תא"ל במיל' אורן סולומון, מנהל הלחימה של האוגדה ומי שמונה לראש צוות תחקירי המלחמה באוגדת עזה, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדבריו של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בכנס 'שורת הדין'.
כבר בפתח דבריו מביע סולומון פליאה על עצם הזמנתו של הרצי הלוי לכנס מכובד, הזמנה שמשמעותה היא מתן אפשרות להלוי להלבין את מעשיו ואת אחריותו למחדל דרך השתתפות בכנס שבו הוא מוצג כרמטכ"ל שפרש ולא כרמטכ"ל שאחראי למחדל קשה כל כך. האירוע, אומר סולומון, מזכיר את אותה מדליה שקיבל הרצי הלוי בארה"ב ואת הרצון לאפשר לרונן בר להקים קתדרה למנהיגות, מהלך שנבלם בעקבות התנגדות הורים שכולים.
בהתייחס לתוכן דבריו של הרצי הלוי בכנס מחלק סולומון את הדברים לפרקים. על כישלון השבעה באוקטובר, מסכים סולומון כי אכן מדובר באירוע שניתן היה למנוע אותו, ואת זאת ניתן היה לעשות לאורך שנים. הדברים, הוא מציין, צוינו גם בתחקיר שביצע סולומון עצמו. בתחקיר זה, "אני מצביע על אבני הדרך שבהן ניתן היה לזהות את היערכות החמאס למלחמה, אבל לא עשינו כך. התשובה לכך נמצאת בחלקה בתחקירי הצבא, וחלקה שטויח נמצא בחומת יריחו".
סולומון מבהיר כי במידה והדרג המדיני לא יחשוף את תוכן ההתראה של 'חומת יריחו', יעשה זאת הוא בעצמו. המשמעות היא "אחד הכשלים הגדולים ביותר באי הבנת האויב ובאחריות של מי שהיו בתפקידם".
מפרט סולומון: "ב-2018 הגיעה תכנית חומת יריחו א' שאומרת שזו ההתראה האסטרטגית, פני חמאס למלחמה, והנה תכנית המלחמה, היעדים, מפקדת האוגדה, היישובים בעוטף ובעומק, שיטת הפעולה מעל ומתחת לקרקע, שילוב כוחות ועוד. היה חסר רק העיתוי. המסמך הזה הגיע לפיקוד דרום. אייל זמיר היה מפקד הפיקוד, והוא לא עושה כלום עם המסמך הזה שנגנז. גם הרמטכ"ל איזנקוט לא עשה עם זה כלום למרות שהדברים הגיעו גם אליו. היו אמורות להתבצע גם פעולות מודיעיניות, אבל זה לא נעשה. רח"ט מחקר סיפר על כך שהדברים הגיעו גם לרמטכ"ל, וברור מדוע זה מגיע לכל הדרגים הגבוהים. זו לא תכנית של מה בכך. לא מדובר באמירה שחמאס רוצים להשמיד את ישראל, אלא בתכנית סדורה עם יעדים, משימה, שלבים ושיטת ביצוע".
עוד כללה התראת 'חומת יריחו' התראה אסטרטגית למלחמה. "באותו זמן זמיר, איזנקוט וראש השב"כ דאז, נדב ארגמן, אמרו לראש הממשלה שחמאס מורתע ושסינוואר פרגמטי. בפועל, לא חקרו את חומת יריחו והצבעתי על כך. ועדת תורג'מן אמרה שיש למנות אלוף לחקור זאת, אבל עד עכשיו עברו 11 חודשים וזה לא קרה, כדי שלא לפגוע באיזנקוט כמועמד לראשות ממשלה".
ממשיך סולומון וקובע כי תחקיר הלילה שבין השישה לשבעה באוקטובר, תחקיר שאותו הוביל הרצי הלוי, היה "שקרי מיסודו, טועה ומטעה ולא רק אני אומר את זה. הרי ועדת תורג'מן פסלה את התחקיר".
"בשבעה באוקטובר הרצי הלוי לא תפקד כרמטכ"ל, לא נתן פקודות נכונות, היה כמעט אילם. הוא לא הבין את תמונת המצב ולא הפעיל את הצבא כמתבקש מול מתקפה קשה ואכזרית של חמאס. כעת", אומר סולומון, "הוא במסע הלבנה. בתחקירים שלי מצאתי חוסר מקצועיות, רשלנות וחוסר תפקוד, והאמת יוצאת ותצא. הממצאים נמצאים כבר בכמה מקומות. הוא צריך לעמוד לדין פלילי על הטיוח".
