מיכאל שפרבר
מיכאל שפרברצילום: עצמי

שלושה שופטים בירושלים עשויים להעניק לישראל את המפתח לפריצת המבוי הסתום הפוליטי. מסר אחד ליועמ"שית עשוי לטלטל את מערכת המשפט, להסיר מחסום פוליטי מרכזי ולפתוח את הדרך לממשלת אחדות.

"יש כאן הרבה דברים במשפט הזה שהם לא רגילים", כך השיבה השבוע השופטת רבקה פרידמן פלדמן, ראש ההרכב במשפט נתניהו, לתובעת שהופתעה מהאפשרות לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט.

אבל הדרמה האמיתית התרחשה רגע קודם לכן. השופט עודד שחם גילה שההרכב עצמו כבר שקל להזמין את היועמ"שית לשיחה ישירה. ההגנה, לדבריו, התפרצה לדלת פתוחה.

דלת פתוחה למה בדיוק? כאן טמון הסיפור כולו.

ביוני 2023 הבהירו השופטים לפרקליטות כי תתקשה להוכיח את עבירת השוחד בתיק 4000 והמליצו לשקול את הסרתה. הפרקליטות סירבה. ביוני האחרון, לאחר חקירתו הנגדית של נתניהו, חזרו השופטים על עמדתם. הפרקליטות שוב סירבה.

ואז הגיע מנדלבליט.

האיש שהגיש את כתב האישום אישר על דוכן העדים שבוצעו פעולות חקירה חמורות שלא אישר. הוא סיפר על האזנת סתר שהרתיחה אותו, על תרגיל חקירה פסול נגד ניר חפץ ועל החלטתו למנוע בירור מלא של אותו אירוע כדי שלא לפגוע בחקירת נתניהו.

לא סנגור מתלהם. לא פוליטיקאי מהליכוד. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, במילותיו שלו.

השופט משה ברעם כבר תהה כיצד אפשר להתעלם מעדות על פעולות בלתי חוקיות. פרידמן פלדמן קובעת שהמשפט הזה גדוש בדברים לא רגילים. ושחם מבקש לדבר ישירות עם מי שעומדת בראש התביעה.

חברו את הנקודות.

שתי אזהרות שיפוטיות. סירוב כפול. עדויות חדשות על התנהלות החקירות. ועכשיו שלושה שופטים שמבקשים להעלות את השיח לדרג הגבוה ביותר.

להבנתי, המסר לגלי בהרב מיארה חד כתער. קיבלת את כל האזהרות. שמעת את כל העדויות. עכשיו ההחלטה בידייך. ואם תתעקשי להמשיך, ההכרעה תעבור לידינו.

ומה תהיה משמעותה של הכרעה כזאת? זיכוי מהדהד, בייחוד אם ילווה בקביעות קשות על התנהלות רשויות האכיפה, עלול לחולל רעידת אדמה שלא תיעצר בפתח בית המשפט. היא תגיע לפרקליטות, ליועמ"שית, למערכת הפוליטית ולאמון הציבור במוסדות המדינה.

וכאן מגיעה התפנית הגדולה. דווקא בשעה שהמערכת הפוליטית משותקת, עשוי אולם המשפט לפתוח את הדלת שננעלה בקלפי.

הבחירות הסתיימו ללא הכרעה. 53 מנדטים לגוש נתניהו, 48 לגוש השינוי ו 19 למפלגות הערביות. אף צד אינו מסוגל להקים ממשלה בכוחות עצמו. החרמות והפסילות ההדדיות משלימים את המלאכה.

אבל סיום משפט נתניהו ללא הרשעה עשוי לשנות את המשוואה.

הטיעון המשפטי ששימש אחד המחסומים המרכזיים לשותפות עם נתניהו יאבד את תוקפו. בנט, איזנקוט וליברמן יידרשו להניח על השולחן את התנגדויותיהם האמיתיות, במקום להסתמך על עצם קיומו של המשפט. ההבטחות יעמדו למבחן, והאפשרויות הקואליציוניות ייפתחו לבחינה מחודשת.

לפתע ממשלת אחדות, שנראתה בלתי אפשרית, תוכל לחזור לשולחן הדיונים. לא משום שהמחלוקות נעלמו, אלא משום שאחד המחסומים המרכזיים עשוי להיעלם.

וזה אולי הפרדוקס הגדול של הפרשה. משפט שהפך במשך שנים לאחד ממוקדי הקרע הלאומי עשוי, דווקא באמצעות סיומו, לפתוח פתח לאיחויו.

השופטים לא נבחרו להקים ממשלה. הם נבחרו לעשות משפט. אבל דווקא הכרעה משפטית עשויה לעשות את מה שהבחירות לא הצליחו להשיג. לפרוץ את המצור הפוליטי.

ואם משפט נתניהו יסתיים, יגיע רגע האמת של בנט, איזנקוט וליברמן. בלי כתב אישום להיתלות בו, בלי תירוצים ובלי מחבואים. או שיפתחו את הדלת לממשלת אחדות ואחריות לאומית, או שיצטרכו להסביר לציבור מדוע היא נותרת סגורה.

יש כאן הזדמנות היסטורית. המשפט שהפך לסמל הקרע הלאומי עשוי להפוך למפתח לאיחויו. אחרי שנים שבהן המשפט והפוליטיקה קרעו את ישראל מבפנים, נפתחת האפשרות לכתוב פרק אחר. לא של נקמה, לא של חרמות, אלא של אחריות לאומית.