ארגון חוננו פנה למינהל האזרחי בדרישה להשיב באופן מיידי באגר וכלי עבודה שנלקחו, לטענתו, מבני זוג המתגוררים ביישוב גפן עמי שבגוש עציון, במהלך פעילות של כוחות הביטחון ביום רביעי האחרון.
לטענת הארגון, הבאגר שהוחרם שימש בעבר את צה"ל במשך חודשים ארוכים במסגרת הלחימה ברצועת עזה, ובעליו הוא איש מילואים ששירת יותר מ-800 ימים מאז תחילת המלחמה.
במרכז הפרשה עומדים עדי ומעטי קולני, תושבי היישוב. עדי עובד כקבלן שיפוצים וכנהג כלי הנדסה כבדים, ובמסגרת שירות המילואים שלו פעל בהגנה המרחבית ביהודה ושומרון וכן בלבנון וברצועת עזה. נוסף על כך, שני בני הזוג מתנדבים כנהגי אמבולנס וכחובשים במד"א,.
האירוע התרחש על רקע הפרות סדר באזור היישוב. ביום רביעי נכנסו ערבים מהכפר בית אומר לתחומי היישוב, השליכו אבנים לעבר ציר הגישה והתפתחו עימותים בגזרה. במהלך האירועים אף התעורר חשש לחדירה לאזור בתי התושבים.
באותן שעות עסק עדי באבטחת היישוב. בהמשך הערב שמעו בני הזוג רעשים בסמוך לביתם וכשיצאו לבדוק את מקורם הבחינו, לטענתם, בעשרות שוטרי מג"ב שפעלו במקום.
לדברי בני הזוג, אחד השוטרים כבר ישב בתא הנהג של הבאגר שבבעלותם, אשר חנה ליד הבית, והתכונן לנסוע בו. במקביל, שוטרים נוספים העמיסו על כלי הרכב שלהם ציוד עבודה השייך לעדי ומשמש אותו לפרנסתו.
בין הפריטים שנלקחו, לפי חוננו, היו מסורי דיסק, שלוש מברגות, מפוח וכלי עבודה נוספים, ששוויים הכולל נאמד בעשרות אלפי שקלים.
בני הזוג ניסו לברר מדוע נלקחים הכלים ומהי העילה לפעולה, אך לטענתם לא קיבלו הסבר מספק. עוד טענו כי השוטרים לא הציגו בפניהם צווי החרמה.
לפי גרסתם, השוטרים הפנו אותם למפקד החטיבה המרחבית. כאשר פנו אליו, השיב להם כי הפעולה נעשתה "בגלל מה שקרה בכפר".
הבאגר הוסע מהמקום עד לבסיס צבאי סמוך ליישוב כרמי צור. בארגון חוננו טוענים כי הכלי היה תקול ולא כשיר לנסיעה, וכי עצם העברתו בנסיעה עלולה לגרום לו נזק חמור.
לנסיבות נטילת הבאגר מתווסף פרט הנוגע לשימוש הקודם שעשה בו הצבא. לטענת בני הזוג, במהלך המלחמה גויס הכלי פעמיים לשירות צה"ל באמצעות משרד הביטחון, ושימש את הכוחות ברצועת עזה במשך תקופות ממושכות.
לאחר שהוחזר מהפעילות המבצעית נדרשו בני הזוג להשקיע אלפי שקלים בתיקונו. בעקבות התקלות הרבות שהתגלו בו לאחר סבב השימוש האחרון החליטו למכור אותו, והעסקה הייתה אמורה להתבצע בבוקר יום חמישי, שעות ספורות לאחר שנלקח מביתם.
הטענות אינן מסתכמות בהחרמת הציוד. לדברי חוננו, במהלך יציאת הכוחות מהיישוב דרשו השוטרים ממעטי קולני להזיז רכב שחסם את מעבר הבאגר.
כאשר ביקשה לחפש את מפתח הרכב, היא עוכבה בידי השוטרים. לטענת הארגון, היא שוחררה רק לאחר כמה שעות ונאלצה לשוב לביתה ברגל מהצומת הסמוך לבדה ובשעות החשכה.
בעקבות האירועים פנה עורך הדין עזריאל פיקאר, מהמחלקה האזרחית בארגון חוננו, למינהל האזרחי בדרישה להשיב לבני הזוג את הבאגר ואת יתר הציוד שנלקח.
בפנייתו הדגיש פיקאר את השימוש שנעשה בכלי במסגרת הלחימה ואת העובדה שכלי העבודה הנוספים חיוניים לפרנסתו של עדי. "הבאגר שבבעלות מרשי גויס לתקופה ממושכת לשירות צה"ל באמצעות משרד הביטחון. מרשי העמיד את הכלי לרשות המדינה מתוך רצון לסייע למאמץ המלחמתי ולתרום ככל יכולתו בתקופה הקשה שעברה על המדינה", כתב.
עוד ציין כי "מרשי הוא קבלן שיפוצים במקצועו, וכלי העבודה שנלקחו במהלך האירוע הם כלי העבודה המקצועיים שבהם הוא משתמש לצורך ביצוע עבודתו השוטפת. מדובר באירוע חמור ומקומם, שבו במקום להוקיר תושבים שמקדישים את חייהם לביטחון המדינה, בוחרים לפגוע בהם ולקחת מהם את כלי העבודה והציוד האישי שלהם. לא ייתכן שאדם ששירת מאות ימי מילואים, תרם את הבאגר שלו לצה"ל במהלך המלחמה ועוסק גם בהצלת חיים, ימצא את עצמו תחת התנכלות כזו מצד כוחות הביטחון".
עורך הדין הבהיר כי הארגון מתכוון לפעול גם במישור המשפטי להשבת הרכוש: "אנו דורשים את השבת הציוד לאלתר, ונפעל בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כדי למנוע הישנות של מקרים חמורים מסוג זה".