ישראל נערכת לעידן שבו הבינה המלאכותית תהפוך לתשתית מרכזית בתפקוד המדינה, ותשפיע על יכולתן של מדינות לשלוט במערכות החיוניות שלהן. ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, תא"ל (מיל') ארז אסקל, הציג היום (שני) בכנס AI Week באוניברסיטת תל אביב את החזון הישראלי בתחום, הכולל הקמת תשתיות מחשוב ואנרגיה רחבות היקף, פיתוח מודל בינה מלאכותית ריבוני והקמת מחשב קוונטי ישראלי.
בנאום הפתיחה של הכנס הזהיר אסקל מפני התלות שעלולה להיווצר בגורמים השולטים בטכנולוגיות הבינה המלאכותית. "אנו בפתחה של מציאות ריבונית אחרת. בתוך שנים אחדות התשתיות הלאומיות יפעלו על בסיס בינה מלאכותית, מי שישלוט בה ישלוט במתג של מדינות", אמר. לדבריו, הבינה המלאכותית אינה רק התפתחות טכנולוגית נוספת, אלא מהפכה שעתידה לשנות את אופן תפקודן של מדינות.
כדי להבטיח את עצמאותה הטכנולוגית של ישראל, הציג אסקל שורה של יעדים בתחומי האנרגיה, המחשוב והמחקר. בין היעדים שהציג: תשתית אנרגיה בהיקף של שני גיגה־ואט, 100 אלף מעבדים גרפיים מסוג GPU, פיתוח מודל בסיס ריבוני לבינה מלאכותית והקמת מחשב קוונטי ישראלי. לצד אלה הדגיש את הצורך בהכשרת כוח אדם מקצועי ובהשקעות לאומיות בהיקפים משמעותיים.
התוכנית שהציג מבוססת על התפיסה שלפיה יכולתה של ישראל להוביל בתחום תלויה לא רק בפיתוח יישומים מתקדמים, אלא גם בשליטה בתשתיות שעליהן הם פועלים. בהתאם לכך, אסקל הציב את האנרגיה, כוח המחשוב והמודלים הטכנולוגיים בלב המאמץ לבניית ריבונות ישראלית בתחום הבינה המלאכותית.
לצד היעדים הטכנולוגיים, התייחס ראש המטה גם לצורך בפיתוח מערכות בינה מלאכותית שאפשר לסמוך עליהן. הוא הדגיש את חשיבות האחריות לאופן פעולתן של המערכות ולתוצאות שהן מייצרות, לצד אבטחתן מפני איומי סייבר. במסגרת זו הציג גם את הצורך להשתמש בבינה מלאכותית לחיזוק הגנת הסייבר, ובמקביל להגן על מערכות הבינה המלאכותית עצמן מפני פגיעה וניצול לרעה.
במקביל לכנס הושק הבוקר המכון הלאומי לבינה מלאכותית מוכוונת השפעה (NIIA), הפועל כחלק מהמטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. המכון נועד לצמצם את הפער בין היכולות הטכנולוגיות הקיימות בתחום לבין השימוש המעשי בהן לשיפור השירותים הציבוריים ואיכות החיים של אזרחי ישראל.
המכון יפעל באמצעות חיבור בין משרדי הממשלה, התעשייה, האקדמיה, החברה האזרחית וגורמי פילנתרופיה. פעילותו תתמקד בתשעה אתגרים לאומיים, ובהם מערכת הבריאות, הזדקנות האוכלוסייה, חינוך, חוסן לאומי, סביבה ואקלים, שוויון וצמיחה כלכלית.
בנאומו הציג אסקל דוגמאות לאתגרים שבהם ניתן יהיה לבחון את תרומתה המעשית של הבינה המלאכותית, בהם שיפור הישגים במתמטיקה בכיתה ד', התמודדות עם עומסי תנועה בכביש 6 ושיפור המפגש הראשון בין רופא למטופל. לדבריו, בכל אתגר יהיה צורך לזהות תחילה את החסם המרכזי המונע פתרון, בין שמדובר ברגולציה, בזמינות נתונים, במגבלה טכנולוגית או בתהליך עבודה.
תוכנית העבודה הראשונית של המכון כוללת קידום של 10 עד 14 משימות ממוקדות מדי שנה. היעד שהוצג הוא להביא חמש מתוך עשר המשימות הראשונות לשלב היישום בתוך שנה. המכון מתוכנן לפעול במתכונת שתאפשר לא רק לפתח פתרונות ולבחון אותם, אלא גם להעבירם להפעלה עצמאית ומתמשכת בידי הגופים הרלוונטיים.
במטה הלאומי מדגישים כי הצלחת הפעילות תיבחן על פי השפעתה המעשית והמדידה על חיי הציבור, ולא רק על פי מספר הטכנולוגיות שיפותחו או הפיילוטים שיופעלו. בהתאם לכך, המכון יתמקד בבעיות המגיעות מהשטח ובפתרונות שניתן להטמיע בקנה מידה לאומי.
אסקל התייחס גם לצורך בהתאמת המסגרת הרגולטורית להתפתחויות המהירות בתחום, לצד קיום דיון ציבורי ומקצועי בשאלות של ערכים ואתיקה. לדבריו, מימוש החזון הלאומי מחייב שילוב בין תשתיות טכנולוגיות, הנהגה, רגולציה גמישה ואחריות ברורה להפעלת מערכות הבינה המלאכותית.