
ד"ר עליזה בלוך, לשעבר ראש עיריית בית שמש ומועמדת מפלגת כחול לבן לכנסת, יוצאת נגד החרמות הפוליטיים שמונעים, לדבריה, הקמת ממשלה רחבה, וקוראת למנהיגי המפלגות להפסיק לעסוק בשאלה מי יישב עם מי ולהתמקד באתגרים הדחופים של מדינת ישראל.
כמעט שבוע לאחר הבחירות, כשעתיד הקמת הממשלה עדיין אינו ברור, בלוך מזהירה כי גרירת המדינה למערכת בחירות נוספת תהיה ביטוי לחוסר אחריות מצד ההנהגה הפוליטית.
"מה זה אומר אני לא אשב עם נתניהו? אתה אומר למיליון אזרחים אתם לא קיימים מבחינתי, דעתכם לא חשובה", אמרה בלוך בריאיון לערוץ 7. לדבריה, גם ההסתגרות של כל אחד מהמחנות בתוך קבוצת השותפים הטבעיים שלו אינה מאפשרת להתמודד עם המציאות הפוליטית שנוצרה.
בלוך, שהצטרפה לכחול לבן מתוך רצון לחזק את מה שהיא מכנה "הגוש השלישי", הסבירה כי מלכתחילה ביקשה לקדם תפיסה פוליטית שאינה מבוססת על הכרעה של מחנה אחד על פני האחר, אלא על שותפות רחבה בין חלקי החברה הישראלית. "רציתי לחזק את הגוש השלישי, וזו הסיבה שהייתי שם", הסבירה. "חשבתי שנכון לבנות משהו שאף אחד לא ירגיש שלקחו לו את המדינה, ושהוא אויב, ושנייצר משהו חזק יותר, ובעיקר שנזכיר לעצמנו שהאויבים שלנו נמצאים מעבר לקו, ולא בתוך הבית".
במהלך מערכת הבחירות, סיפרה, היא סיירה במקומות רבים ברחבי הארץ, ובהם חברון, חורפיש, תל אביב, נתניה וקריית שמונה. בכל המקומות הללו ביקשה להעביר מסר דומה: "כל ממשלה צרה היא בעיה גדולה למדינת ישראל, היא צרה אמיתית".
אלא שלדבריה, מה שהיה בתחילת הדרך עמדה אידיאולוגית הפך בעקבות תוצאות הבחירות לצורך מעשי. "מה שמדהים הוא שהמציאות חזק ומשמעותית יותר מהכל. כל מי שאידיאולוגית היה קשה לו עם אחדות, עכשיו המציאות מחייבת אותו. אין ברירה, פשוט אין ברירה", אמרה.
בלוך אינה מקבלת את הטענה שהפערים האידיאולוגיים וההתחייבויות שניתנו במהלך מערכת הבחירות מונעים מהמנהיגים להגיע להסכמות. מבחינתה, האחריות למציאת פתרון מוטלת בראש ובראשונה על נבחרי הציבור, שנדרשים להכיר בכך שגם למחנה היריב יש מקום לגיטימי בניהול המדינה.
"בסופו של יום, הסיכוי היחיד לחיות בארץ הזאת זה אם כל אחד יזוז קצת, יסרוק את השבט שהוא שייך אליו ויבין שיש פה עוד אנשים שאוהבים את המדינה ויש להם אחריות כלפי המדינה", אמרה.
היא אף טוענת כי על אף הכישלון האלקטורלי של הגוש שאותו ביקשה לחזק, הרעיון שעמד בבסיסו זכה להכרה רחבה יותר בעקבות תוצאות הבחירות. "אמנם הגוש השלישי לא הצליח בבחירות, אבל בעצם ניצחנו. המסר שלנו עכשיו הוא נחלת הציבור", אמרה.
לדבריה, ההכרה בצורך בשותפות יכולה להגיע מתוך אמונה אידיאולוגית באחדות, אך גם מתוך הבנה שהמציאות אינה מותירה חלופה מעשית אחרת. "חבל על כל יום שמתבזבז".
