בכיר השב"כ לשעבר יוסי אמרוסי, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, מציג בראיון לערוץ 7 את הפעולות הנדרשות, לדעתו, כדי להגיע לחקר האמת בפרשת החשד לשוחד בחירות בקלפיות במגזר הערבי.
אמרוסי מקפיד להדגיש כי דבריו נאמרים מנקודת מבט מקצועית בלבד, ללא שיקולים פוליטיים. "על פי הודעת השב"כ, התעורר חשד כבד להתערבות מדינתית שהשפיעה על תוצאות הבחירות בישראל. תפקידו של השב"כ לחקור ולסכל מעשים שכאלה".
"כשמקבלים ידיעה כזו ומצטבר מודיעין, המודיעין הוא בדרך כלל אפור, כלומר, לא ידוע אם המקור מהימן או לא ואם הידיעה משמעותית או מעורפלת. מתחילים לחקור עם חתיכה ראשונה של פאזל. בשלב מסוים זיני פנה לשופט סולברג ואמר שהוא רוצה לחקור, והשופט הנחה אותו לחקור והחלה חקירה שמטרתה הגעה לחקר האמת".
בשלב זה, מסביר אמרוסי, החקירה הופכת למורכבת יותר, שכן "כדי להגיע לחקר האמת דרושות ראיות. עמדת היועמ"שית הייתה שקודם יהיו ראיות ורק אחר כך יזומנו נחקרים לחקירה, אבל בדרך כלל חקירה נפתחת על בסיס חשד ולא על בסיס ראיות. הראיות נצברות תוך כדי חקירת החשודים. לכן, לדעתי צריך לאפשר לשב"כ לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת לממש את חובתו לחקור".
אמרוסי מוסיף כי "חקירה יכולה להיות גם בדרכים אחרות של איסוף מודיעין, ולא רק בדרכים פרונטליות. כאשר נפרץ בית ויש חשוד, עוצרים אותו על בסיס החשד ואחר כך בוחנים וחוקרים. לא ממתינים שיהיו ראיות ורק אז חוקרים. עוצרים, חוקרים ואם יש ראיות ממשיכים ואם לא, משחררים אותו".
לדבריו, חקירת חבר כנסת מורכבת ורגישה יותר, בין היתר בשל הצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה. "מהניסיון שלי אני יודע שהשב"כ, המשטרה ואגף היועמ"ש עובדים יחד. ב-99 אחוז מהחקירות יש עבודה משותפת מתוך ראיה מקצועית. במקרה הזה, השב"כ צריך לנסות ולשכנע את אגף היועמ"ש שיש חובה לחקור את האנשים הללו לנוכח חשדות מבוססים. בעבר כבר נחקרו חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה ונשיא מדינה. יש כאן אירוע מאוד משמעותי אם הייתה התערבות חיצונית שיתכן והשפיעה על הבחירות וחובה להגיע לחקר האמת, ואם צריך אז לפסול קולות ולטפל בעבריינים. החוקר שבקצה צריך לקבל כלים כדי להגיע לחקר האמת".
לשאלה אם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות מונע את המשך החקירה, משיב אמרוסי בשלילה. "תוצאות הבחירות פורסמו והן מוחלטות. אם יתברר שהיו אי סדרים חמורים בקלפיות כאלה ואחרות, זיופים, תשלום כסף וכו', יש לבית המשפט לעניינים מנהלתיים סמכות לפסול קלפיות שזויפו בהן הקולות על פי הראיות שיוגשו לו. אם תהיה פסילה של 4,000 או 5,000 קולות יכול להיווצר מצב שבו מנדט אחד או שניים יעברו ממפלגה למפלגה".
אמרוסי מדגיש מילה אחת בדבריו של השופט סולברג, שלדעתו מותירה פתח להמשך החקירה ולבירור החשדות: "בכללותן". לדבריו, "השופט סולברג אמר שהתוצאות תקינות בכללותן, כלומר באופן כללי ויכול להיות שיהיו מקרים בודדים פה ושם שיהיה צורך לטפל בהם".
להערכת אמרוסי, לכל הגורמים המעורבים בפרשה יש אינטרס משותף להגיע לחקר האמת, ובכלל זה ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה. לפיכך, אם ראש השב"כ יציג את הראיות ויסביר את הצורך בחקירת החשודים, לא תהיה, להערכתו, סיבה למנוע את החקירה.
אמרוסי מספר כי בעבר היה שותף לשורת מקרים שבהם הציג השב"כ נתונים בפני הייעוץ המשפטי של הארגון. בעקבות הצגת הנתונים התקבלו אישורים לפתיחת חקירות, והן אכן יצאו לפועל.
על רקע הדברים שאלנו את אמרוסי אם אינו חושש שעמדתו, שלפיה לכל הצדדים אינטרס משותף להגיע לחקר האמת, תיתפס כנאיבית. אמרוסי אינו שולל את האפשרות, אך מדגיש כי דבריו מבוססים על ניסיונו המקצועי האישי.
"אני לא רוצה שניפול לספינים. כל מי שמדבר מדבר מתוך אג'נדה פוליטית. כל אחד אומר דברים בהתאם לדעתו ולמחנה שלו. אל תתייחסו לאמירות של גורמים פוליטיים ולא לדברים שמיוחסים לגורמים עלומים במערכת האכיפה. מי שלא אמיץ לומר דברים בפנים, שלא יגיד כלום ולא ינסה להשפיע על דעת הקהל".
בעקבות דבריו על החלוקה של הציבור לשני מחנות פוליטיים, שאלנו את אמרוסי אם הגענו למצב שבו כל תוצאה של הפרשה תיתקל בחוסר אמון מצד חלק ניכר מהציבור, באופן שעלול לפגוע בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.
"התוצאות יתבררו בבית המשפט, במידה וזה יגיע לכתב אישום. אם לא יגיע לכתב אישום בעקבות חקירה שתגלה שלא כצעקתה, או שיתגלה שאין ראיות, אנשים לא יעמדו לדין. אני מקווה שהחקירה תהיה מוצלחת, ואם יש אנשים שעברו על החוק הם יתגלו וישלמו את המחיר".