יותר ממחצית מהישראלים דיווחו כי הותקפו בסייבר או נפגעו ברשת במהלך השנה האחרונה, כך עולה מנתוני סקר של מערך הסייבר הלאומי.
למרות מעמדה של ישראל כמעצמת סייבר, הנתונים מצביעים על היקף נרחב של פגיעות באזרחים: כשליש מהנשאלים נתקלו בניסיונות פישינג, 13% דיווחו על הונאה בנקאית או גניבת פרטי אשראי, ו־10% נפגעו מפריצה לחשבונות ברשתות החברתיות.
שי נחום, מנכ"ל חברת הסייבר CYGHT, אינו מופתע מהנתונים. בריאיון לערוץ 7 הוא מתאר מציאות שבה מספר המתקפות הולך וגדל, בעוד שהיכולת של אזרחים להתמודד עם האיומים נותרת מוגבלת. לדבריו, התפתחות הבינה המלאכותית מעניקה לתוקפים כלים נוספים ומגבירה את היקף הפעילות העוינת ברשת. "אלו הנתונים שאנחנו חווים כשאנחנו פועלים מול כמה אירועים במקביל ועם התעצמות ה-AI אנחנו רואים שהתקיפות רק הולכות וגוברות", אמר.
אחת הבעיות המרכזיות שעליהן מצביע נחום היא הפער בין המודעות הגוברת לאיומי הסייבר לבין היכולת להתגונן מפניהם. לדבריו, אזרחים רבים יודעים שהם עלולים להיפגע מפריצה או מגניבת מידע, אך אינם מחזיקים בידע ובכלים הנדרשים כדי להתמודד עם שיטות התקיפה המתקדמות. "רוב המותקפים לא טכנולוגיים ומאוד קשה להם להתמודד עם האיום ועם היכולות הטכנולוגיות הללו", הסביר.
נחום מדגיש כי מודעות לסכנה אינה מבטיחה הגנה מפניה. "אנחנו רואים שיש מודעות גדולה. כלומר, אנשים מודעים לסיכוי שיפרצו אליהם, אבל מאוד קשה להם להתמודד כי הטכנולוגיה מאוד מתקדמת ויש הרבה מאוד כלים לפריצה. שיטות ההגנה לא מספיק רחבות ולא נותנות מענה להכול", אמר. לדבריו, גם אמצעי הגנה בסיסיים, כמו סיסמה, מספקים מענה חלקי בלבד לנוכח מגוון השיטות המשמשות לגניבת זהות ברשת. "גם אחרי שכבת הגנה אחת, עדיין קל לפרוץ".
טעות נפוצה נוספת, לדבריו, היא ההנחה שאנשים פרטיים או עסקים קטנים אינם מעניינים את התוקפים. נחום מספר כי הוא נתקל באזרחים המשוכנעים שהאקרים לא יטרחו לפעול נגדם משום שאינם מחזיקים במידע ביטחוני או ממשלתי, ובבעלי עסקים שמאמינים כי גודלם הקטן מגן עליהם מפני תקיפה.
אלא שלדבריו, שיקולי התוקפים שונים לחלוטין. "אנחנו שומעים הרבה אנשים פרטיים שמשוכנעים שהאקרים לא יחפשו אותם. גם חברות אומרות שהן קטנות ולכן לא יחפשו אותן, אבל הסייבר לא עובד כך ולא מדלג על הקטנים", אמר. "הם הולכים למקומות שקל לפרוץ אליהם ושיש בהם כסף שקל לקחת אותו. את ההאקר לא מעניין אם אתה קטן. הוא יעדיף כסף קטן וקל מאשר פעילות מורכבת מול חברה גדולה".
נחום מתייחס גם לתחושת הביטחון שמעניקות יכולות הסייבר של ישראל לאזרחיה. לדבריו, ישנם ישראלים הסבורים כי מערך הסייבר הלאומי מסוגל להגן עליהם מפני כל מתקפה, אך היקף האירועים אינו מאפשר מענה מלא לכל פגיעה. "האדם הפשוט והציבור הרחב בטוחים שהמדינה ומערך הסייבר הלאומי יכולים ועושים הכול, אבל לצערינו, עם כל העבודה המבורכת שלהם, המציאות שונה לחלוטין", אמר.
לדבריו, אין מדובר בהיעדר יכולות מקצועיות אלא בעומס המוטל על הגופים העוסקים בהגנת הסייבר. "זה קורה בגלל שהמערך מוצף בכל כך הרבה מתקפות, כך שעדיין קשה להם להגיע לכל אירוע ולעצור כל מתקפה. לכן עם כל היכולות, המדינה מתקשה לעמוד בשטף האירועים ולהגיע לכל אירוע", טען. נחום מוסיף כי בתקופות של מתיחות ביטחונית ובזמן מלחמה ההתמודדות נעשית מורכבת עוד יותר.
גורם נוסף שמטריד אותו הוא השימוש הגובר בבינה מלאכותית לצורך ביצוע מתקפות. לדבריו, הטכנולוגיה מאפשרת להפעיל כלי תקיפה בקלות רבה יותר מבעבר, ומרחיבה את היכולת לפגוע בחברות ובאנשים פרטיים. הוא מזהיר כי ההתפתחות הזאת מחייבת התאמה של אמצעי ההגנה ושל ההתנהלות האישית ברשת.
לנוכח הנתונים, נחום סבור כי האחריות להגנה אינה יכולה להישען רק על מערך הסייבר הלאומי או על פתרון טכנולוגי יחיד. לדבריו, כל אזרח וכל עסק, ללא קשר לגודלם, זקוקים למערכות הגנה מתאימות ולליווי מקצועי בתחום הסייבר. הוא משווה זאת להתנהלות היומיומית בבית: כשם שאנשים מקפידים לסגור ולנעול דלתות ולא להשאיר את ביתם פרוץ, כך עליהם להקפיד גם על הגנה על המידע והחשבונות הדיגיטליים שלהם.