הרב גורן ראה את הנולד

לא ברור כל כך מה יעלה בגורל תוצאות הבחירות שללא ספק נגנבו באופן חמור על ידי אויבים מבית ומחוץ. אך החמור מכול הוא הניסיון המערכתי להעביר את העניין כביכול לסדר היום, לטייח אותו ובכך להשתיק את גניבת הבחירות הזאת.

והכול בגלל שיש מי שהתוצאות הללו משרתות אותו מבחינה פוליטית. אין אפשרות אחרת להבין כיצד השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית קובע, כמעט בנשימה אחת, כי "מדובר בחשדות חמורים מאוד של מימון זר" אך "גם אם החשדות יאומתו, אין בכך כדי לגרוע מתקינות תהליך הבחירות ומתוצאות הבחירות". אם זה לא אוקסימורון, אינני יודע אוקסימורון מהו.

השבוע לפני 32 (כ"ד בחשוון התשנ"ה) שנים הלך לעולמו הרב הראשי והרב הראשי לצה"ל לשעבר, הרב שלמה גורן זצ"ל ומאחר שהיה אחד הקולות הבולטים שזיהה בזמן אמת את אסון ההסכמים המופקרים שחתמה מדינת ישראל עם הערבים בימים האפלים ההם, אבקש בדברים הבאים לחזור לדבריו הנוקבים, שיש בהם כדי לשפוך אור על אתגרי מדינת ישראל גם כיום.

בספר "תורת הארץ" שיצא לאור לפני כחמש שנים (הוצאת ה"אידרא רבה", ירושלים תשפ"ב בעריכת הרב דוד גורן והרב שי הירש), שבו רוכזו עמדותיו ההלכתיות והרעיוניות של הרב גורן כלפי ארץ ישראל, מובא מכתב שכתב בחודש סיוון תשנ"ד לפרופ' ששמו חתום בראשי התיבות י"ה, ושכותרתו "דעת תורה בנושא 'השלום' המדומה עם רב המרצחים" (סימן יג).

מבירור קצר שערכתי מדובר בפרופ' יוסף הוכברג ז"ל, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב (1945-2013). להערכתי, הוכברג שיתף את הרב גורן במסקנות מאמרו של פרופ' יהושפט הרכבי, שפרסם באותה שנה בשם "ימין מול שמאל - כיצד נכריע?". הרכבי היה ראש אמ"ן, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ושנה קודם לכן קיבל את פרס ישראל במדע המדינה. הוא נחשב לחוקר בולט של האמנה הפלסטינית, מה שמסביר אולי את הדברים שכתב הרב גורן במענה למאמר שהוכברג שלח לו. יש לציין שהרכבי הלך לעולמו כשלושה חודשים לאחר מועד כתיבת מכתבו של הרב גורן.

נאום הג'יהאד

"בתגובה למאמרך ששלחת אלי בתאריך ה־10.5.94, ברצוני להודיעך את דעתי הנחרצת בנושא 'השלום' המדומה של ממשלת ישראל עם רב המרצחים".

"הנביא ישעיהו כבר קבע 'אין שלום אמר ה' לרשעים' (ישעיהו נז, כא), וגם הכתוב בספר ויקרא (כו, ו): 'ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד'. כתב הרמב"ן בפירושו על התורה שהכוונה 'שיהיה שלום ביניכם ולא תילחמו איש באחיו', כי לא יכולה להיות כוונת הכתוב לשלום עם נכרים, שהרי מיד אחרי כן כתוב שם 'ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב'. וכל מי שחושב שהשלום עם רב המרצחים וארגוני הטרור שלו הוא בר קיימא, משלה את עצמו ואת האחרים, ורב המרצחים אמר זאת השבוע במפורש בדרום אפריקה שהג'יהאד על ירושלים ימשך, כי אויבינו לא יסתפקו בשום נתח, גדול או קטן, של ארץ ישראל עד שימלאו אחרי האמנה של אש"ף, שלא ביטלו אותה עד היום. פירושה של האמנה הרס מדינת ישראל כמדינה, והשמדת העם היהודי בארץ".

הרב גורן מתכוון כמובן לנאום הג'יהאד הידוע לשמצה של ערפאת במסגד ביוהנסבורג. וכך כתב עליו יובל בלומברג בספרו "מלכודת אוסלו":

"שישה ימים בלבד לאחר חתימת הסכם קהיר נשא ערפאת את 'נאום הג'יהאד' במסגד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בנאומו ב־10 במאי 1994 הציג ערפאת את משנתו ותוכניותיו בפני הנוכחים במסגד באופן שלא משתמע לשתי פנים".

