נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עשוי להתערב במגעים להקמת הממשלה בישראל עוד לפני שיחלפו 28 הימים הראשונים שניתנים למועמד להרכבתה, כך מעריך פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן, הסבור כי לאחר שטראמפ איבד את השליטה בשני בתי הקונגרס בבחירות בארצות הברית, הוא עשוי לראות בהקמת ממשלה בישראל עניין דחוף במיוחד.
בריאיון לערוץ 7, על רקע תחילת ההתייעצויות אצל נשיא המדינה, מציג כהן תרחיש שבו לוח הזמנים הפוליטי האמריקני ישפיע גם על המגעים הקואליציוניים בישראל. לדבריו, טראמפ מעוניין בהמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה, אך יעדיף שיעמוד בראש ממשלת אחדות ולא בראש ממשלה הנשענת על מפלגות הימין בלבד.
הוא מסביר כי מבחינת טראמפ, ממשלה רחבה עשויה לצמצם את ההתנגדויות הפוליטיות בישראל למהלכים שיבקש לקדם. הוא מוסיף כי גם לממשל האמריקני יש הסתייגויות מחלק מההתנהלות של גורמים בימין הישראלי.
"הוא לא רוצה את האופוזיציה פה, שכל הזמן תנסה להצר מהלכים", אומר כהן. "מבחינתו, זה החלום: נתניהו ראש ממשלה של ממשלת אחדות. לא ימין על מלא".
ההערכה הזאת קשורה, לדבריו, לתוצאות הבחירות בארצות הברית. כהן מזכיר כי למרות שטראמפ מאבד את השליטה בשני בתי הקונגרס, נותרת לו תקופה של כחודשיים עד להתכנסות הקונגרס החדש.
בתרחיש כזה, הוא סבור, טראמפ עשוי לרצות לקדם מהלכים מדיניים בזמן שהקונגרס היוצא עדיין מכהן, ולכן לא בהכרח ימתין לסיום כל שלבי הניסיון להרכיב ממשלה בישראל.
לדבריו, לוח הזמנים הקבוע בחוק הישראלי עלול להיות ממושך מדי מבחינת הנשיא האמריקני. מועמד שמקבל את המנדט להרכבת הממשלה זכאי לתקופה ראשונית של 28 ימים, ולנשיא המדינה יש סמכות להאריך אותה ב-14 ימים נוספים. אם הניסיון נכשל, עשוי להיפתח שלב נוסף במגעים להרכבת ממשלה.
לכן, הוא מעריך, ייתכן שטראמפ ינסה להשפיע על המגעים עוד לפני שההליך בישראל ימצה את עצמו. "אני לא בטוח שלטראמפ יש זמן לחכות ל-28 ימים שכתובים בחוק הישראלי. יש מצב שהוא מתערב קודם, ומתחיל עכשיו לדבר או להעביר מסרים".
לצד האפשרות להתערבות אמריקנית, הוא מנתח את ההליך המתנהל בבית הנשיא ואת השאלה מי יקבל את המנדט הראשון להרכבת הממשלה.
לדבריו, בניגוד לתפיסה הרווחת, החוק אינו מחייב את הנשיא להטיל את התפקיד על ראש המפלגה הגדולה ביותר. למעשה, הוא אינו מחייב אותו לבחור אפילו בראש מפלגה. "המחוקק בכוונת מכוון לא קבע שום דבר שמחייב את הנשיא בשיקול הדעת. כל מה שהוא אומר הוא שהנשיא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך".
כהן מדגיש כי הדרישה הבסיסית היא שהמועמד יהיה חבר כנסת ויסכים לקבל עליו את התפקיד. גודל הסיעה שבראשה הוא עומד אינו תנאי בחוק. "חבר הכנסת הזה לא חייב להיות ראש סיעה. הוא אפילו לא חייב לעמוד בראש הסיעה הגדולה".
