ראש העיר בת ים, צביקה ברוט, הוביל מבצע חשאי בניו יורק שבמהלכו נמסר לנציג איראני כתב תביעה בסך 250 מיליון שקלים נגד הרפובליקה האסלאמית.
התביעה הוגשה בעקבות מתקפת הטילים האיראנית על העיר, שבה נהרגו תשעה תושבים ונגרם הרס כבד. המבצע, שכלל מעקב אחר דיפלומטים איראנים ומרדף ברחובות מנהטן, תועד במצלמות.
המבצע יצא לפועל ביום שני האחרון במנהטן, סמוך למטה האו"ם. ברוט ואנשי צוותו המתינו במגדל משרדים, בעוד תצפיתנים שהוצבו ברחובות עקבו אחר תנועותיהם של נציגים איראנים.
למבצע קדמו כחודשיים של הכנות, בתיאום עם נציגי הממשלה בישראל, גורמי ביטחון ונציגי ממשל אמריקנים. הצוות הכין מראש קלסתרונים של דיפלומטים איראנים בכירים באו"ם, אסף מידע על תנועותיהם ומיפה את המסלולים שבהם הם נוהגים לעבור.
המטרה הייתה לאתר נציג איראני במקום ציבורי ולמסור לו את כתב התביעה, מבלי להיכנס למתחם הנציגות האיראנית.
את התביעה הכין צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", בראשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. לפי מובילי המהלך, לצורך קידום ההליך המשפטי נדרשת מסירה כדין של כתב התביעה לנציג רשמי של הנתבעת.
לאחר שהתצפיתנים זיהו את אחד הנציגים האיראנים יוצא מהבניין בדרכו למטה האו"ם, יצאו ברוט ואנשיו בעקבותיו לעבר נקודת מפגש שנקבעה מראש.
כשהנציג עצר ברמזור, ניגשו אליו אנשי הצוות וברוט הציג את עצמו. הנציג הבהיר כי הוא דיפלומט וכי אינו רשאי ליצור עמם קשר, ולאחר מכן ניסה להתרחק.
ברוט ואנשיו המשיכו ללכת בעקבותיו במשך כמה דקות ברחובות מנהטן, עד שהקריאו בפניו את תוכן כתב התביעה. לטענת מארגני המבצע, בכך הושלמה מסירת המסמך הנדרשת לקידום ההליך.
מאחורי התביעה עומדת מתקפת הטילים האיראנית במהלך מבצע "עם כלביא", שפגעה קשות בבת ים. על פי נתוני העירייה, 160 בניינים ניזוקו, מהם 22 שנדרשו להריסה מיידית. תשעה תושבים נהרגו, 178 נפצעו ואלפים נותרו ללא קורת גג ונזקקו לדיור חלופי.
בעקבות ממדי ההרס החליט ברוט לפעול לגביית פיצויים מאיראן באמצעות הליך משפטי. התביעה, בסך 250 מיליון שקלים, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ומשקפת את הוצאות העירייה בעקבות המתקפה, ללא נזקי גוף ורכוש המכוסים בידי המדינה.
התביעה נשענת על הוראות חוק חסינות מדינות זרות, המאפשרות בנסיבות מסוימות הגשת תביעות נגד מדינות זרות בגין נזקים שנגרמו בישראל.
בארגון "שורת הדין" סבורים כי מסירת כתב התביעה לנציג האיראני מאפשרת את המשך ההליך, גם אם הנציג סירב לקבל את המסמך לידיו. לפי עמדת הארגון, לאיראן עומדים כעת 60 ימים להגיב, ובהיעדר תגובה תוכל העירייה לבקש פסק דין בהיעדר הגנה.
עם זאת, גם אם יינתן פסק דין לטובת העירייה, גביית הכספים תחייב הליכים נוספים.
בעיריית בת ים בוחנים אפשרות להיפרע מכספים הקשורים לחברת קצא"א. ברקע עומדת בוררות בינלאומית שבמסגרתה חויבה ישראל לשלם לאיראן כ-1.1 מיליארד דולר בגין חלקה במיזם צינור אילת-אשקלון מתקופת שלטון השאה. ישראל לא העבירה את הסכום בשל האיסור על מסחר עם מדינת אויב.
בעירייה מקווים כי אם התביעה תתקבל, ניתן יהיה לפעול להעברת חלק מהכספים לטובת שיקום העיר.
ברוט סיפר כי ההחלטה לתבוע את איראן התקבלה כבר בליל המתקפה. "הרעיון וההחלטה לתבוע את איראן נפלו אצלי כבר בלילה הראשון, אחרי שחילצנו תינוקות וקשישים מבין ההריסות, איבדנו תשעה נרצחים מבין התושבים שלנו, ואחוז וחצי מתושבי העיר שלי הפכו לחסרי בית", אמר.
לדבריו, "כשהתברר שזו הפגיעה הקשה ביותר אי פעם במדינת ישראל כתוצאה מטילים, היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב - אלא גם בבית המשפט".
ברוט הוסיף כי הוא מצפה לשיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל במימוש הפיצויים, וציין כי המבצע זכה לשם "חשבון פתוח".
"לבת ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע. הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון. הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות על מה שעשו לעיר שלי", אמר.
ראש העיר הדגיש כי הכספים, אם ייגבו, יופנו לשיקום העיר ולסיוע לתושביה: "אף שקל לא יחזיר לנו את מי שאיבדנו. אבל כל שקל שנגבה מאיראן יחזור לבת ים, לשיקום הבתים, לתושבים ולעיר שלא נשברה. אנחנו מרימים את הראש, נסיים את השיקום במהירות, אבל נוודא שבינתיים אנחנו עוברים להתקפה - הפעם גם במגרש המשפטי".
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", אמרה כי המאבק המשפטי הוא חלק מהמערכה נגד המשטר האיראני. "הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. משטר הטרור הרצחני שמטיל אימה על המזרח התיכון כולו, לא יוכל להסתתר מאחורי חסינות ריבונית בזמן שהוא משגר טילים לעבר אזרחים חפים מפשע. המערכה מול איראן לא מסתיימת בשדה הקרב. היא מגיעה גם לבתי המשפט, לחשבונות הבנק, לנכסים ולכל מקור כלכלי של המשטר האיראני. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות".