גורמי ביטחון לאומי בכירים בקנדה מתריעים כי הקהילה היהודית במדינה ניצבת בפני איומים חסרי תקדים - הן בחומרתם והן בכמותם - בעקבות מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
בראיון לעיתון "The Globe and Mail", חשפו גורמים מסוכנות הביון הקנדית (CSIS), המשטרה הפדרלית (RCMP), המשרד לביטחון פנים והמרכז להערכת איומים משולבים (ITAC), כי קצב ההקצנה בקנדה הגיע לממדים שלא נראו מאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה"ב.
לדבריהם, הקהילה היהודית מתמודדת כעת עם שילוב מסוכן של איומים ממספר חזיתות מקבילות: לאומנים לבנים, גורמים המקבלים השראה מארגוני טרור אסלאמיים, איומים בהכוונת איראן, וכן קהילות מקוונות הפועלות לשטוף את מוחם של צעירים במטרה לדחוף אותם לביצוע מעשי אלימות.
הבכירים, שדיברו בעילום שם בשל רגישות וסיווג עבודתם, ציינו כי תהליך ההקצנה הואץ בצורה ניכרת. בעבר, הם מסבירים, נדרשו מספר חודשים עד שאדם עבר לשלב של תכנון או ניסיון לבצע מעשה אלים.
כיום, התהליך עלול להתרחש תוך פחות חודש. כדי להמחיש את חומרת המצב, הבכירים ציינו כי בשלוש השנים האחרונות סיכלו רשויות הביטחון בקנדה חמישה ניסיונות פיגוע שכוונו ישירות נגד הקהילה היהודית.
המקרים כללו מעצר והגשת כתבי אישום נגד קטינים בבירה אוטווה, מעצר של אב ובנו בטורונטו, וכן מעצר בקוויבק של אדם שתכנן לחצות את הגבול לארה"ב כדי לבצע שם פיגוע נגד יהודים.
העלייה באנטישמיות משתקפת היטב גם בנתוני המשטרה המדווחים ללשכת הסטטיסטיקה של קנדה. בשנת 2022 דווחו 527 פשעי שנאה שכוונו נגד הקהילה היהודית.
בשנת 2023, שנת פרוץ המלחמה, הנתון כמעט הוכפל וזינק ל-959 תקריות מדווחות, ובשנת 2025 דווחו 788 מקרים. היהודים מהווים רק כאחוז אחד מאוכלוסיית קנדה, אך הם הקבוצה המותקפת ביותר בכל הקשור לפשעי שנאה על רקע דתי.
לדברי גורמי הביטחון, אף שאירועי ה-7 באוקטובר היוו זרז להתפרצות מקרי האנטישמיות, התופעה הפכה כה נפוצה ומושרשת, עד כי רמת האיום צפויה להישאר גבוהה גם אם המצב במזרח התיכון ישתנה.
שרשרת האירועים האחרונה כללה תקרית בבלויל שבאונטריו, שם חייל לשעבר פתח באש לעבר בית כנסת קטן וצעק לעבר השוטרים טרם מעצרו. בחודש המקביל נעצר גם צעיר בן 19 באונטריו באשמת איומים על רקע שנאה ותכנון לתקוף בית כנסת.
על רקע התרעות אלו, דיווחו מקורות כי הממשלה הפדרלית קנדה צפויה לחשוף אסטרטגיית ביטחון לאומי חדשה, הראשונה מזה יותר מ-20 שנה, שתתמקד בטרור, בהתערבות זרה ובהגנה על הריבונות.
ההכרה באנטישמיות כאיום אסטרטגי כבר מצאה ביטוי בדו"ח ממשלתי שפורסם לאחרונה, המגדיר את התופעה לא רק כאיום על ביטחון הציבור, אלא כפגיעה ישירה בלכידות החברתית ובערכים הדמוקרטיים של המדינה.