כדי להמחיש את ההבדל בין גודל המפלגה לבין סיכוייה להרכיב ממשלה, כהן חוזר לבחירות 2009. קדימה זכתה אז במנדט אחד יותר מהליכוד, אך הנשיא הטיל על בנימין נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. מאז, הוא מציין, כבר היו מקרים שבהם נתניהו קיבל את המנדט אף שהליכוד הייתה המפלגה השנייה בגודלה.
מכאן, לדבריו, חשיבותן של ההתייעצויות בבית הנשיא. אף שההמלצות אינן מחייבות את הנשיא מבחינה משפטית, הן משמשות בפועל מדד מרכזי להערכת סיכוייו של מועמד להרכיב ממשלה.
אלא שקבלת המנדט אינה מבטיחה הצלחה. כהן מסביר כי היתרון שבהטלת התפקיד ראשונה על מועמד מסוים תלוי במבנה האפשרויות הקואליציוניות העומדות בפניו.
כאשר מועמד יכול להרכיב כמה צירופים קואליציוניים שונים, קבלת המנדט ראשונה עשויה להעניק לו יתרון במשא ומתן. אולם כאשר האפשרויות מוגבלות והפערים בין המפלגות גדולים, עצם הקדימות אינה משנה בהכרח את המצב.
כהן מתאר את תוצאות הבחירות הנוכחיות, כפי שהן משתקפות בניתוחו, כחריגות במיוחד. לדבריו, הקושי להרכיב רוב פרלמנטרי בלי להסתמך על מפלגות ערביות או על צירופים פוליטיים שאינם מובנים מאליהם מציב בפני המועמדים בעיה משמעותית.
"איך שלא הופכים את התמונה, אתה לא יכול להשיג רוב בלי מפלגה ערבית, או בלי שתיים, או עם איזה צירוף מוזר שמדברים עליו, אחת המפלגות החרדיות ואחת הערביות", הוא אומר.
הוא מטיל ספק בהיתכנותם של חלק מהצירופים המוצעים, ומעריך כי המבוי הסתום עשוי לחייב את המפלגות לבחון מחדש את עמדותיהן.
לדבריו, אחד הקשיים המרכזיים הוא ההתנגדות העקרונית לישיבה בממשלה בראשות נתניהו, שהפכה אצל חלק מהגורמים הפוליטיים ליעד מרכזי בפני עצמו.
לדברי כהן, כאשר החלפת נתניהו מוגדרת כמטרה שאינה נתונה לפשרה, קשה עוד יותר למצוא נוסחה שתאפשר הקמת ממשלה ללא הסתמכות על המפלגות הערביות.
על הרקע הזה עולה גם שאלת תפקידו של נשיא המדינה. האם הנשיא יכול להתנות את מתן המנדט בניסיון להקים ממשלת אחדות, או לחייב מועמד לנהל משא ומתן עם מפלגות מסוימות?
כהן משיב בשלילה. "הסמכות היחידה שלו היא הטלת התפקיד להרכבת הממשלה. הוא לא יכול להגיד איזו ממשלה".
לדבריו, הנשיא יכול לשוחח עם ראשי המפלגות, להביע עמדה ולעודד אותם להגיע להסכמות, אך אינו מוסמך להכתיב את הרכב הקואליציה. "הוא כבר די רמז: תרדו מהעצים, תבואו בראש פתוח".
עם זאת, הוא אינו משוכנע שהמועמד הראשון שיקבל את המנדט יצליח להרכיב ממשלה בתוך התקופה שתעמוד לרשותו. לדבריו, גם הארכה של שבועיים אינה מבטיחה פתרון למחלוקות שלא נפתרו בארבעת השבועות הראשונים.
כישלון בהרכבת הממשלה עלול, לדבריו, להשפיע גם על דימויו הציבורי של המועמד שקיבל את המנדט ראשון, אף אם הקשיים הקואליציוניים אינם תלויים רק בו.