נציגי סיעת יהדות התורה הודיעו הבוקר (חמישי) במהלך ההתייעצויות בבית הנשיא כי אינם ממליצים על אף מועמד לראשות הממשלה ואינם מחויבים לאף אחד מהגושים הפוליטיים.
במהלך ההתייעצות ביקש הנשיא לברר אם יהדות התורה מוכנה לשנות את עמדותיה ביחס להסדר הגיוס. "האם יש לכם מתווה ששונה ממה שהיה עד עכשיו - כלומר אפשרות לחוקק חוק גיוס שניתן להגיע איתו להסכמה יותר רחבה?", שאל הרצוג. הנשיא ביקש לדעת אם קיימת נכונות לזוז מהעמדות שהוצגו עד כה, והוסיף שאלה ממוקדת: "האם ברור בעמדתכם שמי שלא לומד תורה יתגייס?"
פינדרוס השיב כי עמדתה המסורתית של יהדות התורה בנושא לא השתנתה מאז הקמת המדינה, וכי מבחינת הסיעה, ההסדר המבוקש נוגע למי שלימוד התורה הוא עיסוקו. "אני חושב שיש אולי בציבוריות הישראלית קצת טעות", אמר. "העמדה של יהדות התורה המסורתית היא לא השתנתה מקום המדינה - שההסדר מדבר על תורתו אומנותו".
לדברי פינדרוס, אין מדובר בהסדר שנועד להעניק פטור גורף על בסיס השתייכות מגזרית או משפחתית. "ההסדר לא מדבר על מי שהוא כזה או נולד לאמא עברייה או נולד מאבא כזה", הבהיר. הוא הוסיף כי החקיקה שיהדות התורה מבקשת לקדם מבוססת על ההגדרה של "תורתו אומנותו", שלדבריו הייתה מעוגנת בחוק בעבר והשתנתה בעקבות חוק טל.
הרצוג חלק על התיאור ההיסטורי שהציג פינדרוס והזכיר כי השינוי בהיקף הפטורים התרחש עוד בתקופת ממשלת מנחם בגין. "הוא השתנה בממשלת בגין, שבהסכם הקואליציוני הוחלט שכולם יהיו פטורים במקום מכסה", אמר הנשיא.
בהמשך התייחס הרצוג לחוק טל, שנועד להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות. הנשיא, שהיה חבר בוועדת טל, הביע צער על פסילת החוק בבג"ץ וטען כי היה ראוי לאפשר לו לפעול זמן ממושך יותר. "חוק טל נתן פתרון שהיה מהפכני לתקופתו, וצר לי מאוד שהוא נפסל בבג"ץ אחרי כמה שנים ברוב זעום", אמר. "היה צריך לתת לו הזדמנות כי הוא היה מייצר התפתחות טבעית חברתית של השתלבות".
לצד הדברים על חוק טל, הנשיא הצביע על מסלולי השירות הצבאי המותאמים לחרדים הקיימים כיום. הוא סיפר כי ביקר בערב תשעה באב בחטיבת חשמונאים והתרשם ממסגרת צבאית המאפשרת לחיילים חרדים לשמור על אורח חייהם.
"אבל היום אני כבר רואה מודלים אחרים", אמר הרצוג. "הייתי בערב תשעה באב בחטיבת חשמונאים וראיתי על פי פקודת מטכ"ל חטיבה חרדית מלא מלא. ויש מודלים שבהם חיילים חרדים יכולים למצוא את עולמם כחרדים".