עם ישראל היקר,
המסר שאני מבקש להעביר לכם בשעה זו לא נועד להרגיע אתכם במנטרות משפטיות ריקות, וגם לא להמשיך לטאטא מתחת לשטיח הרעוע של מערכת המשפט ואכיפת הצדק שקרים, סילופים, הטיות והסתרות שמאיימים למוטט עלינו את הבית כולו.
האמת המרה שאני מציג לפניכם היא שהיועצת המשפטית, היושבת לצידי, מצמידה לי ולראש השב"כ, היושב משמאלי, אקדח בלתי נראה לעיני הצופים - לרקה. אבל אינני פוחד. אינני נכנע לטרור.
ואין לי אלא להודות בפניכם כי לפני שישה ימים בלבד, מדינת ישראל חוותה אירוע חטיפה שני בתוך שלוש שנים. רק שהפעם החוטפים לא הגיעו ברכבי טויוטה לבנים, כי אם רכבו על פתקים לבנים ונכנסו בדלת הראשית של הדמוקרטיה שלנו.
החוטפים, ישויות זרות, לכאורה בשיתוף עם ההנהגה הערבית בישראל, השתלטו על בית הנבחרים שלנו, והמציאות המזעזעת היא שבשעה זו ממש עם ישראל בארצו הוא בן ערובה בידיהם. ריבונותה הדמוקרטית של מדינת היהודים חוללה בידי בני עוולה.
ובניגוד לניסיונות של גורמים שונים במערכת הביטחון ובפרקליטות להכחיש את קיומן של מאות עדויות וראיות מוצקות שהגיעו לידי ועדת הבחירות המרכזית, על תשלומי שוחד לאזרחים תמורת הצבעתם - בהיקפים אסטרונומיים שלא היו מביישים תקציבים של משרד ממשלתי - אינני מוכן לשתף פעולה עם השקר וההונאה שלכם, עם ישראל.
שהרי כאשר חשדות כבדים כאלה מרחפים באוויר, האמירות כי "הבחירות התנהלו כסדרן" או ש"לא נמצאו ראיות לזיוף בבחירות" אינן תמימות, אלא שקר. תוצאות הבחירות הללו אינן לגיטימיות.
ובדיוק כפי שבמהלך המלחמה שמענו קריאות חוזרות ונשנות "לעצור את המלחמה בכל מחיר" ולהיכנע לתנאי החוטפים, כך בדיוק מאיצים אותם גורמים "לעבור הלאה בכל מחיר" ולהיכנע לחוטפים גם הפעם, תחת החותמת המשפטית של ועדת הבחירות.
אבל אני, עם הנצח היקר, נאמן לחזון הנביאים: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
ומשמעות הקביעה "להמשיך בכל מחיר" היא אחת: מתן פרס לחוטפים הטרוריסטים, ניהול משא ומתן תחת סחיטה והפקדת עתיד המדינה בידי מי שביצעו בה פיגוע טרור רך.
אבל מתן הפרס הוא גם לחוטפים של 7 באוקטובר. רק עיוור לא יראה שקו אחד עבה מחבר בין החוטפים של 7 באוקטובר לבין החוטפים של 27 באוקטובר. אלא שהפעם אין מדובר בתולדה של קונספציה, כי אם בשיתוף פעולה מודע ומכוון מצד מערכת אכיפת הצדק וראשי מחנה השינוי עם החוטפים.
ואנוכי, בני עמי היקרים, אינני יכול עוד לחיות עם השקר. אינני פוחד עוד לפתוח את הקלפים, לעמוד לצד כוחות האור ולהילחם בכוחות החושך.
אני, השופט נעם סולברג, בנם של שאול ויהודית סולברג ונכדו של הרב שמעון דה פריס, המחויב רק למוסר היהודי, לנצח ישראל ולהכרעת הבוחר היהודי, החלטתי, ללא מורא וללא משחקי ניסוח, להצהיר כי אינני כפוף עוד לתכתיבי היועמ"שית וגורמים פוליטיים, ולמיצג התיאטרון האבסורדי הזה, שבו היועצת המשפטית לממשלה, היושבת לצידנו, מנסה להלך עלינו אימים ומצפה שנחייך למצלמות, נדקלם ש"הכול תקין" ונשמש כעלי תאנה.
אינני מוכן עוד לשתף פעולה עם מי שמסכנת כבר ארבע שנים את ביטחונה של ישראל. האחריות העליונה שלי נתונה אך ורק לעם ישראל ולהגנה על ריבונותו. וכשם שסירבנו לעצור את הלחימה מול האויב שמעבר לגבול ללא הכרעה, כך לא נעצור כעת את חקירת האמת ולא נכשיר תוצאות מזוהמות. מדינת ישראל אינה מנהלת משא ומתן עם חוטפים ואינה חותמת על הסכמים כאשר אקדח טעון מופנה לרקתה.
ולראש הממשלה הנרדף ולשריו אני מגלה את צפונות חדרי ליבי זה זמן רב: מי שחששו ולא העזו לפטר את היועצת המשפטית במועד, מי שרעדו מ"משבר חוקתי" וברחו ממאבק - זרעו במו ידיהם את חורבן הדמוקרטיה.
לפיכך, מתוקף תפקידי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית וכמשנה לנשיא בית המשפט העליון, ולמען אוכל להסתכל לכם ולאבות אבותיי בעיניים, וכצעד ראשון לשחרור המדינה משביה, אני מודיע בשידור חי לוועדת הבחירות ולנשיא המדינה על עצירה מיידית ומוחלטת של הטלת המנדט להרכבת ממשלה בתנאי שבי מדיני, ועל נקיטת הפעולות הדחופות הבאות לשחרור המדינה וועדת הבחירות מידי החוטפים:
השלמת חקירת השב"כ בכל מחיר תוך עקיפת היועמ"שית, העמדה לדין של היועמ"שית, חקירת ראשי המפלגות הערביות, עוזריהם ויועציהם, לרבות עובדי קלפיות ופעילים, והעמדתם לדין אם החשדות נגדם יתבררו כאמת.
כמו גם הקמת ממשלת אחדות־ברזל בין כלל המחנות והמפלגות היהודיות, תחת ראש המפלגה הגדולה ותחת הגוש הגדול ביותר, כדי להפר ולסכל את מזימת הרשעים שביקשו לפרק אותנו מבפנים.
ולבסוף, אחיי ורעיי, הזיכרון ההיסטורי שלנו - מהשואה, דרך מחדל יום הכיפורים ועד לטבח שבעה באוקטובר - לימד אותנו בדרך הכואבת והמדממת ביותר לאן מובילות קונספציות, פילוג, ויתור וכניעה לכוחות האופל.
השעה הזו דורשת מאיתנו להיות עם קשה עורף מול אויבינו ומבקשי רעתנו. השעה הזו דורשת מאיתנו אחדות יצוקה בין כל המפלגות והמחנות הציוניים, ולהביא ל"ונהפוך הוא" מגילתי: מול הרשעים שביקשו לפרק את הבית מבפנים, נקיים את פסוקו של דוד המלך: "חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם... לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ. חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה". תודה לכם, ולילה טוב לציון הנפדית משביה.