מדיניות הגיוס של הממשלה הקודמת, פונה כעת לאביגדור ליברמן ולגדי איזנקוט בדרישה שלא להקים ממשלה הנשענת על תמיכת המפלגות החרדיות בתמורה לחוק שיאפשר את המשך הפטור מגיוס.
ד"ר תהילה אליצור, ממובילות הפורום, מבהירה בריאיון לערוץ 7 כי מבחינת המשפחות המשרתות אין הבדל בין ממשלת ימין לממשלת שינוי כאשר על הפרק עומדים צורכי הביטחון של ישראל.
"העמדה שלנו נגזרת מצורכי הביטחון שראינו על בשרינו במלחמה, ולא משנה מי הממשלה ומה ההרכב שלה", אומרת אליצור. "חשוב שיהיו מספיק חיילים על הגבולות, כדי שחלילה לא נראה שוב את מה שראינו בשבעה באוקטובר". לדבריה, מי שהבטיחו לשנות את המציאות בנושא הגיוס אינם יכולים לחזור בהם מהתחייבויותיהם עם התקרבות האפשרות להקמת ממשלה.
"אם הם חוזרים בהם מההבטחות האלה זה מאכזב מאוד, ונשמיע את קולנו בעוצמה כמו מול הממשלה הקודמת", היא מזהירה. אליצור מדגישה כי הפורום כולל משפחות רבות מהציבור הדתי־לאומי, בעלות עמדות פוליטיות מגוונות, המאוחדות בדרישה להרחיב את מעגל המשרתים. "יש בכנסת 90 חברי כנסת ציוניים שמייצגים ציבור ציוני, והקריאה שלנו היא שתמצאו את הדרך להבטיח את הביטחון שלנו".
בריאיון נשאלה אליצור אם היא חוששת שהמאבק שהוביל הפורום נוצל בידי גורמים פוליטיים שביקשו להפיל את הממשלה הקודמת, וכעת מוכנים לוותר על הדרישה לשינוי בגיוס החרדים. היא מסרבת לקבל את ההנחה הזאת ומבהירה שהאחריות מוטלת על נבחרי הציבור. "לא השתמשו בנו ולא לימדו אותנו מה לומר וגם לא ישתמשו בנו עכשיו", היא אומרת. "זה לא מבחן שלנו האזרחים. אנחנו צריכים להתמיד באמירה שלנו והמבחן הוא של הפוליטיקאים".
לדבריה, הלחץ מצד המפלגות החרדיות לא ייעלם גם אם תשתנה זהות המועמד להרכבת הממשלה. "זו שעת מבחן היסטורית", היא קובעת. אליצור מספרת כי התנגדה לפטור הגורף מגיוס עוד לפני שבעה באוקטובר, אך בעקבות המלחמה הפכה הסוגיה מבחינתה לשאלה ביטחונית דחופה. "אי אפשר להתנהג כאילו אין ברירה כשיש עשרות אלפי בחורים צעירים שלא משרתים", היא אומרת.
לצד הביקורת מציגה אליצור את עקרונות המתווה שהפורום מבקש לקדם: חובת גיוס החלה על כלל חלקי החברה, ללא פטור גורף למגזר כלשהו; אפשרות לפטור מוגבל למצטיינים מיוחדים, בהתאם לצורכי הביטחון; וסמכות בלעדית של צה"ל לקבוע מי יגויס ומי יופנה למסלולים אחרים. לדבריה, ההחלטה אינה יכולה להימסר לראשי ישיבות או לגורמים שאינם חלק ממערכת הגיוס.
עיקרון נוסף הוא יצירת קשר ישיר בין מילוי חובות אזרחיות לבין קבלת הטבות מהמדינה. אליצור דורשת כי מי שמשתמט מגיוס לא יהיה זכאי להטבות מסוימות ואף יהיה כפוף לסנקציות. היא קוראת לכנסת שתושבע בהמשך השבוע לאמץ את מתווה המשרתים, שגובש בשיתוף ארגונים מימין ומשמאל ובמעורבות חברי קואליציה ואופוזיציה בכנסת היוצאת.
אליצור אינה שוללת שיתוף פעולה מחודש בין ארגוני המשרתים אם יתגבש מהלך פוליטי שיאפשר פטור רחב מגיוס. היא דוחה את הטענה כי הירידה בעצימות המלחמה מאפשרת כעת להתגמש בדרישות, ומדגישה שהאיומים הביטחוניים עדיין מחייבים היערכות מתאימה. "אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב שבו אזרחים עומדים ללא חיילים שיגנו עליהם. ראינו את המשמעות של זה", היא אומרת.
"אנחנו נמשיך לעשות ולהתייצב ככל הנדרש, אבל לא יכול להיות מצב שבו עשרות אלפי צעירים כשירים ללחימה מסתובבים במדינת ישראל והם לא מתגייסים", מסכמת אליצור.