רוב הישראלים אינם מרוצים מתוצאות הבחירות, אך גם האפשרויות להקמת ממשלה חדשה מעוררות התנגדות רחבה בציבור.
מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שנערך לאחר הבחירות, מגלה כי מבין עשר קואליציות אפשריות שנבחנו, רק הרכב אחד אינו נפסל על ידי רוב המשיבים: ממשלה של הליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו, המונה יחד 67 מנדטים.
אלא שגם האפשרות הזאת כרוכה בקושי פוליטי, שכן היא מחייבת שיתוף פעולה בין הליכוד למפלגות שהתחייבו לפני הבחירות שלא לשבת עמו.
על פי ממצאי המדד לחודש נובמבר, 51% מכלל הישראלים ו-57% מהיהודים אינם פוסלים קואליציה המורכבת מארבע המפלגות הללו. מדובר בממשלת מרכז-ימין ללא המפלגות החרדיות, ללא עוצמה יהודית והציונות הדתית וללא המפלגות הערביות. בסקר לא נבחנה השאלה מי יעמוד בראש ממשלה כזאת.
הנתון הבולט הנוסף נוגע לשביעות הרצון מתוצאות הבחירות. כמעט שני שלישים מהישראלים, 62%, השיבו כי אינם מרוצים מהתוצאה, לעומת 33% שהביעו שביעות רצון. בקרב הציבור היהודי שיעור חוסר שביעות הרצון גבוה במיוחד ומגיע ל-73%: מהם 44% השיבו כי הם "לא כל כך" מרוצים ו-29% כי הם "בכלל לא" מרוצים. רק 2% מהיהודים הגדירו את עצמם "מרוצים מאוד".
בציבור הערבי נרשמה תמונה הפוכה. שלושה מכל ארבעה משיבים ערבים, 75%, הביעו שביעות רצון מתוצאות הבחירות, ו-37% מהם השיבו כי הם מרוצים מאוד. ברקע עומדות תוצאות הבחירות, שבהן הגיעו המפלגות הערביות לשיא בכוחן והקואליציה היוצאת איבדה את הרוב שהיה לה בכנסת.
למרות הפערים בשביעות הרצון, רוב גדול בציבור רואה בתוצאות הבחירות אירוע בעל משמעות. 75% מהמשיבים הסכימו עם הקביעה כי הבחירות היו גורליות וישפיעו מאוד על מצבה של המדינה, לטוב או לרע. מנגד, 19% העריכו כי חייהם האישיים לא ישתנו במידה רבה בעקבות התוצאות.
הקושי בהרכבת ממשלה חדשה נובע מכך שאף אחד מהגושים אינו מחזיק ברוב המאפשר לו להקים ממשלה תוך שמירה על כלל ההתחייבויות שניתנו לבוחרים לפני הבחירות. כאשר נשאלו המשיבים איזו ממשלה היו רוצים לראות בנסיבות שנוצרו, האפשרות שזכתה לתמיכה הגבוהה ביותר הייתה ממשלה של גוש האופוזיציה בתוספת המפלגות הערביות, עם 36%.
במקום השני נמצאת ממשלת אחדות של הליכוד וישר, לצד מפלגות נוספות, שבה תומכים 23% מהישראלים. ממשלה של גוש נתניהו בתוספת מפלגה מגוש האופוזיציה זוכה לתמיכת 17%, ואילו 14% מעדיפים לקיים בחירות חוזרות בקרוב. האפשרות של ממשלת גוש האופוזיציה בשיתוף המפלגות החרדיות, שעליה מתקיים דיון ציבורי, זוכה לתמיכה של 3% בלבד.
כדי לבחון לעומק את האפשרויות הקואליציוניות, ביקשו עורכי המדד מהמשיבים לבחור מתוך 11 המפלגות שנכנסו לכנסת את כל המפלגות שהיו רוצים לראות בממשלה, ולצדן את המפלגות שאינם מוכנים לראות בקואליציה בשום אופן, אפילו במחיר של בחירות חוזרות.
