ארבעה ילדים שהתחתנו בתוך חצי שנה, כלות שנמצאו במקומות בלתי צפויים, דמעות של אם שכבר לא ידעה כיצד לעזור לילדיה והצעה להקים משרד שידוכים לחילונים בעקבות הצלחת תוכנית הטלוויזיה "וורט" המשודרת בימים אלה ברשת 13.
שרה פכטר, שדכנית, אשת תקשורת ובעלת משרד פרסום ויחסי ציבור, התארחה בפודקאסט "מאחורי הסטטוס" עם יענקי גולדהבר וסיפרה על עולם השידוכים החרדי, על המשפחה הגדולה שגידלה ועל המפגש בין החברה החרדית לציבור הכללי.
אחד הרגעים האישיים ביותר בשיחה הגיע כשפכטר חזרה לתקופה שבה כמה מילדיה חיפשו שידוך במקביל. למרות ניסיונה רב השנים כשדכנית, היא מצאה את עצמה חסרת אונים מול הקושי למצוא להם בני זוג. "התביישתי בשבת בבוקר ללכת לבית הכנסת", סיפרה. לדבריה, הרגישה שהסביבה מסתכלת על משפחתה ותוהה מדוע הילדים עדיין אינם מתחתנים.
"אני זוכרת שיום אחד הייתי קמה בבוקר, הולכת לעבודה בוכה, מגיעה לעבודה, מנגבת דמעות, בוכה", סיפרה. באותו שלב החליטה להפסיק להמתין להצעות מבחוץ ולהתחיל לחפש בעצמה. היא פנתה לבחורות ולאימהותיהן במקומות שונים, ובהם גם מכולת, ונעזרה בהיכרות שצברה במהלך עבודתה. אחת הכלות הייתה בתו של לקוח ממשרד הפרסום שלה.
המאמצים נשאו פרי. "חיתנתי ארבעה ילדים בחצי שנה", סיפרה. כדי להתמודד עם רצף האירועים היא אף השתמשה באותו מקום לחתונות ובאותה שמלה. אחת החתונות, שתוכננה במתכונת אחרת, נערכה לבסוף בבית כנסת בעקבות פרוץ המלחמה. פכטר הודתה כי ילדיה לא תמיד התלהבו מהרעיון שאימם תשדך אותם, וכי הדרך כללה גם הצעות רבות שלא הצליחו.
הניסיון המשפחתי שלה השפיע גם על האופן שבו היא מתבוננת ברווקים וברווקות שפונים אליה. לדבריה, אחד הדברים שהפתיעו אותה הוא מספרם של מי שמגיעים לגילים מבוגרים יחסית ועדיין מתקשים למצוא זוגיות. היא סיפרה על בחורות החוששות להינשא משום שאינן בטוחות ביכולתו של בן הזוג לפרנס משפחה בעתיד, וטענה כי הציפייה לקבל מראש תשובות לכל השאלות הכלכליות עלולה להקשות על קבלת ההחלטה.
פכטר סיפרה גם על מקרה של בחור בן 39 שביטל שידוך כשבועיים לפני החתונה. לדבריה, המליצה לו לפנות לטיפול כדי לבחון אם מדובר בדפוס שחוזר על עצמו. "אם את רואה שיש לך דפוס חוזר, או אתה רואה שיש לך דפוס חוזר, ואתה נבהל", אמרה, כדאי להיעזר באנשי מקצוע. מבחינתה, החיפוש אחר זוגיות מחייב לעיתים מאמץ ממושך, גם אחרי אכזבות.
אחת הביקורות החריפות שהשמיעה נגעה לתרבות התמונות בעולם השידוכים. פכטר סיפרה כי לעיתים היא מכירה אישית בחורה בעלת אישיות מרשימה, אך מתקשה לשכנע בחור להיפגש איתה משום שהתמונה אינה מחמיאה. "לא תמיד אופי מצטלם", אמרה, והוסיפה כי גם התעקשות על גובה או על פרטים חיצוניים אחרים עלולה להוביל לפסילת הצעות מתאימות. היא אף הביעה רצון לראות יותר אמון בשדכנים ופחות הסתמכות על תמונות.
