האם טוב להעריץ את בן הזוג?

האם נכון להעריץ את בן הזוג שלנו, או שהערצה גדולה מדי עלולה לפגוע בזוגיות? הרב אלעזר לוונטהל עוסק בשאלה הזו בטור וידאו קצר לפרשת השבוע, ובוחן את מערכת היחסים של יצחק ורבקה, שבה לצד הערצה עמוקה ומסירות יוצאת דופן התגלו גם הקשיים שנוצרים כאשר אחד מבני הזוג מתקשה לחלוק על האחר.

"הערצה בזוגיות זה דבר מדהים", פותח הרב לוונטהל. "תחשבו כמה כוח זה נותן לבן הזוג, כשרואים את הטוב שבו, מעצימים אותו ומפרגנים לו כל הזמן. איזו עוצמה זה יכול לתת לזוגיות". אלא שלדבריו, להערצה יש גם צד מורכב: "כשמעריצים מישהו, קשה לחלוק עליו, קשה להעמיד אותו על טעותו. ומה לעשות, בני אדם לפעמים טועים".

כדי להמחיש את הדברים מביא הרב לוונטהל את דברי הנצי"ב מוולוז'ין על הזוגיות של יצחק ורבקה. לדבריו, כבר במפגש הראשון ביניהם ניכרה ההערצה של רבקה כלפי יצחק. כאשר ראתה אותו לראשונה, נפלה מעל הגמל מרוב התרגשות, מתוך תחושה שאינה ראויה לו.

אולם אותה הערצה, מסביר הרב לוונטהל, גבתה בהמשך מחיר. כאשר רבקה סברה שיצחק טועה ביחס לבניהם, היא התקשתה לומר לו זאת באופן ישיר ולהעמיד אותו על טעותו. ההערכה העמוקה שרחשה לו מנעה ממנה לומר בפשטות: אתה לא צודק.

לצד הקושי הזה, מדגיש הרב לוונטהל כי הזוגיות של יצחק ורבקה הייתה גם מופת למסירות ולנאמנות. במשך עשרים שנה שבהן לא נולדו להם ילדים, יצחק לא ביקש להחליף את רבקה או להכניס שפחה לביתו, אלא התפלל עליה. גם כאשר התברר לו שהוטעה ובירך את יעקב, הוא קיבל את הדברים ואמר: "גם ברוך יהיה".

שתי הפנים הללו של מערכת היחסים מלמדות, לדברי הרב לוונטהל, שהערצה איננה דבר שצריך לוותר עליו, אלא רגש שיש לדעת כיצד להשתמש בו נכון. מצד אחד, להמשיך לראות את הטוב בבן הזוג, להעצים אותו ולתת לו תחושה שהוא מוערך. מצד שני, לא להפוך את ההערצה למחסום שמונע שיחה פתוחה, ביקורת או תיקון טעויות.

"אנחנו רוצים לקחת את הטוב שבה, להעצים כל כך את בן הזוג שלנו, ומצד שני גם לאפשר לו לטעות ולאפשר לנו לתקן אותו", מסכם הרב לוונטהל.

"שנזכה להעריץ בלי לפחד, ולחלוק בלי לפגוע. ושניתן לבן הזוג שלנו תמיד את התחושה: אתה כל כך גדול ומוערך, אבל אתה גם בן אדם שיכול לטעות".