ספר חדש בשם "רוח אחרת - סיפורו של הרב משה לוינגר, אבי ההתיישבות ביהודה ושומרון", מאת מנשה לוינגר ונחמיה וייס, יוצא לאור בימים אלו בהוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד ובעריכת יהודה שוחט.
הספר מתחקה אחר תחנות חייו של הרב לוינגר, ממובילי חידוש ההתיישבות היהודית בחברון לאחר מלחמת ששת הימים, ומציג את סיפורו האישי והציבורי באמצעות חומרי ארכיון, עדויות ומחקרים שנאספו לאורך השנים.
"ערב פסח תשכ"ח. איש רזה יורד בכביש הראשי של חברון. בידו האחת ספר תורה, בשנייה רשימת משפחות", כך נפתחת ההקדמה לספר. "הוא לא יודע אם הצבא ישמור עליו, לא יודע אם הממשלה תפנה אותו תוך ימים. הוא יודע רק דבר אחד: הוא חוזר הביתה".
בהקדמה מתארים המחברים כיצד הפך אותו אירוע לנקודת הפתיחה של מפעל חיים. "מאותו רגע ועד יומו האחרון הרב משה לוינגר לא הפסיק ללכת", הם כותבים. "הוא הלך לחברון כשהממשלה היססה, הלך לשומרון כשאמרו לו שאין סיכוי, הלך לכלא לאחר שהותקף בידי ערבים, ושוב הלך כדי לבנות עוד בית ועוד שכונה, עוד יישוב ועוד גבעה".
הספר אינו מתמקד רק בפעילותו הציבורית של הרב לוינגר, אלא חוזר גם לשנות ילדותו ולתקופת התגבשות השקפת עולמו. המחברים מתארים נער שגדל בשכונת רחביה בירושלים, התמודד עם מחלה קשה, למד בישיבות וניהל ויכוחים סוערים עם רבותיו. בהקדמה מוזכר גם אירוע שבו לא חשש לומר לסופר ש"י עגנון כי לא התלהב מספריו.
בהמשך מתואר מסלול חייו, מהדרכה בתנועת עזרא ורעיית צאן בקיבוץ לביא, דרך שיעורי יום שלישי בספר "אורות" במושב נחלים, ועד להובלת חידוש ההתיישבות היהודית בחברון ולהקמת גוש אמונים. בין האירועים המתוארים בספר נמנים ליל הסדר במלון פארק בחברון, העימותים עם משה דיין, המאבקים על זכות התפילה במערת המכפלה וההתנגשויות עם ממשלות ימין ושמאל.
המחברים מציינים כי כתיבת הספר התבססה על עבודת תיעוד נרחבת. "הספר נכתב מתוך עיון דקדקני במאות מסמכים ומכתבים, תצלומים, קטעי עיתונים ועדויות אישיות שנאספו לאורך שנים", נכתב בהקדמה. המחברים עצמם היו שותפים פעילים ועדים ישירים לחלק מההתרחשויות המתוארות.
חלק ניכר מהמידע בספר מבוסס על מפעל התיעוד "מספרים חברון בסלון", שיזמה חיה ברנס ז"ל, מוותיקות חברון, אשר ליוותה את הרב לוינגר לאורך מאבקיו. במסגרת המיזם נאספו עדויות של עשרות מוותיקי קריית ארבע וחברון, הזמינות גם ברשת האינטרנט.
לצד העדויות האישיות, נעזרו המחברים גם בעבודות המחקר של ד"ר משה אוריאל, יליד חברון, ושל ד"ר עמיה זיו, בתו של הרב לוינגר. בהקדמה מובעת תודה גם לאנשי הארכיונים בחברון, בקיבוץ לביא ובעפרה, שסייעו באיסוף החומרים.
המחברים מבקשים להציג בספר גם את דמותו האישית של הרב לוינגר, מעבר למאבקים הציבוריים שהוביל. בהקדמה הם מתארים אותו כמנהיג שחי בצניעות, לא חיפש כבוד או כסף, וראה בהשבת עם ישראל לארצו את שליחות חייו. הם מביאים גם זיכרון מילדותו, כאשר אביו אליעזר אמר לו לאחר התנגשות עם שודדים ערבים בפאתי ירושלים: "אנחנו משבט לוי, לויים לא מפחדים".
בסיום ההקדמה מביעים מנשה לוינגר ונחמיה וייס תקווה שהספר ישמש מקור השראה לממשיכי דרכו של הרב לוינגר בתנועת נחלה להתיישבות, בעמותת "מרחיבי מקום אהלך", בגבעות, בחוות וביישובים.