בדבריו בכנס 'שורת הדין', קובע סולומון, מנסה הלוי לפזר את האחריות ולחלוק אותה עם בכירים אחרים כאשר הוא אומר ש'כולנו טעינו לחשוב שחמאס מורתע, גם הדרג המדיני'. סולומון מזכיר שלא ראש הממשלה הוא המפענח את המודיעין, אלא אליו מוגשים הפיענוחים שעליהם עמלים אלפי אנשים ממיטב המוחות, וכל אותם מומחים טוענים בפניו שחמאס מורתע ופניו להסדרה. במציאות שכזו כל ניסיון לכלול גם את ראש הממשלה בין הסבורים שחמאס מורתע הוא ניסיון של הלוי "לחלק את האחריות, לפזר אותה ולהקטין את חלקו בה. זה חמור ערכית וגם פלילית, כי הוא ניסה לטייח את התחקירים".
מתייחס סולומון גם לדברי הרצי הלוי אודות התמרון הצבאי וטענתו שלפיה הצבא הוא שהיה צריך לשכנע את הדרג המדיני לצאת לתמרון. סולומון מזכיר את הכישלון המחפיר של הצבא בהגנת גבולותיה של ישראל בשבעה באוקטובר, כישלון שבעקבותיו הדרג המדיני לא יכול היה להורות על יציאה מיידית לפעולה בעזה, ובמקום זאת היה עליו לשאול שאלות נוקבות על מוכנותו של הצבא לפעולה שכזו, על מנת להבטיח שניתן לצאת למבצע ולנחול בו הצלחה. את השלב הזה, שבו הדרג המדיני תבע תשובות מהדרג הצבאי, תיאר הלוי כדירבון של הדרג הצבאי את הדרג המדיני ליציאה לפעולה.
בשלב הבא, שלב התמרון עצמו, שב וקובע סולומון כי הרצי הלוי היה זה שהוביל לשיטת הפשיטות, שממנה התריע סולומון ככזו שתוביל לפגיעה בלגיטימיות של המלחמה הישראלית בעזה, לבזבוז זמן ומשאבים, ומשום כך יש לפעול באופן של כיבוש השטח.
סולומון משוכנע שהאמת עוד תתגלה לפרטיה והלוי ימצא את עצמו חשוד בפלילים בעקבות טיוח תחקירי המלחמה, "והוא יבוא על אחריותו ועל עונשו, ואני מציע שגם הדרג המדיני יתעורר. אותם אלופים ואותו רמטכ"ל ממשיכים להסתובב ולקבל פנסיות ומשכורות, כולל הפצ"רית, והציבור לא יודע מה קורה. אותי, שנלחמתי ונתתי דיווחי ותחקירי אמת, לא קוראים כדי לספר מה היה. אם זה לא יבוא אוציא את האמת גם על אחריות הדרג המדיני שלא קרא לי לשמוע את האמת".
על דבריו אלה שאלנו את תא"ל במיל' סולומון כיצד קורה שלמעשה הוא היחיד שמתבטא באופן הנחרץ הזה, מפנה אצבע מאשימה וטוען טענות קשות כלפי כלל הדרגים הגבוהים? מדוע לא מצטרפים אליו קצינים בכירים ומבטאים יחד איתו את אותן טענות? האם בלעדיו לא היינו שומעים על האמת?
"אין יום ואין רגע שבו אני לא שואל את עצמי אם אין צדיק בסדום שיקום ויאמר את הדברים", משיב סולומון, המספר כי "קצינים בכירים אומרים לי שהם איתי, שהם יודעים שמשקרים, אבל הם חוששים לצאת". לטעמו, הוא מוצא את עצמו לבד משום שאותם קצינים בכירים רואים כיצד פשטו על ביתו שלו, כיצד שלחו אותו לחקירה, כיצד הטילו עליו מורא, ומבינים שאם הם אינם רוצים גורל דומה עליהם לנהוג אחרת ולשתוק.
"המילה קונספציה היא מילה עדינה ומקלה", מטיח סולומון. "שגיתם בשגיאות חמורות של רשלנות פושעת כשלא טיפלתם בחומרים מודיעיניים. הרי איך הגעתם לקונספציה? לא קראתם חומרים ולא ניתחתם אותם, לא קיבלתם את ההערכות הנכונות, התעלמתם מחומר מודיעיני ומעובדות, ראיתם שחמאס מתאמן, אבל העדפתם להניח הנחות שגויות שהוא מתאמן רק למבצעים ממוקדים לחטופים ולא להשמדת ישראל. כל זה נוגע לרשלנות פושעת ואת כל זה עוד נראה והם ישלמו את המחיר. המילה קונספציה עדינה ומוזילה את האחריות שלהם".
"ראיתם סימנים מעידים. לא הבנתם אותם? לא עשיתם את הפעולה הבסיסית של הערכת מצב בחטיבת המבצעים. זו רשלנות פושעת. הם לא עשו הערכת מצב וטייחו בתחקיר. הציבור יודע שלא העירו את מפקד חיל האוויר בלילה, אבל העירו אותו והוא הלך לישון והורה להעיר את מספר שתיים שלו. אף אחד לא החזיר חייל אחד מהבית. זו פגיעה בערכי האחריות והמקצועיות. זו רשלנות פושעת".