החורף כבר מתחיל לתת אותותיו, ובעוד רבים מאיתנו ספונים בבתים המחוממים, בחוות הפזורות ברחבי יהודה ושומרון אתגר מזג האוויר הופך דרמטי ביותר. על כך מספר בראיון לערוץ 7 ידידה אמסלי, תושב גבעת בית ענות שבהר חברון, חבר ועד במנהלת הגבעות.
את האתגר, אומר אמסלי, צולחים "עם הרבה אמונה ורצון, אבל יש הרבה התמודדויות ואתגרים וצריך להתכונן כמו שצריך, ואחרי שמתכוננים תמיד מגיע הגשם הראשון, נוחת עלינו ומגלה את הנזילות ואת הדרך המשובשת. בסוף אנחנו יודעים למה אנחנו פה ושמחים במה שאנחנו עושים".
האתגר מתחלק לאתגר התושבים ולאתגר בעלי החיים. על התמודדות התושבים עצמם מספר אמסלי ומדגיש כי כתושב חווה ותיקה, כזו שקיימת כבר יותר משנה, השנה הם "חיים בגן עדן", כהגדרתו, לאחר שלאורך הקיץ האחרון שופרו ושופצו הבתים והדרכים. במקומות אחרים, כאלה שקשה יותר להגיע אליהם, הדרכים אינן סלולות ואם לא משפצים אותן לקראת החורף, נותרים נצורים בבתים, בחלק מהמקומות גם ללא יכולת לצאת רגלית להביא אספקה. אמסלי מספר על יישובים שהיו נצורים בשנה שעברה במשך שלושה ימים רצופים, מה שהופך גם את אספקת המזון לאתגר שתלוי גם הוא בהיערכות המוקדמת.
השנה, כאמור, בחווה שלו, השביל עביר יותר וניתן להגיע אליה ברכבי ארבע על ארבע. זה אמנם עדיין קשה לאורחים להגיע, אבל התושבים לומדים להסתדר ולחיות במציאות הגשומה. "הבית מלא בוץ כי אין כבישים ומדרכות, וכל יציאה מהבית לבית הכנסת, לשכנים או לדיר מביאה איתה הרבה בוץ, אבל לומדים להסתדר".
"בשנה שעברה לא היו לנו שירותים בבתים, ולצאת לשירותים כשהכול רטוב מסביב זה משהו שמצריך היערכות לוגיסטית ולהתלבש טוב. השנה יש למשפחות ולבחורים שירותים, וזה לא ברור מאליו", משחזר אמסלי ואנחנו שואלים על שלגים שעשויים להגיע בעוד מספר שבועות. אכן, החווה שלהם נמצאת באחד ההרים הגבוהים ביהודה ושומרון, וכאשר יורד שלג הוא לא מדלג על החווה, אך בסך הכול לאורך כל החורף "קפוא", כלשונו, "אבל יש כוח רצון ואמונה במה שעושים. בשש בבוקר הילדים קמים וקופצים וצריך לחמם את הבית. אין חשמל, יש רק מערכות סולאריות שמסתיימות בעשר בלילה ונדלקות בשמונה בבוקר. בלילה חיים בחושך עם תאורת חירום, נרות ולפעמים גנרטור, אבל עיקר הבעיה זה הקור".
ומה על בעלי החיים? אמסלי מגדל כבשים לצד ענבים ליין, והוא מספר על ההכנות הרבות בדיר, הכנות שבלעדיהן לא תוכלנה הכבשים לחיות. "החורף הוא עונת ההמלטות וצריך שהדיר יהיה יבש כדי שהטלאים לא יטבעו בבוץ וימותו. צריך לשפץ את הדיר מבעוד מועד. אסור שיהיו מים בדיר. גם טפטוף לא טוב, אבל בוודאי שאסור שיזרמו מים על הקרקע כדי לאפשר לבהמה לרבוץ, לנוח ולהניק".
למרעה יוצאים רועי החווה משבע בבוקר ועד שעות הצהריים. כאשר יורד גשם הכבשים מסתדרות טוב יותר ומוצאות מחסה, העיזים, לעומת זאת, מתקשות ומנסות לברוח או לחזור לדיר.
באשר לחוות החדשות, "אנחנו משתדלים לארגן סיוע אלמנטרי לכמה שיותר מקומות. ביגוד תרמי, מעילים, חרמוניות למשפחות ולרועים, תנורי עצים או תנורי גז, ולפעמים מחממי מים לפי מה שעם ישראל נרתם. אנחנו שמחים במה שעושים אבל הסיטואציות לא פשוטות כמו כשנצורים או כשהכול רטוב", מסכם אמסלי.
