תזכורת לאחינו החרדים הכועסים והפגועים:
1. הכאב על אי התגייסות החרדים במהלך המלחמה, כשאלפי מילואימניקים נקרעים בנטל המלחמה, משפחות קורסות ועסקים נסגרים, ומנגד גולדקנופף רוקד "בשלטון הכופרים" והרב יצחק יוסף קורא לקרוע את צווי הגיוס - היה אמיתי ואותנטי והגיע מציבור ששילם את המחיר הכבד ביותר במלחמה הזו.
רק אחרי זה הגיע הקמפיין הממומן במיליונים שרכב על הכאב האמיתי הזה והפך אותו לכלי ניגוח בממשלה ובציבור החרדי.
2. למרות הכאב הגדול והכעס על החרדים, רוב הציבור הימני קיבל את העובדה שיש לכבד את ערכי הציבור החרדי והתנגד לכל כפיה על הציבור החרדי.
3. רוב מוחלט של הציבור הימני מתנגד לסנקציות, מעצרים ורדיפת לומדי התורה - בניגוד לשמאל שחוגג על כל מעצר תלמיד ישיבה.
ממשלת הימין חוקקה חוק נגד המעצרים. בג"צ פסל אותו.
4. לאורך הקדנציה הממשלה עשתה ניסיונות מאד גדולים להעביר את חוק הגיוס, שטורפדו בעיקר על ידי הח"כים החרדים עצמם. הציבור הימני בכללותו דווקא תמך בחוק הגיוס (לאחר שעבר לא מעט שינויים ותיקונים) ומלבד מספר זעום ח"כים פרובוקטיביים היה לחוק תמיכה מלאה.
5. רק תזכורת קטנה: גלנט שהתנגד לחוק הגיוס - הודח, יולי אדלשטיין - הודח, דן אילוז ומשה סלומון - נמחקו מרשימות הימין. וזה היה רק חלק קטן מהמאמצים להעברת החוק.
6. גוש הימין שילם מחיר פוליטי אדיר (ולא מוצדק) על הברית עם החרדים. סמוטריץ' הפסיד ככל הנראה כשני מנדטים ישירות מהאירוע הזה וגוש הימין כולו - בדגש על הליכוד וש"ס - עוד כשמונה מנדטים.
7. הציבור המסורתי והליכודי מכבד מאז ומעולם את עולמו הרוחני של הציבור החרדי, את לימוד התורה שלו, את המוכנות לשלם מחירים אדירים למען לימוד התורה שמקיים את העולם ואת עולם התורה והחסד המופלאים שהוא הקים במסירות נפש ועמל ומתוך תרומה אדירה לעם ישראל.
זו הברית האמיתית. במאבק על מדינה יהודית - מול מדינת כל אזרחיה, אל תשכחו מה הגוש האמיתי. כפי שגם אנחנו לא שכחנו.