"ערפאת הבטיח ש'הג'יהאד יימשך' והסביר את משמעותו הכלל־אסלאמית של המאבק הפלסטיני: 'ירושלים אינה מיועדת לפלסטינים. היא מיועדת לכל האומה המוסלמית, לכל האומה המוסלמית. אתם אחראים על פלסטין ועל ירושלים עוד יותר ממני'. ערפאת התריס בפני מאזיניו: 'מדינת ישראל קבועה? לא! זו היא פלסטין הקבועה. כן, זו פלסטין הקבועה'".

"ההסכם הזה, אינני רואה בו יותר מההסכם אשר נחתם בין נביאנו מוחמד לקורייש... (הסכם הפסקת אש לעשר שנים שכרת הנביא מוחמד עם שבט קורייש, השבט ששלט במכה בשנת 628 לספירה. כעבור כשנתיים מוחמד הפר את ההסכם וכבש את מכה)". ("מלכודת אוסלו", יובל בלומברג עמ' 148-149).

אם אשכחך ירושלים

הרב גורן ממשיך את דבריו ומרענן את זיכרונו של הפרופ' בפרטי ההיסטוריה בנושא חלוקת הארץ ומסירת ירושלים לערבים: "בנוסף על כך, הציונות בעת היווסדה ואחריה הצהרת בלפור הייתה מיועדת להבטיח את כל ארץ ישראל לעם היהודי ולא לחלקים של ארץ ישראל, ורק הנציב העליון הראשון היהודי, הרברט סמואל, חילק את ארץ ישראל ונתן את עבר הירדן למלך עבדאללה".

"בממשלה הזאת איבדנו את האמנה הציונית ואנו יורדים מדחי אל דחי, השלטנו עלינו את ארגוני הטרור, ובנינו מחדש את דמותו של רב המרצחים שכבר היה מחוסל בעולם והוא משחק את המשחק השטני הכפול - מצד אחד, חותם כביכול איתנו על הסכם שלום, ומאידך - מעודד את החמאס שימשיכו נגדנו בטרור. כאשר מכריז השכם והערב שבלי מדינה פלסטינאית שבירתה ירושלים לא יהיה לעולם שלום עם ישראל".

"אם אתה מוכן לוותר על ירושלים - לא יבושם לך, אנו נשבענו שבועת אמונים נצחית לירושלים 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'".

"גם מבחינת ההלכה, אין לנו רשות בשום תנאי לוותר על חלקים מארץ ישראל, ושולי הרבנים, המעמידים פנים שהם גדולי תורה ומוכנים לוויתורים, הם מטעים את הציבור ומראים פנים בתורה שלא כהלכה..."

הרואה את הנולד

את דבריו חותם הרב גורן בתחזית מדויקת ומצמררת למה שיארע בעקבות ההסכמים. בדבריו הוא גם חוזה את העיוורון המוחלט של נמענו למכתב:

"אינני רוצה להאריך בנושא זה מאחר שמבחינת ההלכה ברור שההגנה על חלקי ארץ ישראל דוחים פיקוח נפש ללא כל צל של ספק, ולכך עוד תיווכחו עד כמה ה'שלום' של ממשלת המיעוט היהודי הזאת הביא חורבן למדינת ישראל וחיסל את הציונות שכל כולה היא יהודית. והרצל שהכריז על הקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל, כוונתו הייתה למדינה של יהודים ולא של ישראלים ופלסטינאים שמעולם לא היו להם שום זכויות לאומיות בארץ ולא היה קיים מעולם עם פלסטינאי שאנחנו בונים אותו ומטפחים אותו נגדנו במו ידינו".

"זהו מה שרציתי להודיע לך את אמונתי על רגל אחת. אני משער שהדברים לא ייקלטו לאוזניך שאינן כרויות לאמת, ואינך רואה את הנולד המאויים של ממשלת המיעוט היהודי בארץ הנשענת על רוב ערבי עוין... והאמת והשלום אהבו".

הרב גורן הלך לעולמו כחמישה חודשים לאחר כתיבת המכתב הזה. למעלה משלושים שנה חלפו מאז. הרב גורן ראה את הנולד במדויק. ודברי הפרופ' במאמר הנ"ל נותרו כעדות אילמת, אחת מיני רבות, לעיוורון הישראלי כלפי המשחק השטני הכפול שמנהלים נגדנו אויבינו עד עצם היום הזה.