אחד הנושאים המרכזיים שעליהם התעקשה בלוך לאורך הריאיון הוא המחיר שמשלמת המדינה על העיסוק המתמשך במאבקים בין המחנות הפוליטיים.
לדעתה, מערכת הבחירות התמקדה כמעט לחלוטין בשאלות של זהות הגושים, שותפויות פוליטיות וסוגיית הגיוס, בעוד שנושאים הנוגעים לחיי היומיום של האזרחים כמעט לא זכו להתייחסות.
"אני נכנסתי למסע הזה כי רציתי לעשות שינוי בחינוך. כי חשבתי שזה הכלי היחיד, העמוק, לעשות פה שינוי אמיתי בישראל", אומרת בלוך ומודה שבמהלך מערכת הבחירות לא נמצא קשב ציבורי ופוליטי מספק לנושאים הללו. "העיסוק האובססיבי במי יושב עם מי לא מאפשר לנו לגעת בדברים העמוקים של ישראל".
בהקשר זה התייחסה גם לתוצאות הבחירות בקריית שמונה, עיר שבה ביקרה פעמים רבות במהלך הקמפיין. לדבריה, במקום להתפלא על דפוסי ההצבעה של תושבי העיר, ראוי לבחון את הנושאים המהותיים שמעסיקים אותם ואת הפער בין הדיון הפוליטי הארצי לבין צורכיהם.
"הרבה אנשים מדברים על איך קריית שמונה הצביעה למי שהצביעה. אני, כמי שנמצאת המון בקריית שמונה, אומרת: מה חשבו שיקרה?" תהתה.
בלוך קשרה בין ההתעלמות מהסוגיות החברתיות והכלכליות לבין הקושי של המערכת הפוליטית לייצר פתרונות ארוכי טווח. לדבריה, כל עוד השיח מתמקד בשאלות של השתייכות מחנאית ולא בתוכניות מעשיות, לא ניתן יהיה לקדם שינוי משמעותי.
"אני חושבת שכל מי שגורר אותנו לעוד מערכת בחירות זה חוסר אחריות", הדגישה. "אנחנו בדד-אנד כרגע, וצריך לרדת מהעצים שטיפסו עליהם".
"הרי אם נלך לעוד מערכת בחירות, מה יקרה? מה יהיה השינוי הגדול שיקרה כאן? מישהו בונה על איזה מיליון עולים מצרפת שעכשיו ישנו את הדמוגרפיה?", שאלה.
היא גורסת שבמקום להמתין לשינוי פוליטי שאולי לא יתרחש, על מנהיגי המפלגות להיכנס לחדר המשא ומתן, לגבש קווי יסוד משותפים ולהגדיר את הנושאים שבהם הממשלה תעסוק.
לצד הביקורת על ההנהגה, בלוך סבורה שגם לציבור יש תפקיד ביצירת התנאים לשינוי השיח הפוליטי. היא קוראת לאזרחים לצאת מן המסגרות החברתיות והאידיאולוגיות שבהן הם רגילים לפעול ולהקשיב גם לעמדות שונות משלהם.
"אם כל אחד מאיתנו יצא מתיבת התהודה שלו וישמע גם אנשים אחרים, ויבין שהאמת לא נמצאת במקום אחד ואהבת הארץ לא נמצאת במקום אחד, ויש עוד אנשים מסוגים שונים שאכפת להם ממה שקורה במדינה הזאת, אז תהיה פה תזוזה", אמרה.
לדבריה, השינוי הנדרש אינו מחייב את המחנות הפוליטיים לוותר על אמונותיהם, אלא להכיר בלגיטימיות של עמדות אחרות ובצורך לפעול במשותף בנושאים שבהם ניתן להגיע להסכמות.
"אם יש משהו אחד שאני שמחה בתוצאות האלה של מערכת הבחירות, דווקא כי אין בהן מנצחים, אלא מה שניצח כרגע זה הסיכוי לייצר שותפות", אמרה.

