הציץ אליעזר
הציץ אליעזרצילום: ישיבת עתניאל

במלאת עשרים שנה לפטירתו של הרב אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, בעל שו"ת "ציץ אליעזר" ומגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, מספר הרב איסר קלונסקי, רבה של גבעת מרדכי לשעבר ומגדולי תלמידי הרצי"ה קוק, בשיחה עם ערוץ 7 על דמותו של הרב ועל המפגשים האישיים שקיים עמו לאורך השנים.

הרב קלונסקי, שביקר בביתו של הרב ולדנברג פעמים רבות, מספר כי עיקר הקשר ביניהם נסב סביב בירורים ושאלות הלכתיות. עבורו, בעל ה"ציץ אליעזר" היה כתובת לשאלות בתחומים מגוונים, ובמיוחד בסוגיות הנוגעות לרפואה ולהלכה, שבהן נחשב לאחד מגדולי המומחים בדורו.

הרב ולדנברג עסק רבות גם בשאלות רפואיות הנוגעות לנשים ומומחיותו בתחום הייתה מוכרת בקרב רבנים ואנשי רפואה. "הוא בעצם היה אחד מגדולי מורי ההוראה בענייני רפואה", אומר הרב קלונסקי, ומדגיש כי מדובר רק באחד מתחומי פסיקתו הרבים.

מעמדו של בעל ה"ציץ אליעזר" בעולם ההלכה היה משמעותי ביותר, ופוסקים מכלל החוגים התייחסו ברצינות להכרעותיו. גם כאשר התקיימו דיונים ומחלוקות הלכתיות, לא ניתן היה להתעלם מעמדתו. "הוא היה אחד מגדולי פוסקי ההלכות בדור הקודם. כולם התייחסו בכבוד לפסיקות שלו. אי אפשר היה שלא לקחת בחשבון את הפסיקות שלו", הוא מספר.

לצד מעמדו התורני, הרב קלונסקי מתאר את הרב ולדנברג כאדם נעים הליכות, שקיבל את הבאים לביתו בחביבות ובמאור פנים. לדבריו, הוא היה נוהג לגשת ישירות לנושא שלשמו הגיעו אליו, והשיחות עמו היו ממוקדות וענייניות. "הוא היה איש מאוד חביב, אדם מאוד נעים. היית בא אליו הביתה, היה לו מאור פנים", הוא נזכר.

נושא נוסף שעולה בשיחה הוא יחסו של בעל ה"ציץ אליעזר" למדינת ישראל. הרב קלונסקי מציין כי הרב ולדנברג היה בעל השקפה ציונית, אף שבסביבתו המשפחתית היו גם בעלי השקפות שונות, ובהם אחד מבני משפחתו שהיה מזוהה עם החוגים בעדה החרדית.

אחד הביטויים הבולטים ליחסו למדינה הוא חיבורו "הלכות מדינה", שיצא בשלושה כרכים ועסק בשאלות הלכתיות הנוגעות למדינה ולמוסדותיה. החיבור נכתב ופורסם לצד מפעלו ההלכתי הרחב בשו"ת "ציץ אליעזר".

כשנשאל על זיקתו של הרב ולדנברג לציונות הדתית, השיב הרב קלונסקי כי להתרשמותו השקפתו הייתה קרובה בהחלט לציונות הדתית. עם זאת, הוא הבהיר כי לא ידוע לו על קשר אישי מיוחד בין הרב ולדנברג לבין הרב צבי יהודה הכהן קוק או רבנים אחרים המזוהים עם בית מדרשו של הרב קוק.

הרב קלונסקי מזכיר בהקשר זה גם את שנות כהונתו הארוכות של הרב ולדנברג כדיין. במשך עשרות שנים עסק בדיינות, ובהמשך נמנה עם בכירי הדיינים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. תפקידו כדיין היה חלק מרכזי מפעילותו התורנית והציבורית, לצד כתיבת ספריו ומתן תשובות הלכתיות.

פרט נוסף שעליו מבקש הרב קלונסקי לעמוד הוא הקשר ההדוק שקיים בעל ה"ציץ אליעזר" עם גדולי הרבנים הספרדים. לדבריו, הרב ולדנברג היה קרוב במיוחד לחכמי ישיבת פורת יוסף ולרבנים הספרדים בירושלים, והקשרים ביניהם התאפיינו בהערכה ובקרבה הדדית. "הרבנים הספרדים כולם היו קרובים אליו מאוד מאוד, גם הוא היה קרוב אליהם. אני לא יודע אם העולם יודע, אבל זו האמת", אומר הרב קלונסקי. בין הרבנים שעמם היה הרב ולדנברג בקשר מזכיר הרב קלונסקי את הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בשיחה מתייחס הרב קלונסקי גם לקשריו של הרב ולדנברג עם עולם הרפואה בירושלים. הוא מזכיר את קרבתו לבית החולים שערי צדק ואת העובדה שרופאים נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות שהתעוררו במסגרת עבודתם. קשר זה השתלב בעיסוקו הנרחב בסוגיות רפואיות, שבאו לידי ביטוי בתשובותיו הרבות.