הדיון בשידוכים הוביל גם לעונה החדשה של "וורט", שבה פכטר משתתפת כמנחה וכשדכנית. לדבריה, העונה כוללת הפתעות גם עבור מי שלוקחים חלק בהפקה. שידוכים שנראו מבטיחים לא תמיד הסתיימו באירוסים, ולעומתם היו זוגות שהצליחו דווקא כשהציפיות היו נמוכות. היא הדגישה כי התוכנית אינה מתוסרטת מראש, וכי גם השדכניות אינן יודעות כיצד יתפתח כל קשר.
פכטר התייחסה גם לשאלת הפרטיות של המשתתפים, והבהירה כי לכל זוג ניתנת לפחות פגישה אחת שאינה מצולמת, ולעיתים יותר. לדבריה, המפגש בין המשפחות הוא חלק משמעותי מהתהליך, ובמקרים מסוימים עצם ההשתתפות בתוכנית מאפשרת להורים לבחון שידוכים שאולי לא היו מסכימים לשקול בדרך אחרת.
לדבריה, הצלחת התוכנית עוררה עניין גם מחוץ לחברה החרדית. פכטר סיפרה כי קיבלה הצעה מגורמים שביקשו לממן הקמת משרד שידוכים לציבור החילוני, שיפעל לפי המודל של "וורט". היא דחתה את ההצעה, אך סיפרה כי פונות אליה נשים חילוניות שמבקשות להתנסות בתהליך שידוכים מסודר. אחת מהן, אישה בת ארבעים, אף ביקשה ממנה לארגן עבורה פגישות עיוורות.
לצד העיסוק בזוגיות, פכטר שיתפה בחוויותיה כאם לאחד עשר ילדים, לאחר שגדלה בעצמה במשפחה בת ארבעה עשר ילדים. לדבריה, היא השתדלה שלא להפוך את גידול הילדים למקור קבוע של לחץ. היא סיפרה כיצד הייתה יוצאת איתם לטיולים בימי שישי, במקום להקדיש את היום כולו להכנות לשבת, וכיצד מצאה פתרונות מעשיים לניהול הבית הגדול.
בחלק אחר של השיחה התייחסה פכטר ליחס כלפי הציבור החרדי וסיפרה על תקרית שחוותה בפגישת עבודה באחד המשרדים הגדולים במשק. לדבריה, אחת המנהלות פנתה אליה בנוכחות אחרים ושאלה מדוע הציבור צריך לפרנס את ילדיה, תוך שימוש בכינוי מעליב. פכטר השיבה שבעלה שירת במלחמה בין 600 ל־700 ימי מילואים, אך הדגישה כי גם ללא השירות הזה לא הייתה הצדקה ליחס שקיבלה.
"את צריכה להיות נחמדה אליי גם אם לא היית יודעת את המידע הזה", סיפרה שאמרה לאותה מנהלת. לדבריה, יש להתייחס בכבוד לכל אדם, בלי קשר להשתייכותו המגזרית או לשירות הצבאי של בני משפחתו.
לקראת סיום השיחה סיפרה פכטר כי היא עובדת על ספר נוסף, חזרה לעסוק בציור ומבקשת להרחיב את פעילותה בסיוע לאחרים, בין היתר בתחומי הרפואה והשיקום. היא הזכירה גם את רצונה להקים כולל או ישיבה ולתמוך בלומדי תורה. "הם לא צריכים להכיר אותי", אמרה על האברכים שהייתה רוצה לסייע להם, והוסיפה כי הייתה שמחה לדאוג לארוחותיהם ולמשכורותיהם.