירות בחירות רגילות, אלא נוגעת לעצם ריבונותה של מדינת ישראל. "מדינות זרות ניסו בתקציבי ענק להחליף את ריבונות אזרחי ישראל ולפגוע בה פגיעה אנושה. זו פגיעה בהיבט הביטחוני. בלי ירייה אחת להשתלט על חלקים בפרלמנט, ומתוך כך להשתלט על מדיניות, תקציבים וכו'".
הלוי תוהה כיצד ניתן לקבוע שהחשדות לא השפיעו על תוצאות הבחירות עוד בטרם מוצו כלי החקירה. "למה? איך אתה יודע? איפה המתקן שבו חקרו את ארי רוזנפלד ורס"ן י'? איפה הכלים של השב"כ?", הוא שואל.
לטענתו, על השופט סולברג, מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לפעול כדי לאפשר לשב"כ למצות את החקירה. הלוי מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הייעוץ המשפטי של השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שלטענתו מונעים שימוש בכלים הנדרשים לבירור החשדות.
"זה נוגע לציפור הנפש שלנו כמדינה ריבונית, אבל זה לא הפתיע אותי", אומר הלוי. הוא מזכיר כי כבר חמישה חודשים לפני הבחירות שלח מכתב לראש השב"כ, דוד זיני, ובו התריע על מידע שהגיע אליו בדבר התארגנות אפשרית של מדינות זרות, ובהן קטאר וטורקיה, להתערבות בבחירות בישראל.
"שלחתי מכתב גלוי וקראתי לאזרחים להיות על זה", הוא מספר. לדברי הלוי, ההתערבות הזרה נעשית, על פי החשדות שהוא מעלה, באמצעות מנגנונים כלכליים ואזרחיים המאפשרים העברת כספים והשפעה פוליטית. הוא קושר את הדברים לרשתות של חלפני כספים, מבריחים ועמותות, שלטענתו משמשות לאורך השנים גם ארגוני טרור.
הלוי טוען כי מערכת המשפט ומערכת הביטחון מתקשות לזהות פעילות עוינת כאשר היא מתנהלת תחת מעטפת אזרחית. כדוגמה הוא מזכיר את פרשת המורים החשודים בתמיכה בטרור בבתי ספר בישראל, וטוען כי גם שם הייעוץ המשפטי של השב"כ מונע חקירה בשל הגדרת האירועים כאזרחיים.
"שיטת הג'יהאד הגלובלי, שמשתמש בעמותות אזרחיות, נכונה בצרפת ובריטניה וגם בישראל", הוא אומר. לדבריו, גם פרויקטים שנראים אזרחיים לחלוטין עלולים לשמש לקידום מטרות עוינות.
"הכול נראה כאילו אלו פרויקטים אזרחיים, אבל הם מוכווני ג'יהאד. הקונספציה המשפטית היא אותה קונספציה של השישה באוקטובר, שאמרה שהטרקטורים הם של חקלאות וההפגנות אזרחיות".
בהמשך הראיון מספר הלוי על התגובות שקיבל מגורמי מודיעין וביטחון כאשר התריע מפני האפשרות להתערבות זרה בבחירות. לדבריו, באותן ישיבות נאמר לו כי לא בהכרח מדובר בניסיון לפגוע בימין או בנתניהו, אלא במהלך שנועד לערער את היציבות בישראל.
אלא שבעיניו, התגובה המערכתית לא תאמה את חומרת האיום. הוא מציין כי בעוד בכנסת הוקם מטה מיוחד למניעת התערבות באמצעות מתקפות סייבר, החשדות להעברת כספים וטובות הנאה למצביעים לא זכו, לטענתו, למענה מספק. "צריך להיות מודעים לכך שהמערכות שלנו חולות ושהייעוץ המשפטי הוא פוליטיקאים בגלימות של משפטנים", הוא תוקף.
הלוי מאשים את מערכת אכיפת החוק באכיפה בררנית. "מה הייתה עושה בהרב מיארה אם היה מדובר על אלפי מעטפות בחברה החרדית? היו לוקחים טלפונים של עוזרי הח"כים ומונעים גישה. זו מערכת חולה שמנסה לטייח ולקבור, ואנחנו מנסים להציף את המידע כמה שיותר".
הוא אף מחריף את דבריו וטוען כי התנהלות היועצת המשפטית לממשלה מהווה, לשיטתו, "שיתוף פעולה עם הגרועים והמרים שבאויבינו, קטאר וטורקיה", במטרה לקדם תוצאה פוליטית הרצויה לשמאל הרדיקלי.
במהלך הראיון העלינו בפני הלוי אפשרות אחרת: אולי השופט סולברג מבין שכל החלטה שיקבל עלולה לערער עוד יותר את אמון הציבור בתוצאות הבחירות. הרי גם פסילת קלפיות או ביטול הבחירות היו עלולים לעורר טענות כי הוא וראש השב"כ פועלים בשליחותו של נתניהו.
