לאן נעלמו כמעט 200 אלף מעטפות כפולות בבחירות לכנסת? פער משמעותי בין התחזיות המוקדמות של ועדת הבחירות המרכזית לבין מספר הקולות שנספרו בפועל עורר שאלות, אולם כעת מתברר כי מאחורי הירידה עומדים שינויים בהסדרי ההצבעה בצה"ל והערכות מוקדמות שהתבררו כגבוהות מהמציאות.
ערב יום הבחירות העריכה ועדת הבחירות המרכזית כי כ-650 אלף אזרחים יממשו את זכות ההצבעה באמצעות מעטפות כפולות. אלא שביום הבחירות עצמו הופחתה התחזית באופן חד, והועמדה על 430 עד 480 אלף מצביעים בלבד.
בתום ספירת הקולות התברר כי מספר המעטפות הכפולות עמד על כ-451 אלף, בהתאם לטווח המעודכן, אך נמוך בכ-199 אלף מההערכה המקורית.
הפער בלט במיוחד לנוכח נתונים שהיו עשויים להצביע דווקא על גידול במספר המצביעים בדרך זו. פנקס הבוחרים רשם עלייה של שמונה אחוזים, מספר המתגייסים לצה"ל גדל בעקבות הריבוי הטבעי, ובמערכת הצבאית אף הוחלט על עוצר יציאות לקראת הבחירות.
על רקע הנתונים הללו התעוררה השאלה מדוע מספר המעטפות הכפולות היה נמוך כל כך מהתחזית הראשונית.
בדיקת ערוץ 7 העלתה כי ההסבר המרכזי טמון בהחלטה שהתקבלה בצה"ל ברגע האחרון ושינתה את אופן ההצבעה של חיילי המילואים.
בעוד שחיילי השירות הסדיר נותרו תחת עוצר יציאות ונדרשו להצביע במסגרת הצבא, מרבית חיילי המילואים שוחררו כדי שיוכלו להצביע בקלפיות אזרחיות.
משמעות ההחלטה הייתה שחלק ניכר מהחיילים שנכללו בתחזית המוקדמת כמצביעים פוטנציאליים במעטפות כפולות הצביעו לבסוף בקלפיות רגילות, ולכן לא נכללו בספירת המעטפות הכפולות.
לצד השינוי בהסדרי ההצבעה בצבא, גורמים בוועדת הבחירות הצביעו על סיבה נוספת לפער: הערכת יתר של מספר המפונים שהיו צפויים להצביע באמצעות מעטפות כפולות.
לדבריהם, מספר המפונים שהשתמשו בפועל באפשרות זו היה נמוך משמעותית מהתחזיות הראשוניות, וגם נתון זה תרם לירידה במספר המעטפות.