הסערה סביב החשדות לזיופים בבחירות לכנסת נמשכת, והאפשרות לערער על התוצאות ואף להביא לשינוי בחלוקת המנדטים עדיין קיימת תיאורטית.
אלא שפרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן מסביר, כי גם אם יתבררו חשדות לאי-סדרים בקלפיות, הדבר לא ימנע מהכנסת החדשה להתכנס במועדה. עם זאת, הוא מדגיש כי החוק מאפשר לבחון את תוצאות הבחירות כאשר קיימות ראיות לכך שהפרות השפיעו על חלוקת המנדטים, גם אם מדובר במנדט אחד בלבד.
בריאיון לערוץ 7 התייחס כהן לשאלות המשפטיות והפוליטיות שהתעוררו בעקבות החשדות לזיופים ולקניית קולות, בעיקר במגזר הערבי, והסביר כי יש להבחין בין שלושה נושאים שונים: עצם קיומם של אי-סדרים, השפעתם האפשרית על תוצאות הבחירות והמשך פעילותה התקינה של המערכת הפרלמנטרית.
"קודם כול, בואו נבהיר משהו. דבר אחד ברור: המחוקק הפריד בצורה ברורה ומפורשת בין הקביעה שפרסום התוצאות חייב להיות תוך שבועיים לבין כינוס הכנסת", ציין כהן.
לדבריו, חוק יסוד: הכנסת קובע כי הכנסת החדשה תתכנס 14 ימים לאחר יום הבחירות, ללא קשר לשאלה אם הוגשו ערעורים או התעוררו חשדות לזיופים.
כהן הסביר כי המחוקק היה מודע לאפשרות של אי-סדרים ואף לזיופים במהלך הבחירות, אך העדיף להבטיח את הרציפות השלטונית ולא לאפשר לחשדות או להליכים משפטיים לעכב את כינוס הכנסת החדשה.
לדבריו, גם החלטות שתקבל הכנסת לאחר התכנסותה יעמדו בתוקפן, אף אם בהמשך יתברר כי נפלו פגמים בהליך הבחירות.
לצד העיקרון הזה, כהן הבהיר כי האפשרות לערער על תוצאות הבחירות מעוגנת בחוק, אולם אינה מיועדת לכל טענה נקודתית על ליקוי או אי-סדר בקלפי. הדרישה המרכזית, לדבריו, היא להראות כי הפגם הנטען עשוי היה להשפיע על התוצאה.
אלא שכאן הוא מדגיש הבחנה חשובה: שינוי בתוצאות אינו חייב להיות שינוי בזהות הגוש שיכול להקים ממשלה. גם העברת מנדט אחד ממפלגה למפלגה עשויה להיות משמעותית מבחינה משפטית.
כהן הסביר כי בית המשפט אינו נדרש לבחון אם שינוי מסוים יוביל להקמת ממשלה אחרת, אלא אם חלוקת המנדטים הרשמית משקפת את תוצאות ההצבעה כפי שהיו אמורות להיות ללא ההפרות הנטענות. "מסתכלים גם אם אפילו יש שינוי במנדט אחד לכאן או לכאן. זה נקרא שינוי תוצאות".
בהתייחסו לאפשרות של שינוי משמעותי ביחסי הכוחות הפוליטיים, כהן הביע ספק רב בכך שהחשדות הנוכחיים יובילו לשינוי בתמונת הגושים.
כדי להמחיש את הטענה הציג כהן תרחיש תיאורטי קיצוני, שבו שלושה מנדטים נגרעים מהמפלגות הערביות ועוברים כולם לגוש היריב. הוא הבהיר כי מעבר ישיר כזה אינו אפשרי מבחינה מתמטית, משום שחלוקת המנדטים מחושבת מחדש בהתאם למכלול הקולות וההסדרים הקבועים בחוק. "גם בתרחיש כזה", אמר, "אין כדי להפוך את תמונת הגושים שהתקבלה בבחירות".
עם זאת, הוא לא שלל אפשרות לשינויים נקודתיים בחלוקת המנדטים בין המפלגות, לרבות השלכות אפשריות על רשימות שהתקרבו לאחוז החסימה.
חלק מרכזי בדיון עסק בשיעורי ההצבעה הגבוהים שדווחו בחלקים מהמגזר הערבי, ובשאלה אם ניתן לראות בהם אינדיקציה לזיופים. כהן הזהיר מפני הסקת מסקנות על סמך שיעורי ההשתתפות בלבד. "מותר לקבוצה חברתית להעלות את אחוזי ההצבעה", אמר.
הוא הזכיר כי בישראל כבר התקיים בעבר מקרה של בחירות חוזרות בקלפי בודדת בבחירות לכנסת, בעקבות חשדות לאי-סדרים שעשויים היו להשפיע על חלוקת המנדטים.
לדבריו, במקרה ההיסטורי שעליו סיפר, השאלה הייתה אם קולות נוספים היו עשויים להעניק מנדט למפלגת התחייה במקום למפלגה חרדית. בעקבות ההליך התקיימה הצבעה חוזרת בקלפי, אך בסופו של דבר לא חל שינוי בחלוקת המנדטים.
הוא הדגיש כי מדובר במקרה חריג, וכי הוראה על בחירות חוזרות דורשת תשתית ראייתית ברורה. "אתה צריך הוכחה ברורה מאוד שבקלפי מסוימת, או בקלפיות מסוימות, היה שוחד ולכן כל ההצבעה נגועה וצריך לחזור עליה".
כהן ציין כי לצד האפשרות להורות על הצבעה חוזרת בקלפיות מסוימות, קיימות סמכויות משפטיות הנוגעות גם לשינוי תוצאות הבחירות בהתאם לממצאים שיוצגו. אולם הוא העריך כי החשדות שעלו במקרה הנוכחי לא יובילו לביטול נרחב של התוצאות.
לדבריו, גם אם יתבררו אי-סדרים נקודתיים, אין בכך בהכרח כדי להצדיק שינוי בתוצאות הארציות. יש לבחון כל מקרה על פי הראיות ועל פי יכולתו להשפיע על חלוקת המנדטים.
כהן קרא למחוקקים להביט קדימה ולמנוע בכל יכולתם הישנות חשדות לזיופים. "יצטרכו בכל מקרה לפעם הבאה לחשוב מה עושים עם זה, איך מפקחים על הדבר, מה עושים בקלפיות שבהן יש את התופעות האלה, סיכם.