שלמה פילבר קורא להנהגת המחנה הלאומי להושיט יד למפלגות הציוניות במחנה השינוי, ומזהיר כי תגובה של החרמה ונקמה בעקבות מערכת הבחירות עלולה לסכן את הישגי הימין.
את הדברים הוא כותב בספרו החדש, "זה לא ביבי: עלייתו של המחנה הלאומי", שיראה אור בימים הקרובים בהוצאת סלע מאיר.
הקריאה מתפרסמת בשעה שהנשיא צפוי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, בעקבות המלצותיהם של 67 חברי כנסת, ובהם נציגי רע"מ והרשימה המשותפת. פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ומי שהיה מאדריכלי ניצחון הליכוד בבחירות 2015, טוען כי דווקא כעת נדרשת הנהגת המחנה לחשיבה אסטרטגית שתתגבר על הדחף להשיב ליריביה באותה מטבע.
את הספר החל לכתוב לפני כשנה, מתוך הערכה שקמפיין "רק לא ביבי" ייכשל בקלפי. הליכוד אמנם יצא מהבחירות כמפלגה הגדולה ביותר, אך באחרית הדבר, שנכתבה לאחר פרסום התוצאות, הוא מזהיר מפני חגיגות מוקדמות ומגדיר את התקופה הנוכחית "רגע מסוכן וחשוב מאין כמוהו".
"התגובה הרגשית מהבטן לקמפיין 'רק לא ביבי'", כותב פילבר, "היא להשיב מידה כנגד מידה, להחרים את המחרימים או לקרוא להם לעמוד בסוף התור - להצטרף להנהגת המדינה רק אחרי שכלל השותפים הנוכחיים של הקואליציה הבטיחו את תנאי הסף שלהם בקווי היסוד". מסקנתו נחרצת: "התגובה הזו מסוכנת".
פילבר אינו מפנה את הקריאה לנתניהו בשמו, אלא מטיל את האחריות על הנהגת המחנה הלאומי כולה. לדבריו, שותפות עם המחנה השני אינה יכולה להסתכם בצירופו לקואליציה שתנאיה כבר נקבעו מראש.
"בעידן הפוליטי החדש שיבקיע מתוך הבחירות האחרונות, מצביעי מחנה השינוי לא ישמשו כזנב בקואליציה לאומית, ולא ישלימו עם מציאות שבה הם מיעוט מובנה, הנידון להיות מוגלה מהנהגת המדינה", הוא כותב. "הנהגת המחנה הלאומי - שניצחה בנקודות את הקרב של העשור האחרון - היא שצריכה להושיט יד ולהציע לצד השני שותפות אמיתית בבניית המדינה".
מנגד, הוא מזהיר כי כישלון בגיבוש שותפות ציונית ולאומית עלול להוביל להקמתה של "קואליציה אדומה־ירוקה", כהגדרתו: ברית בין השמאל הפרוגרסיבי ללאומנות הפלסטינית. לטענתו, קואליציה כזו תעניק לשני הכוחות הללו השפעה מרכזית ותאיים לפורר את ישראל מבפנים. מול האפשרות הזאת הוא מציע בספר נוסחה וקווי יסוד שנועדו לאפשר למצביעים לאומיים וציוניים לשתף פעולה, ללא חרמות.
לצד הקריאה הפוליטית העדכנית, הספר מציג את פרשנותו של פילבר למאבק על השלטון בישראל בעשור האחרון. לטענתו, מאז 2015 נעשה ניסיון להציג עימות בין תפיסות עולם כמאבק אישי בנתניהו, תוך שלילת הלגיטימציה שלו באמצעות המערכת המשפטית והתקשורת.
אלא שלפי פילבר, ציבור לאומי רחב זיהה כי המאבק נוגע גם לזכותו לייצוג דמוקרטי, לזהותו, לערכיו ולדרכה של המדינה. את תוצאות בחירות 2026 הוא רואה כביטוי להבנה הזאת.
פילבר, אנליסט, סוקר ואסטרטג פוליטי שהיה במשך שנים מיועציו הקרובים של נתניהו, משלב בספר בין ניתוח התמורות בחברה הישראלית לבין חוויותיו בחדרי החקירות. הוא מתאר כיצד, לטענתו, נדרש לפעול נגד מנהיג הימין, ופורש את טענותיו על חלקם של גורמי אכיפת החוק, התקשורת והפקידות בניסיון לפגוע בריבונות הציבור.