
איני אדם העוסק בפוליטיקה, אולם במציאות הנוכחית המתהווה לנגד עינינו, דומני שיש כאן הרבה יותר מאירוע פוליטי. מדובר באירוע מקיף הדורש התבוננות וחשבון נפש מכולנו. כיוון שאיני היחיד החש מועקה לנוכח האירועים המתרחשים, חשבתי לשתף במחשבותיי ובתחושותיי.
"אבל אשמים אנחנו". כל יהודי מאמין חייב בחשבון נפש, כללי ופרטי, לאור אירועי הזמן והמקום. מחד גיסא, "מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". איננו מבינים כרגע את פשר התמורות והאירועים, אולם מאידך גיסא, הדבר מחייב התבוננות: על מה עולל זאת ה' לנו? קיימת תחושה גדולה של החמצה.
אנו מהווים את הרוב היהודי במדינה, אולם לנגד עינינו נטרפים כל ערכי היסוד של המדינה היהודית. מפלגות השמאל, שיכורות ניצחון, דוהרות באמוק במדרון החלקלק. הכול כשר כדי להשיג את תאוות ליבן, ולו גם במחיר של התפוררות פנימית ואפילו חיצונית. אין איש שם על לב.
ישנו "ספורט לאומי": להכות על חזהו של הזולת. אולם לא כך היא דרכה של תורה. התורה מורה לנו: "נחפשה דרכינו ונשובה". אחי יוסף הם האומרים "אבל אשמים אנחנו". ההתבוננות והתשובה צריכות להיות מופנות פנימה, בכל אדם ובכל קבוצה.
הכתובת הייתה על הקיר. היו בינינו שלא הקשיבו. אנשים נפלאים, בעלי חזון, לא הקשיבו לקריאות ולהפצרות, ובזחיחות דעת צעדו אל פי התהום. דומני שעל כך נאמר "ואתה הסיבות את ליבם אחורנית" - הקב"ה תעתע בנו, אולי כדי שהמשבר הנוכחי יצמיח בנו כוחות חדשים: של אחדות, של בנייה, של תפילה וחיזוק לבבות.
אנו מתחילים השבת לקרוא בע"ה את פרשיותיו של יעקב אבינו, איש האמת, וממנו נלמד את דרך ההתמודדות: לדורון, לתפילה ולמלחמה. עלינו לאחוז בדרכו של אבי האומה, ומתוך דבקות במטרה להתבונן אל העתיד, שהרי "כי לא ייטוש ה' עמו". מציאות הכאוס הנוכחית לא תאריך ימים. אנו תפילה שהחיבור המדומה והאינטרסנטי הזה יתפוגג באותו אופן שבו הוא נולד: כהרף עין. ואל יעד זה עלינו להתכונן, כאיש אחד בלב אחד, מתוך אחדות הלבבות ותחושת השליחות למען עמנו וערי אלוהינו.
אנו ניצבים בפני אתגרים גדולים במישורים שונים. לנוכח התחזקות האסלאמיזם בעולם כולו, עלינו לדעת שהדבר לא יפסח עלינו, ואולי אף יתרחש כאן ביתר שאת, ואז תתהפך הקערה על פיה. אמנם איני אמון על הפן המעשי של המאבק, אולם דומני שעלינו לשים דגש מרכזי על נושא התפילה, תפילת הפרט ותפילת הכלל.
עלינו לחלות את פני קוננו ולהפציר בבורא עולם שיאמר לצרותינו די, ויפתח את הלבבות לאחדות, לשלום אמיתי, לאחוות הלבבות ולניצחון אמיתי בכל החזיתות. שליבם של אחינו, שאולי רואים בחלקנו ממש אויבים, ייפתח להקשבה ולשיתוף פעולה אמיתי בתוכנו. נתפלל שחס ושלום הקב"ה לא יעמידנו פעם נוספת בניסיון קשה, שמתוכו יתעורר הצורך באחדות, אלא שנזכה לכך שהקב"ה יפקח את עינינו ונקדים תרופה למכה. שנזכה בע"ה במהרה לגאולה שלמה!