שלוש המפלגות הזוכות לשיעורי התמיכה הגבוהים ביותר בהשתתפותן בקואליציה הן מפלגות גוש האופוזיציה הקרובות למרכז: ישר עם 65%, ביחד עם 63% וישראל ביתנו עם 59%. אחריהן ניצבות הליכוד עם 50%, הציונות הדתית עם 44% והדמוקרטים עם 42%.
אלא שבחינת המפלגות הרצויות בלבד אינה מספיקה כדי להבין אילו ממשלות עשויות להתקבל בציבור. רשימת המפלגות שהמשיבים פוסלים חושפת פערים משמעותיים: הרשימה המשותפת היא המפלגה הנפסלת ביותר, עם 62%, ואחריה עוצמה יהודית עם 50% ורע"ם עם 45%. את הדמוקרטים פוסלים 37% מהמשיבים, את הציונות הדתית 35%, ואילו הליכוד ושתי המפלגות החרדיות נפסלות כל אחת בידי כשליש מהציבור.
לעומתן, שלוש מפלגות המרכז של גוש האופוזיציה נהנות משיעורי פסילה נמוכים במיוחד, הנעים בין 9% ל־13%. הנתונים הללו מסייעים להסביר מדוע שילובן בממשלה עם הליכוד זוכה לפחות התנגדות מהרכבים הכוללים מפלגות אחרות, גם אם אין בכך כדי לפתור את המחלוקות הפוליטיות ביניהן.
ההבדלים בין יהודים לערבים בולטים במיוחד בשאלת הפסילה. בקרב הציבור היהודי, 76% פוסלים את הרשימה המשותפת ו-56% פוסלים את רע"ם. אחריהן נמצאות הדמוקרטים, עם 46%, ועוצמה יהודית, עם 44%.
בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, המפלגה הנפסלת ביותר היא עוצמה יהודית, עם 77%. אחריה נמצאות הליכוד עם 68% והציונות הדתית עם 57%. רק כחמישית מהמשיבים הערבים פוסלים את המפלגות החרדיות, ושיעורי הפסילה של שלוש מפלגות המרכז ושל הדמוקרטים נעים בין 5% ל-17%.
גם בין מצביעי הגושים היהודיים ניכרים פערים משמעותיים. מצביעי גוש הקואליציה פוסלים כמעט פה אחד את שתי המפלגות הערביות ואת הדמוקרטים, אך כמעט שאינם פוסלים את המפלגות החרדיות. בקרב מצביעי גוש השינוי, לעומת זאת, 85% פוסלים את עוצמה יהודית ו-57% פוסלים את הרשימה המשותפת. שיעורי הפסילה של המפלגות החרדיות ושל הציונות הדתית נעים בין 54% ל-59%, ו-45% ממצביעי הגוש פוסלים גם את הליכוד.
אחד הממצאים המעניינים בסקר נוגע לפער בין מצביעי הליכוד למצביעי מפלגות המרכז בשאלת ממשלת האחדות. רק 22% ממצביעי הליכוד פוסלים את ישר ו-27% פוסלים את ביחד. מנגד, 53% ממצביעי ישר פוסלים את הליכוד, לעומת 30% ממצביעי ביחד. כלומר, ההתנגדות לשותפות עם הליכוד חזקה משמעותית בקרב מצביעי ישר מאשר ההתנגדות לשותפות עם ישר בקרב מצביעי הליכוד.
על בסיס נתוני הפסילה בחנו עורכי המדד עשרה הרכבים קואליציוניים אפשריים, שכל אחד מהם כולל לפחות 61 מנדטים. בכל הרכב נבדק שיעור המשיבים שאינם פוסלים אף אחת מהמפלגות המשתתפות בו. רק הקואליציה המורכבת מהליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו הגיעה לרף של מחצית מהציבור ואף עברה אותו במעט, עם 51%. כל תשעת ההרכבים האחרים שנבחנו נפסלו בידי רוב המשיבים.
עם זאת, עורכי המדד מדגישים כי הרכב הקואליציה שזכה לשיעור הפסילה הנמוך ביותר מחייב את הליכוד ואת מפלגות גוש השינוי להתגבר על התחייבויות פוליטיות שניתנו לפני הבחירות. נוסף על כך, שאלת זהותו של ראש הממשלה בהרכב כזה לא נכללה בבדיקה.