פרשת "תולדות" נפתחת במילים המוכרות: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק".
חכמינו עומדים על הכפילות בלשון הפסוק ושואלים: מאיזה מקום צומחות ה"תולדות" - התוצאות, הפירות וההמשכיות של האדם?
בפרשה אנו פוגשים את יצחק אבינו, שמדתו היא מידת הגבורה. הגבורה הפנימית אינה נמדדת בכוח פיזי חיצוני, אלא ביכולת של האדם להתכנס פנימה, להתגבר על קשיים, לחפור שוב ושוב את הבארות ולגלות מים חיים גם מתוך מקומות של עיכוב ומאבק. הפרשה מלמדת אותנו שהתולדות האמיתיות של האדם - הפירות שהוא משאיר בעולם, דורות ההמשך והמפעלים הרוחניים שלו - אינן נגזרות מנתוני הפתיחה שלו, אלא מכוח הרצון, מעמל הלב ומאהבת התורה.
תובנה מכוננת זו מתגלמת בסיפור מופלא ומלא השראה המלווה אותי שנים רבות. עוד בהיותי בחור בישיבת מרכז הרב, קישרו ביני לבין בני סלמון ז"ל, בחור צעיר מישיבת ירושלים לצעירים. לבני היה לב זהב, אך הוא סבל מ-CP (שיתוק מוחין חלקי) שגרם לו לקושי בהליכה ולמוגבלויות נוספות. האמנתי בכל לבי שהכל בראש - ועם מאמץ, הדרכה נכונה ואמונה, אפשר להגיע לפסגות גבוהות. בנינו עבורו תכנית לבגרות מלאה ולניתוח משקם, לצד לימוד התורה.
בני למד ספרנות והחל בפרויקט ענקי של איסוף חומרים על מרן הרב קוק זצ"ל בספריה הלאומית. בהמשך, סבלנותו והשקעתו המרובה הניחו את היסוד להקמת מפעל החוברות התורני של מכון פוע"ה, המפיץ עד היום חוברות מקיפות בנושאי תורה ואקטואליה. בהמשך חיפשנו עבורו שידוך מתאים והוא זכה להתחתן עם חיה ע"ה, אשה חכמה וצדיקה עם התמודדות דומה, שנרתמה אף היא במסירות אינסופית לשליחויות המכון.
מעל הכל בלטה אצל בני וחיה אהבת תורה יוצאת דופן. למרות הקושי הפיזי, הם צעדו לשיעורים רבים, הקליטו וצמאו לכל מילה. אהבת תורה זו עברה "ללא מילים" לבניהם, שגדלו לתלמידי חכמים מופלגים ואף היא זכתה לסייע בגידול נכדיה.
בני נלקח בחטף לפני כעשרים שנה, וחיה עלתה לגנזי מרומים לפני מספר שבועות, ימים ספורים לפני חתונת בנה הצעיר - אך מפעלם ודורות ההמשך שסביבם חיים וקיימים.
פרשת תולדות מזכירה לנו כי ה"תולדות" שאנו מולידים בעולם נבנות מכוח ההתגברות. כאשר אדם אינו נכנע למגבלות - אפילו פיזיות - וממלא את ימיו בשקידה, בניצול זמן ובאהבת תורה, הוא מוכיח כי אין מחסום העומד בפני הרצון. מתוך עמלו של יצחק אבינו ומתוך דמותם של בני וחיה ז"ל, נוכל גם אנחנו לקחת שיעור לחיים: להאמין בכוחות שניתנו בנו, להתרומם מעל כל מעצור, ולזכות להצמיח פירות ופלאות.