הרשות הפלשתינית מפעילה מערך כספומטים ייעודי, שאינו מחובר למערכת הבנקאות הרגילה, כדי להמשיך להעביר תשלומים למחבלים ולמשפחותיהם למרות צעדי האכיפה הישראליים.
כך טוען סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר במרכז הירושלמי לחוץ וביטחון, במחקר חדש העוסק בדרכים שבהן ממשיכה הרשות להעביר את הכספים. בריאיון לערוץ 7 הוא מפרט את שיטת התשלומים, מותח ביקורת על רשויות האכיפה בישראל ומציג שורה של צעדים שלדבריו יכולים להביא לעצירתם.
לפי הירש, הרשות הפלשתינית השקיעה מיליוני שקלים בהקמת מערכת תשלומים נפרדת, המבוססת על כספומטים המחוברים לבנק הדואר הפלשתיני בלבד. "פיתחה הרשות הפלשתינית בהשקעה של מיליונים מערכת שבה העמידה כספומטים מיוחדים שקשורים רק לבנק הדואר הפלשתיני ולא למערכת הבנקאות הכוללת", הוא אומר. לדבריו, בכל חודש מתפרסמת הודעה על הפקדת הכספים, והמשפחות מקבלות כרטיסים המאפשרים להן למשוך את התשלומים.
"בכל חודש הם מודיעים שהכסף מופקד בכספומטים הללו ואפשר לבוא להוציא את הכספים. הם מחלקים למשפחות המחבלים כרטיסים שדרכם נמשכים עשרות מיליונים בכל חודש", טוען הירש. לדבריו, השימוש במערכת הייעודית מאפשר לרשות להמשיך בתשלומים גם כאשר מופעלים נגדה צעדים כלכליים.
הירש טוען כי העברת הכספים נמשכת גם למחבלים בעלי תעודת זהות ישראלית, וכי במקרים אלה נעשה שימוש בדרכים עוקפות, לרבות חלפני כספים. הוא מפנה לדיון שהתקיים בכנסת ולהנחיה של שר הביטחון לתפוס כספים שהועברו למחבלים ישראלים, אך סבור כי פעולות האכיפה אינן מספקות.
"רשויות האכיפה לא עושות עם זה דבר", הוא אומר. לדבריו, בעוד שאזרחים שאינם מדווחים על הכנסותיהם עלולים להתמודד עם עיקולי חשבונות ונכסים, מקבלי התשלומים מהרשות אינם נתקלים באכיפה דומה. "אדם שלא ידווח למס הכנסה על רווחים יקבל עיקולים של נכסים וחשבון בנק, אבל אם אתה מחבל ישראלי שמקבל כספים מהרש"פ, אתה גם מקבל כסף שחור וגם מקבל פטור ממס", הוא טוען.
לדברי הירש, ההתעקשות הפלשתינית על המשך התשלומים אינה נובעת רק משיקולים כלכליים. "הרש"פ פועלת ללא לאות לתגמל טרור. זה חלק מה-DNA שלהם, והם לא מסוגלים להתנתק מהאירוע הזה", הוא אומר. לטענתו, הרשות רואה בתשלומים מחויבות כלפי המחבלים וממשיכה בהם גם לנוכח מצבה הכלכלי הקשה.
"המחבלים הם הזרוע הארוכה של הרש"פ והם ימשיכו לשלם להם כל עוד יש להם אגורה אחרונה", אומר הירש. הוא מדגיש כי מבחינתו, המשך העברת הכספים למרות צעדי ישראל מלמד על החשיבות שמייחסת להם ההנהגה הפלשתינית.
בהתייחסו לצעדי האכיפה הישראליים, הירש טוען כי מרבית הכלים הקיימים כלל אינם מופעלים. לדבריו, האמצעי המרכזי שמיושם בפועל הוא חוק הקיזוז, שבמסגרתו מחשב משרד האוצר מדי שנה את הסכומים ששילמה הרשות למחבלים בשנה הקודמת ומקזז אותם מהכספים המיועדים להעברה אליה.
אלא שלטענתו, במציאות הנוכחית השפעת הקיזוז מוגבלת. "מחשבים בכל שנה כמה הרש"פ שילמה בשנה החולפת למחבלים ומקזזים את הסכום, אבל זה לא משנה להם כי ממילא הם לא מקבלים כספים מישראל", הוא אומר. לדבריו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצר את הזרמת הכספים לרשות, והיא מתמודדת עם קשיים כלכליים חריפים, אך ממשיכה בתשלומים.
הירש מתייחס גם להסכם פריז, הנספח הכלכלי להסכמי אוסלו, המסדיר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלשתינית. לדבריו, אין מקום לדרוש מישראל להמשיך להעביר כספים לרשות כאשר היא עצמה מפרה, לטענתו, את התחייבויותיה. הוא מזכיר כי ביוני 2025 הטילו בריטניה וקנדה סנקציות אישיות על השר סמוטריץ', וכי בעקבותיהן נאסר עליו לבקר בשתי המדינות.
לצד הביקורת מציג הירש צעדי אכיפה שהוא סבור כי יש לנקוט. הראשון שבהם הוא מיפוי הכספומטים המשמשים, לטענתו, להעברת התשלומים. "הרש"פ מודיעה מראש מתי הם מפקידים", הוא אומר, וקורא לרשויות החוק לפעול לתפיסת הכספים לאחר ההפקדה.
לדבריו, על כוחות צה"ל להגיע לכספומטים במועדי ההפקדה ולהחרים את המכשירים ואת הכספים שבתוכם. "מדובר בכספי טרור שצריך לתפוס ולחלט אותם", הוא טוען.
ביחס למקבלי התשלומים בעלי אזרחות ישראלית, הירש מציע להקים ועדה בין־משרדית שתתאם את פעילות הרשויות. בין הצעדים שהוא מבקש לקדם נמצאים הפעלת רשות המסים, תפיסת נכסים, עיקול חשבונות בנק וכלי רכב ואף ביטול אזרחות. מדובר בהצעות שמעלה הירש, ולא בצעדים שעליהם דווח כי התקבלה החלטה ממשלתית.
הירש מדגיש כי פעילות האכיפה צריכה להיות מלווה גם במאמץ הסברתי בזירה הבינלאומית, שיציג מסמכים ונתונים על התשלומים. לשיטתו, ישראל יכולה לקדם מהלך שבמסגרתו ייתפסו מסמכים ומחשבים במשרדי הרשות הפלשתינית, כדי להציג ראיות מפורטות על זהות מקבלי הכספים והיקף התשלומים.
הוא סבור כי הצגת תלושי תשלום של מחבלים הכלואים בישראל עשויה לסייע למאמץ ההסברתי. "הכול שם מתועד באופן קפדני, ונוכל לעשות קופה גדולה, גם בהסברה וגם בתפיסת הכספים", מסכם הירש.