הקיפאון הפוליטי שנוצר בעקבות הבחירות לכנסת עשוי להוביל למהלך מפתיע מצדו של נפתלי בנט, אם בנימין נתניהו וגדי איזנקוט לא יצליחו להרכיב ממשלה.
כך מעריך היועץ האסטרטגי איתן זליגר, ממייסדי תנועת הרבעון הרביעי, שבריאיון לערוץ 7 מותח ביקורת חריפה על התנהלות ראשי המפלגות וקורא להם להפסיק את המאבקים הפוליטיים ולפעול להקמת ממשלת אחדות.
לדברי זליגר, תוצאות הבחירות הציבו בפני המערכת הפוליטית מציאות ברורה: אף אחד מהגושים אינו מסוגל להרכיב ממשלה בכוחות עצמו. אלא שבמקום להכיר במציאות הזאת, חלק מראשי המפלגות ממשיכים לנהל את מערכת הבחירות הקודמת, ואחרים כבר נערכים לאפשרות של סבב נוסף.
"העם לא הצביע אחדות, העם הצביע כל אחד למפלגה שלו. התוצאות הצביעו אחדות", הוא מבהיר. לדבריו, הציבור העניק לנבחריו מנדט לנהל את המדינה ולא להחזיר אותו שוב ושוב לקלפיות. "אנשים, בחרנו בכם כדי שתרכיבו ממשלה וכדי שתנהלו את המדינה, לא כדי שתעשו לנו בחירות חוזרות".
זליגר מפנה את הביקורת גם כלפי אביגדור ליברמן, יאיר גולן ואיתמר בן גביר, שלדבריו אינם מפנימים את משמעות תוצאות הבחירות. הוא טוען כי ההתנגדויות שמציגים חלק מהפוליטיקאים למהלכים קואליציוניים נובעות מהמשך החשיבה במונחים של קמפיין, ולא מהצורך להקים ממשלה מתפקדת.
את הפתרון הוא מוצא דווקא בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. זליגר מזכיר את המהלך שהוביל הנשיא חיים הרצוג בשנת 1984, כאשר דחק בשמעון פרס וביצחק שמיר להקים ממשלת אחדות חרף היריבות העמוקה ביניהם.
לדבריו, גם כיום יכולים נתניהו ואיזנקוט להגיע להסכמות על קווי יסוד משותפים ולהקים ממשלה רחבה. "רמת האמון בין שמיר לפרס לא הייתה יותר גבוהה מאשר בין נתניהו לאיזנקוט", הוא מזכיר, ומציין כי ממשלת האחדות שהוקמה באותה תקופה הצליחה להתמודד עם משברים כלכליים וביטחוניים משמעותיים.
זליגר אף מציג אפשרות לממשלה שוויונית, שבה ישתתפו גם נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. לדבריו, צירוף המפלגות עשוי ליצור בסיס של 66 חברי כנסת, שיאפשר חלוקת כוח מאוזנת בין הצדדים.
אלא שלצד הקריאה לאחדות, זליגר מותח ביקורת חריפה במיוחד על ארגוני המילואים והתנועות שפעלו למען שוויון בנטל. לטענתו, דווקא בשעה שבה מתנהל משא ומתן פוליטי שעשוי להכריע את עתיד חוק הגיוס, קולם של חלק גדול מהארגונים כמעט ואינו נשמע.
"חסרים לי מאוד ארגוני המילואים, ארגוני השוויון בנטל, תנועות שעשו פה הפגנות. איפה אתם? איפה אתם אנשי השוויון בנטל?", הוא שואל, ותוהה מדוע אינם מפעילים לחץ על ראשי המפלגות לעמוד בהתחייבויותיהם.
הוא מזהיר במיוחד מפני האפשרות שהמפלגות שהתחייבו לקדם שינוי משמעותי בסוגיית הגיוס יסכימו להתפשר על הנושא במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. לדבריו, כבר בשעות הראשונות שלאחר פרסום תוצאות הבחירות החלו להישמע מסרים שלפיהם ניתן יהיה לדחות את הטיפול בסוגיה.
זליגר טוען כי בעוד שבמצב של מבוי סתום ממושך ניתן להבין פשרות פוליטיות, הנכונות לוותר על התחייבויות מרכזיות מיד לאחר הבחירות מעוררת שאלות קשות על אמינותם של נבחרי הציבור.
"זה פשוט מביך, משפיל, וכל מי שעומד מאחורי הדבר הזה צריך רק להתבייש", הוא אומר. לדבריו, אם ארגוני המילואים והנבחרים שהתחייבו לשינוי בסוגיית הגיוס יעניקו הכשר להסדר שאינו עומד בהבטחותיהם, הם יידרשו לתת על כך דין וחשבון לציבור.
במקביל, זליגר מבקש לנפץ את התקווה הרווחת בחלקים מהמערכת הפוליטית שלפיה בחירות חוזרות יאפשרו לאחד הגושים להשיג הכרעה ברורה.
הוא מזכיר את מערכות הבחירות החוזרות שהתקיימו החל משנת 2019, שבהן נותר מאזן הכוחות בין הגושים דומה, ומעריך כי גם הפעם אין סיבה להניח שסבב נוסף יביא לשינוי דרמטי.
לדבריו, גוש הימין בהובלת נתניהו מתקשה להגיע מעבר ל-55 או 56 מנדטים, למרות כוחו הפוליטי של ראש הממשלה. הוא מעריך כי החברה הישראלית נותרה מחולקת לשני גושים בעלי כוח דומה, עם יתרון מסוים לימין, אך ללא יכולת ברורה להרכיב ממשלה.
"יש איזה דמיון, בעיקר בימין, שבחירות חדשות ישנו את התמונה", הוא אומר, ומוסיף כי מי שבונה על שינוי חד במאזן הכוחות עלול לגלות שהתוצאות יישארו כמעט זהות.
לקראת סיום הריאיון מתייחס זליגר להתנהלותו של נפתלי בנט, שלהערכתו עשוי להפוך לשחקן מרכזי בשלבים הבאים של המשבר הפוליטי.
לדבריו, בנט קיבל החלטה אסטרטגית נכונה כאשר בחר להמליץ על איזנקוט ולהותיר לו את האפשרות לנסות להרכיב ממשלה. בכך, הוא מסביר, בנט נמנע בשלב זה מעימות ישיר עם שותפיו הפוליטיים ומשאיר לעצמו מרחב תמרון להמשך.
עם זאת, זליגר מדגיש כי התמיכה הנוכחית באיזנקוט אינה מבטיחה שבנט ימשיך באותו קו אם ניסיונות הרכבת הממשלה ייכשלו.
"אם הוא לא ירכיב, בנט לא יישאר אותו בנט שנמצא היום. היום הוא ממליץ על איזנקוט, זה לא אומר שמחר בבוקר הוא נשאר עם איזנקוט", הוא מעריך.
כשנשאל אם בנט עשוי להמתין עד שנתניהו ואיזנקוט ייכשלו ואז להציע את עצמו כמועמד שיחלץ את המערכת הפוליטית מהמבוי הסתום, מזכיר זליגר את התנהלותו בעבר.
"ב-2019 הוא אמר שהוא יקריב את עצמו לטובת הבוחר הישראלי ויהפוך להיות ראש ממשלה כדי לא לגרור את ישראל לבחירות נוספות", הוא אומר. "אני לא חושב שאם בן אדם אמר את זה פעם אחת, הוא לא יכול להגיד את זה פעם שנייה".