ציידים שהורגים אימהות כדי למכור את גוריהן כחיות מחמד, יערות עד שנכרתים לטובת מטעים ושריפות ענק שמכלות שטחי מחיה: אלה חלק מהאיומים על האורנגאוטנים, קופי האדם בעלי הפרווה הכתומה־חומה, שכל שלושת מיניהם נמצאים בסכנת הכחדה.
לרגל שבוע האורנגאוטנים הבינלאומי, המוקדש להעלאת המודעות למצבם, מתאר ד"ר חיים מויאל, מרצה בחוג לביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי, את הסכנות המאיימות על הישרדותם ואת המאמצים להצילם.
בריאיון לערוץ 7 מסביר מויאל כי אחת התופעות הקשות היא ציד אורנגאוטנים לצורך סחר בלתי חוקי בגורים. לדבריו, ישנם בעלי ממון המעוניינים להחזיק בקופים כחיות מחמד, בכלובים או במתחמים שבהם הם מוצגים בפני אורחים. כדי להשיג את הגורים, הציידים הורגים את האימהות ולאחר מכן מעבירים את הצעירים לסוחרים.
אלא שלדברי מויאל, למרות חומרתה של תופעת הציד, האיום המרכזי על האורנגאוטנים הוא אובדן בתי הגידול שלהם. האורנגאוטנים חיים באזורים מוגבלים בדרום־מזרח אסיה, ואוכלוסיותיהם הולכות ומצטמצמות בעקבות פגיעה מתמשכת ביערות שבהם הם מתקיימים. בין הגורמים לכך נמצאים כריתת יערות לצורך גידולים חקלאיים ושריפות גדולות הפוגעות בשטחי יער נרחבים.
"כאשר מגדלים כל כך הרבה דקלי שמן על חשבון יערות העד, ברור שבית הגידול שלהם נפגע מאוד", אומר מויאל. לדבריו, התרחבות מטעי דקלי השמן באה על חשבון היערות הטבעיים, שבהם האורנגאוטנים מוצאים מזון, מחסה ותנאים הדרושים לקיומם. לכך מצטרפות שריפות הענק שמכלות שטחי יער ומצמצמות עוד יותר את המרחבים העומדים לרשותם.
לצד התיאור המדאיג של מצבם, מויאל מבקש להציג גם את היכולות יוצאות הדופן של האורנגאוטנים. "מדובר בקוף מדהים שעד שלא רואים אותו לא מבינים עד כמה הוא ענק", הוא אומר. לדבריו, האורנגאוטן דומה לאדם במאפיינים רבים, וקיים דמיון גנטי של יותר מ־95%-96% בינו לבין בני האדם.
מויאל מציין כי האורנגאוטנים מפגינים יכולות גבוהות של פתרון בעיות, שימוש בכלים ותקשורת. לדבריו, במסגרת מחקר שנערך בארצות הברית הצליחו חוקרים ללמד אורנגאוטן כ־150 סימנים ששימשו לתקשורת. הוא סבור כי חקר קופי האדם, ובהם אורנגאוטנים, גורילות, שימפנזים ובונובו, מאפשר ללמוד גם על התנהגותם ויכולותיהם של בני האדם.
אחת הדוגמאות הבולטות שהוא מביא נוגעת לשימוש שעושים האורנגאוטנים בצמחים. "הם יודעים להגן על עצמם מגשם עם עלים גדולים. הם מכירים צמחי מרפא ומכסים בהם פצעים", הוא מספר. לדבריו, מחקרים ותיעודים מהשנים האחרונות הראו כי האורנגאוטנים מסוגלים להשתמש בצמחים גם לטיפול בפציעות.
"הם יודעים ללעוס עלים של צמחים רפואיים כשיש להם דלקות ולמרוח את העיסה שנוצרה מהעלים ולהניח אותה על הפצע עד שהוא מחלים", מוסיף מויאל. ההתנהגות הזאת מצטרפת לשורה של יכולות קוגניטיביות והתנהגותיות שהוא מתאר, ובהן שימוש בחומרים מהסביבה לצורך התמודדות עם תנאי מזג האוויר ועם פגיעות גופניות.
על רקע האיומים על אוכלוסיות האורנגאוטנים, פועלים במדינות שבהן הם חיים מרכזי שיקום המיועדים לטיפול בקופים שנפגעו ולהצלת גורים יתומים. מויאל מספר כי באינדונזיה, שבה מצויים אזורי מחיה משמעותיים של האורנגאוטנים, פועלים גם מעין בתי ספר לגורים שאימהותיהם נהרגו בידי ציידים. במרכזים אלה מנסים לשקם את הגורים ולהקנות להם יכולות הדרושות להמשך חייהם.
פעילות השיקום נעשית בהשתתפות שוחרי טבע ואנשי מקצוע מרחבי העולם, אך לדברי מויאל היא תלויה גם במשאבים הכלכליים המוקצים לה. לצד מרכזי השיקום מתקיימות פעילויות חינוך והסברה שנועדו להרחיב את ההיכרות עם האורנגאוטנים ולהגביר את המודעות לפגיעה בבתי הגידול שלהם.
במדינות שבהן חיים האורנגאוטנים מתקיימת גם פעילות אכיפה נגד ציד וסחר בלתי חוקי, הכוללת תפיסת ציידים וסוחרים והטלת עונשים. במקביל, גופים בינלאומיים, ובהם גופים הפועלים מטעם האו"ם, עוסקים בקידום אמנות להגנה על הקופים ובהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.
מויאל מציין כי ישראל אינה ממלאת תפקיד מרכזי במאמצים הבינלאומיים להצלת האורנגאוטנים, בין היתר בשל גודלה ומרחקה מאזורי המחיה והסחר בהם. עם זאת, לדבריו, גם בישראל קיימת התעניינות בפעולות ההצלה והערכה כלפי האנשים והארגונים הפועלים לשיקום הקופים ולהגנה עליהם.