הלוי דוחה את ההסבר הזה. "ועדה שרוצה לקבל את אמון הציבור צריכה להיות צמודה ככל הניתן לעובדות", הוא משיב. "לא אנחנו הכנסנו לסולברג את המילים 'חשדות חמורים מאוד' ו'פן ביטחוני'".
לדבריו, לאחר שראש השב"כ הציג את המידע בפני ועדת הבחירות, סולברג עצמו הביע דאגה וביקש חקירה מעמיקה שתוצאותיה יוצגו בתוך שבוע. לכן, הוא מתקשה להבין מדוע עוד לפני תום פרק הזמן הזה התקיים דיון שבו השתתפו היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, ובסופו הוחלט שלא לעכב את תוצאות הבחירות.
הלוי מספר כי במהלך ביקור ברהט ראה בעצמו, לטענתו, פעילים המחלקים מאות שקלים ותלושי דלק למצביעים. מבחינתו, מדובר בחשדות שמחייבים תגובה חריפה הרבה יותר מצד המערכת הפוליטית כולה.
"הייתי מצפה שבחשד מהסוג הזה של גניבת מדינה ושל זיהום בחירות בידי מדינות זרות, ולא רק אירוע ממוקד בכמה קלפיות, שאיזנקוט, חילי טרופר, מתן כהנא, שירה שפירה, אליסף פרץ ואחרים ידרשו הם לעצור הכול ולהבהיר שהם לא יישבעו אמונים לכנסת שבה יש ח"כים שקנו את כיסאותיהם בכסף קטארי".
הלוי סבור כי היה על ועדת הבחירות להמתין עם פרסום התוצאות עד לבירור החשדות. הוא מזכיר מקרים שבהם נפסלו בעבר בחירות מקומיות בעקבות מתן טובות הנאה למצביעים, וטוען כי החשדות הנוכחיים חמורים בהרבה.
"כשמדינות זרות מנסות להשתלט על ריבונות ישראל זה קזוס בלי, עוצרים מיד. זה אמנם דורש אומץ לב, אבל כבר פסלו בעבר בחירות בנהריה בגלל שלושה אנשים שקיבלו טובת הנאה, פסלו גם בבית שמש".
לדבריו, "השופט היה צריך לומר שעד שהעננה תוסר הוא לא מפרסם את תוצאות הבחירות. הייתי מצפה שוועדת הבחירות תדרוש חקירה מקיפה ומהירה. כל זה לא קורה".
אחת הטענות המרכזיות שמעלה הלוי נוגעת להתנהלות הייעוץ המשפטי של השב"כ. לדבריו, אנשי השירות עצמם מדווחים על מגבלות המוטלות על החקירה. "מידיעה אני אומר שהייעוץ המשפטי של השב"כ מונע מאנשי השירות לחקור ולשים האזנות", הוא קובע.
הלוי משווה את הדברים להתנהלות מערכת הביטחון בפרשות אחרות, ובהן חקירת רס"ן י', אבישי מועלם וקובי יעקבי. לטענתו, בעוד שבמקרים הללו הופעלו אמצעי חקירה חריפים, דווקא בחשדות להתערבות של מדינות עוינות בבחירות נמנעים הגורמים המשפטיים מלהפעיל כלים דומים.
"אותם אנשים מונעים חקירה כשמדובר באויבים האמיתיים שלנו בקטאר ובטורקיה. הם יצטרכו לתת את הדין במוקדם או במאוחר", הוא אומר.
הלוי דורש לחשוף את זהותו של הגורם המשפטי שלטענתו מונע את מיצוי החקירה. "אנשי השירות מדווחים לנו באופן אישי על כך שהוא מונע חקירה. מי האיש הזה? איך הוא מעז למעול בתפקידו? ואיך היועמ"שית והמשנה שלה נותנים לו גיבוי? זה לא יכול להימשך".
לדבריו, ישראל ניצבת בפני פרשת דרכים חמורה, שבה החשד אינו רק להשפעה על תוצאות הבחירות, אלא לפגיעה בריבונות באמצעות התערבות זרה בהליך הדמוקרטי.
בסיום הראיון מפנה הלוי את דבריו גם ליו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, ותוהה אם יהיה מוכן להקים ממשלה שתישען, לטענתו, על גורמים התומכים בטרור ועל תוצאות בחירות שלדבריו הושפעו ממעורבות עוינת מחוץ לישראל. "יש שיגעון גדול מזה בנסיבות המדיניות והביטחוניות שאנחנו נמצאים בהן? זה מה שגדי איזנקוט רוצה?", הוא שואל.