כמחצית מהישראלים מדווחים כי נפגעו מאיומי סייבר במהלך השנה האחרונה, ושניים מכל שלושה נחשפו למסרון חשוד בחודש אחד בלבד, כך עולה מסקר שמפרסם היום (שני) מערך הסייבר הלאומי, לרגל שבוע הגנת הסייבר הלאומי.
הסקר, מציג תמונה של ציבור המכיר היטב את האיומים האפשריים ברשת, אך מתקשה לתרגם את המודעות לפעולות הגנה ולתגובה יעילה כאשר הוא נתקל בניסיון הונאה או בתקיפה.
על פי הממצאים, 98% מהישראלים מודעים לפחות לאיום סייבר אחד, ובהם גניבת פרטי אשראי, חשיפת מידע אישי, הונאות, ניסיונות עוקץ ונוזקות מחשב. אלא שרמת המודעות הגבוהה אינה מלווה בהכרח בתחושת מוכנות: בעוד ששני שלישים מהנשאלים סבורים שהם מסוגלים לזהות ניסיונות תקיפה, רק כשליש מרגישים שיש להם ידע מספק להתמודדות עם האיומים.
אחד הנתונים הבולטים נוגע לתדירות החשיפה לניסיונות הונאה. לא פחות מ-67% מהמשיבים העידו כי קיבלו מסרון חשוד במהלך החודש האחרון, שקדם לבחירות לכנסת. נוסף על כך, 14% דיווחו כי קיבלו באותה תקופה הודעות בעלות תוכן מאיים או מפחיד.
הסקר בחן גם את הפגיעות שחוו המשתמשים בפועל במהלך השנה האחרונה. כשליש מהנשאלים דיווחו כי נפגעו באמצעות הודעת פישינג, שנועדה להונות את מקבליה ולגרום להם למסור מידע או לבצע פעולה מסוכנת.
עוד נמצא כי 13% מהמשיבים נפגעו מהונאה בנקאית או מגניבת פרטי אשראי באינטרנט, ו-10% דיווחו על פריצה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות.
פגיעה מסוג אחר, באמצעות וירוסים ונוזקות, דווחה בשיעור גבוה במיוחד: 28% מהנשאלים ציינו כי נגרם נזק לטלפון הנייד או למחשב שלהם בעקבות וירוס.
לצד היקף הפגיעות, בחן הסקר כיצד נוהגים הישראלים כאשר הם נתקלים בתוכן חשוד. מהממצאים עולה כי התגובה השכיחה ביותר היא התעלמות או מחיקה של ההודעה, ללא נקיטת צעדים נוספים.
כך, 56% מהמשיבים ציינו כי הם מתעלמים מהודעות חשודות או מוחקים אותן. רק 23% מזהירים אנשים אחרים מפניהן, ושיעור המדווחים לרשויות עומד על 10% בלבד.
כאשר מדובר בתוכן מסית המתפרסם ברשתות החברתיות, שיעור המדווחים גבוה יותר: 26% מהנשאלים מסרו כי דיווחו על פוסט מסית לפלטפורמה שבה פורסם.
פער נוסף נחשף בהרגלי הבדיקה של קישורים המתקבלים בהודעות. רק 31% מהמשתמשים דיווחו כי הם בודקים קישורים חשודים, בעוד ש-37% הודו שאינם יודעים כיצד לבצע בדיקה כזאת או היכן ניתן לעשות זאת.
מנגד, הנתונים מצביעים על כך שרוב הישראלים נוקטים לפחות אמצעי אחד להגנה על המידע ועל החשבונות האישיים שלהם. לפי הסקר, 84% מהנשאלים דיווחו כי הם מבצעים לפחות פעולת הגנה אחת במרחב הדיגיטלי.
האמצעי הנפוץ ביותר הוא אימות דו-שלבי, המוסיף שכבת הגנה לחשבונות מקוונים, ובו משתמשים 61% מהנשאלים. בנוסף, 54% דיווחו על שימוש בתוכנות הגנה ו-52% על החלפת סיסמאות ברשתות החברתיות.
במערך הסייבר הלאומי מציינים במיוחד את העלייה בשימוש באימות דו-שלבי. בשנת 2025 עמד שיעור הישראלים שהפעילו את האמצעי לפחות באחד מחשבונותיהם על 52%, ואילו בשנת 2026 הוא עלה ל-61% - גידול של תשע נקודות אחוז בתוך שנה.
הסקר התייחס גם למידת האמון של הציבור ביכולת המדינה להגן על המרחב הדיגיטלי ולהתמודד עם מתקפות משמעותיות.
70% מהנשאלים השיבו כי הם סומכים על יכולתה של המדינה להתמודד עם מתקפות סייבר רחבות היקף. שיעור גבוה אף יותר, 79%, העידו כי הם חשים בטוחים להשתמש בשירותים הדיגיטליים שמספקת המדינה בכל הנוגע להגנה על המידע האישי שלהם.
על רקע הממצאים, ובפרט לנוכח השיעור הגבוה של אזרחים שאינם יודעים כיצד לבדוק קישורים חשודים, השיק מערך הסייבר הלאומי השבוע שירות חדש בשם "קליק צ'ק". השירות, הזמין במסגרת פורטל הסייבר הלאומי, מאפשר לאזרחים להזין קישורים מעוררי חשד ולבדוק אם הם זדוניים. הבדיקה משמשת במקביל גם כדיווח למערך הסייבר הלאומי. כאשר קישור מזוהה כזדוני, המשתמש מקבל על כך התרעה, והקישור מועבר לטיפול צוותי המערך.